האם באמת קיימים צירופי מקרים?
כשאנחנו חושבים שאין הזדמנויות זמינות לנו, האמת היא שלא שאין לנו, ברוב המקרים האמת היא שאנחנו לא יכולים לראות אותן. וזה אומר שאנחנו לא לגמרי ערים.
וזה נובע מסיבה אחת פשוטה, המוח שלנו תופס את המציאות בצורה מאוד סלקטיבית. התפיסה שלנו לגבי כל מה שסביבנו לא לגמרי נכונה למציאות. אנו קולטים רק חלק ממה שקורה בסביבתנו, מכיוון שתשומת הלב שלנו בוחרת את מה שאנו מקבלים.
"כשהתלמיד מוכן, האדון מופיע."
זוהי אמת גדולה. כשאנחנו מוכנים ומשקיעים את מלוא תשומת הלב והאנרגיה שלנו במשהו, זה הזמן שבו אנחנו מבינים שיש הזדמנויות בחוץ עבורנו.
ואם זה לא הזמן המתאים ועדיין לא מוכנים, פשוט לא נראה את ההזדמנויות הללו חולפות על פנינו. ולא בגלל שהם לא קיימים, פשוט בגלל שאנחנו לא נמצאים בנקודה הנכונה בחיינו כדי לקבל אותם. לא נדע איך לנצל אותם. לכן, הן אינן הזדמנויות אמיתיות ברגע הקיומי הזה.
"גם לרגשות יש השפעה עליך."
תשומת הלב הסלקטיבית שלנו ותפיסת המציאות גם הולכות יד ביד עם המצב הרגשי בו אנו נמצאים כעת.
אם אנחנו שמחים, מרוצים מהחיים, גאים, מרוצים ומודים על החיים שיש לנו, הדברים שקורים לנו מדי יום הם הזדמנויות שאנחנו כבר יודעים לנצל כדי להמשיך להתקדם במסע החיים.
מצד שני, אם אנו מוצאים את עצמנו ברגע מלאים בעצב, ייאוש, צער ושעמום כללי, סביר להניח שלא נראה בשום דבר שקורה לנו הזדמנות, אלא כמטרד, או כמזל רע.
"צירופי מקרים לא קיימים, אבל קיימות סיבתיות."
ברוב המקרים, דברים לא קורים מתוך צירוף מקרים טהור. הם קורים כי עשינו משהו כדי לגרום להם לקרות. והדברים האלה קורים "נגרמים" מהמאמץ שלנו, תהליך הלמידה והחיפוש שלנו. או במקרים רבים, בשל ההפך הגמור.
כשם שמזל טוב אינו מבוסס על צירופי מקרים, הוא נובע מהסיבתיות של מה שעשינו כדי לגרום למזל הטוב הזה להופיע בחיינו.
"זה מגיע לנו."
נוכל לומר ש"מגיע לי" כשהזדמנות חוצה את דרכנו, ואנחנו מנצלים אותה. כי, כדי לראות את ההזדמנות הזו, ללא ספק היינו צריכים להגיע לנקודה הזו כדי למצוא אותה. וזה דרש מאמץ ומסירות.
וכשקורים עוד דברים שלא מגיעים לנו, אם אנחנו חיוביים לגבי התהליכים ותורות החיים, אפשר לומר ש"היינו צריכים את זה" כדי להמשיך ללמוד. לפיכך, זו עדיין הזדמנות לצמוח ולהיות אדם חזק יותר.
"צא לדרך, הכן את עצמך, פקח את העיניים."
כל מה שמגיע לנו או שנצטרך יופיע בפנינו. בואו לא נבזבז את ההזדמנויות האלה. בואו לא ניתן להם לחלוף על פנינו. כי אם הם לפנינו, זה אומר שהחיים מציעים לנו אותם כי אנחנו מוכנים אליהם. אנחנו לא צריכים לפחד. עלינו להיות אמיצים ואסירי תודה על ההזדמנויות שמוצגות לנו מדי יום. מכיוון שזה אומר שאנחנו ערניים וערניים מספיק כדי להמשיך להתקדם.
