ציפיות לא מציאותיות וצורך בשליטה

במאמר זה נדבר על ציפיות לא מציאותיות ועל הצורך בשליטה ביתר פירוט
במאמר זה נדבר על ציפיות לא מציאותיות ועל הצורך בשליטה ביתר פירוט.
רחוק מלעזור לך למצות את הפוטנציאל שלך ולקדם את הרווחה, הצבת ציפיות לא מציאותיות לעצמך וצורך כל הזמן בשליטה רק יגרום לך ללחץ מיותר.

החיים המודרניים מגיעים עם כל כך הרבה תחומי אחריות שונים, בין אם מדובר בעבודה, בהתחייבויות חברתיות או במשפחה. זה יכול להיות קשה לא לקפוץ על העגלה ולהוסיף דרישות וציפיות משלנו. במאמר זה נדבר על ציפיות לא מציאותיות ועל הצורך בשליטה ביתר פירוט.

לפעמים, זה יכול להיות כמעט בלתי אפשרי לא להיסחף במערבולת שהיא החיים המודרניים. לכל אחד מאיתנו יש רשימת מטלות אינסופית לכאורה, יומנים ולוחות זמנים עמוסים שיעזרו לנו לארגן ולמטב את הזמן שלנו, ומאות מטלות בית ועניינים משפחתיים שצריך לטפל בהם.

"האם אהיה הורה טוב?", "אם אשאר עד מאוחר, האם המנהל שלי יעריך את העבודה שלי?", "אני לא יכול לעשות טעויות" או "האם החברים שלי באמת מעריכים אותי?" הם רק חלק מהשאלות והדאגות הרבות שמטרידות את מוחנו על בסיס יומי.

ציפיות לא מציאותיות

מטרות וציפיות שנכפות על עצמן יכולות להוביל לאמונה השגויה שאפשר וצריך להשיג שלמות כמעט בכל היבט של חיינו.

במובנים מסוימים, הצבת יעדים יכולה לעזור לתת משמעות לחיינו. עם זאת, בעיות יכולות להתעורר כאשר היעדים שהצבנו לעצמנו אינם ניתנים להשגה, בין אם בגלל שהם נולדו מאידיאלים בלתי אפשריים או בגלל שהם פשוט לא מציאותיים. דוגמה אחת יכולה להיות, "לעולם לא אאחר לעבודה".

אני חייב מול אני רוצה

  • התחל בלחשוב אם המטרות שהצבת לעצמך תלויות אך ורק בך. במילים אחרות, האם הם משהו שאתה יכול להשיג באמצעות התכונות והיכולות האישיות שלך, כמו גם הנסיבות והיחסים האישיים שלך?
  • שנית, אתה צריך גם לחשוב אם המטרה הזו היא באמת משהו שאתה רוצה להשיג, או שאתה עושה את זה רק בתגובה ללחצים חברתיים, לעבודה או לציפיות הלא מציאותיות שלך.

זה יכול להיות מועיל לבצע את התרגיל הרפלקטיבי הבא: נסה לחלק את המשימות והפעילויות היומיומיות שלך לשתי קטגוריות, תלוי אם אתה רואה בהן חובה או בחירה אישית. בעמודה הראשונה כתוב "אני חייב או חייב" ובשני "אני רוצה או הייתי רוצה". בואו נסתכל על דוגמה פשוטה:

"אני חייב להישאר בבית בסוף השבוע הזה כי אני צריך לנקות, לעשות כביסה ולגהץ. עם זאת, אני רוצה ללכת לים כי אני רוצה להסיח את דעתי לכמה שעות".

הבחנה בין חובה לבחירה

שליטה רבה יותר ברגשות שלנו והכוח להרפות מהיבטים בחייך שגורמים לך לא אושר
שליטה רבה יותר ברגשות שלנו והכוח להרפות מהיבטים בחייך שגורמים לך לא אושר.

כאשר אנו מתמודדים עם מצב כזה, אנו מתחילים מיד לשקול את היתרונות והחסרונות עבור כל אחת מהאפשרויות שלנו: "עשה את עבודות הבית" או "לך לים". כאן אנחנו מתחילים לראות את הצורך בשליטה, ואת הצורך לסווג את חיינו למה שאנחנו רוצים ולמה שמצפים מאיתנו (או למה שאנחנו חושבים שצפוי).

אנו עשויים אפילו להכחיש את רצוננו ללכת לים, תוך שימוש בתירוץ שאם נלך, נצטרך להתעדכן רק ביום שני: להתמודד עם הצטברות עבודות הבית, ללכת לעבודה ולהתמודד עם כל השאר שלנו. התחייבויות משפחתיות. החרדה והציפייה השלילית הזו הם שמעוררים אובססיה להפיק את המרב מהזמן שלנו ופחד לא להיות פרודוקטיביים.

העובדה הפשוטה של לחשוב על זה במונחים אלה מעניקה מיד לחובות שלנו משקל רב יותר. מחזיקים כבני ערובה בציפיות שלנו, אנו מנחמים את עצמנו במשפט, "תמיד יש סוף שבוע הבא".

ויתור על שליטה

כל אחד מאיתנו צריך לקבל את זה שהחיים כל הזמן משתנים ומתפתחים. לא משנה כמה אתה מנסה, אתה לא יכול לשלוט בכל דבר. ברגע שאתה עושה זאת, אתה יכול להתחיל לקבל החלטות על סמך הדאגות האישיות שלך, הצרכים, ההנאות והרצונות שלך. בתורו, זה עוזר לקדם בריאות ורווחה טובים יותר.

לקיחת אחריות על חייך ודיכוי הציפיות הלא מציאותיות הללו ישחררו אותך מהלחצים, הלחצים והתסכולים שהחובות המוטלות על עצמם.

על ידי הורדת המשקל הזה מהכתפיים שלנו, אנו נותנים לעצמנו רשות:

  • להיות עצמנו ללא שיפוט או ביקורת פנימית.
  • לאהוב את עצמנו בגלל מי שאנחנו, לקבל את זה שכולנו עושים טעויות ולהעריך את התכונות האישיות שלנו.
  • היו אסרטיביים, מצאו את האומץ לומר "לא" מבלי להרגיש אשמה.
  • הקדישו זמן לשמירה על בריאותנו הנפשית והפיזית.
  • הכירו בהישגים שלנו והעריכו את המאמץ שהשקענו כדי להשיגם.
  • להיות בראש סדר העדיפויות שלנו, להקשיב לצרכים שלנו מבלי להרגיש שאנחנו אנוכיים.

במקום להציב ציפיות לא מציאותיות, נסו להסתגל

בספרו The Pursuit of Perfect: How to Stop Chasing Perfection and Start Living a Richer, Happier Life כתב פרופסור טל בן-שחר בהרווארד, "אנו שואפים להשיג את הבלתי אפשרי בכל יום". לדברי בן שחר, כ-86% מאיתנו הם פרפקציוניסטים. החיפוש המתמיד הזה אחר שלמות הוא לעתים קרובות המקור העיקרי לאומללות שלנו.

ללמוד "להוריד את הרגל מהגז" זו לא משימה קלה, אבל זה יכול להיות מאוד מתגמל. בתהליך, ייתכן שתמצא את הדברים הבאים:

  • דרך של גילוי עצמי, והבנה גדולה יותר של פעולתך הפנימית שלך.
  • שליטה רבה יותר ברגשות שלנו והכוח להרפות מהיבטים בחייך שגורמים לך לא אושר.
  • החופש לעשות את הבחירות שלך, למצוא איזון בין "אני חייב" ו"אני רוצה".
  • הכוח לשנות את המיקוד של חייך למרדף אחר אושר, בריאות ורווחה.