החיים קצרים מכדי לחיות את התוכניות של מישהו אחר
אומרים שהחיים קצרים, הם חולפים בנשימה אחת וכשאנחנו מבינים זאת, אנחנו חיים יותר מהזיכרונות של מה שקורה סביבנו.
והאמת היא שיותר מפחד מהארעיות של קיומנו, מה שבאמת מפחיד אותנו הם לא הטעויות שלנו או הנפילות שלנו, או אפילו הפעמים המעטות שהלכנו לאיבוד בדרך. מה שמפחיד אותנו הוא חיים ללא חייהם, או אפילו יותר, לאחר שנתנו לימינו להיות מותאמים לתוכניות ולחלומות של אנשים אחרים.
אני לא בעולם הזה כדי לעמוד בציפיות של אף אחד, ואתה גם לא כאן כדי לעמוד בציפיות שלי. אנחנו שני אנשים שהתנגשו במפגש נפלא ואשר יחד בונים דרך משותפת המחרוזת יחד את החיים, משלבת חלומות, תוכניות ומטרות.
לפעמים, לוקח לנו זמן להבין שהחיים שאנחנו חיים לא עושים אותנו מאושרים. בהתחלה אנחנו נסחפים, אולי בגלל האהבה, אולי לתקוות ולחלומות שמתפרקים בהדרגה כשקרים. על משהו שהובטח פעם ולא התקיים.
ישנן דרכים רבות שבהן חיינו מחלידים כשלצדם אנשים אחרים. לפעמים זה משפחה, לפעמים זה השותפים שלנו... מי שהם, זה משהו שאסור לנו לאפשר.
כי מעט דברים הם כל כך אישיים וייחודיים כמו הדרך האמיתית שבה אנו רוצים לחיות את חיינו. ואף אחד לא צריך לשים את זה בתבנית או על חוטי בובות ולקחת את זה לכיוון שלו.
אם אתה חי את החיים של אחרים, אתה מפסיק להיות עצמך
אתה הערכים שלך, החלומות שלך מאתמול ורצונות ההווה. אתם הבחירות שלכם, האשליות שלכם בבוקר והצער שלכם אחר הצהריים. אתה מה שהשגת ומה שעוד נותר להשיג... איך אם כן תוכל לאפשר לאחרים לדעוך את זהותך ולנעול את הנעליים שלך ללא רשותך?
אתה יכול לאבד את הגאווה שלך על אהבה, אתה יכול לשים בצד את החלומות שלך לחלום של מישהו אחר אם תרצה, אבל מה שאסור לך לאפשר לעולם הוא שכבודך יאבד למישהו.
יש צורך לנסוע בדרך הזו שנקראת חיים בצורה הכי פשוטה שיש: בחופשיות, בלי שום משקל בלב ובלי רעש בראש.
אל תפחד מהחיים. אתה צריך ליהנות מזה בשמחה והגשמה. אם כשאתה פותח את עיניך בבוקר אתה נראה מבולבל בשלל רגשות שליליים, זה אולי בגלל שאתה לא חי את החיים שאתה רוצה. אולי אתה על במה שאחרים יצרו עבורך.
כאשר היום שלך מתוכנן סביב היקום האישי של אדם אחר
חלק מהאנשים לוקחים על עצמם את התפקיד הניהולי במערכת יחסים מבלי לדעת באמת למה. האדם השני, לא יכול לעשות שום דבר יותר מאשר רק לסובב סביבו לוויין שמסתובב סביב כוכב לכת.
וזוהי תחילתה של האהבה, משום שאנו מבססים תקוות מסוימות ומשום שלזמן מה, איננו מסוגלים לראות את הפרטים שבונים מציאות פחות מתפקדת.
יש אנשים שצריכים להיות בעלי שליטה באותו אופן שמישהו חושש שעם התנועה הקלה ביותר יגרום לבית הקלפים שלהם לקרוס. הצורך האובססיבי בשליטה מסתיר למעשה הערכה עצמית נמוכה שמתפתחת לסמכותיות וחוסר גמישות. כיבוד רצונם של אחרים והמרחב האישי שלהם גורם להם להסתכן באובדן אותו אדם.
להיות זה שמכתיב את ההחלטות, שבוחר, מניח, מקבל או דוחה לעתים קרובות, מחזק הערכה עצמית נמוכה ושהם אינם מסוגלים להשיב כלפי אחרים.
חיים מלאים, אותנטיים ומאושרים אינם מחפשים אסירים: אף אחד לא שייך לאף אחד
לא מדובר בשמירה על חיים מנותקים ללא קשרים, ללא קשרים משמעותיים ואף אחד לצידנו. מדובר על כך שאנו מודעים לכך שאנו לא צריכים לראות באף אחד כרכוש שלנו. אף אחד לא שייך לאף אחד.
אף אחד לא צריך להיות בעל אושר, כי האושר אינו מוחזק, הוא נוצר כפי שהבריזה נוצרת בשעות אחר הצהריים של הקיץ או כמו האלמוגים באוקיינוס. אושר הוא אוצר שלא צריך לעצור בגחמה האנוכית של אחרים.
מכיוון שאני לא שייך לך ואתה לא שייך לי, אני בוחר ללכת בחופשיות אוחזת בידך. כי שנינו אדריכלים ויוצרים של האושר שלנו.
מכיוון שאני מודע לכך שכולנו נולדנו חופשיים ויש לנו זכות מלאה לבחור את דרך חיינו, אני מכבד את הבחירות שלך, את הערכים שלך ואת דרך החשיבה שלך.
וכך, אני שואפת בכל יום להצטרף למרחב האישי שלי עם המרחב המשותף ששנינו חולקים.
אני משחרר את עצמי מהחיים האלה שאחרים יצרו עבורי
יש מקרים שבהם הקשרים משפחתיים, אמהות או אבות רכושניות, גם תורמים לנו לחיות חיים שאחרים יוצרים עבורנו. יחסים רגשיים וזוגיים הם, יתר על כן, אותם שטחים משותפים שבהם ניתנות להם סוג כזה של תלות ואילוצים חיוניים.
כדי לחיות חיים מאושרים ומספקים, אל לנו "לקשור את עצמנו" לאדם אחד או יותר. עדיף לעגן את עצמנו למטרה: אושר. כי המטרה הזו היא שמאפשרת לנו לקבוע מי ראוי לנו ומי לא. והאדם שגורם לך לסבול לא.
החיים לא נחלמים וגם לא מחכים ליד חלון בזמן שאחרים מכתיבים לנו מה לעשות ומה לא לעשות. החיים הם סיכון, החיים קורים מעבר לאזור הנוחות שלנו ולשלשלאות שאחרים כופים עלינו.
התמונות באדיבות Pascal Campion, Anna Dittman, Gaelle Boissonad
