שתי נשים מצליחות ומעוררות השראה

יש סטריאוטיפ מסוים בעולם שמשום מה
יש סטריאוטיפ מסוים בעולם שמשום מה, לנשים יש חיים קלים יחסית.

בכל התקופות ההיסטוריות, יש נשים שהולכות מעבר לממוצע ובולטות במה שעשו. לעתים קרובות, נשים אלה בלתי נשכחות כי הן עשו דברים שנראו בלתי אפשריים באותו זמן עבור המגדר שלהן.

היום נדבר על שתי נשים מאוד מעוררות השראה, אבל מאוד שונות. האחת הייתה נערה צעירה מוגנת שגדלה ללא יכולת לראות, לדבר או לשמוע. היא נאבקה במהלך ילדותה, ומעטים האנשים האמינו שהיא תוכל לעשות משהו עם חייה.

האישה השנייה הייתה אחת שנאלצה להתמודד עם כאב לאורך כל חייה. היא מיקדה את הכאב הזה והפכה אותו לאמנות. למרות שמעולם לא מצאה אושר באמת, היא השאירה לעולם אוסף מדהים של אמנות שנשאר נערץ ונלמד עד היום.

הלן קלר

כמה פעמים נמנעתם ממשהו כי לא חשבתם שאתם מסוגלים לעשות אותו? כל אחד מניח להזדמנויות כי הם מאמינים שהם לא מסוגלים לעשות משהו או שהם לא מעזים לקבל את ההחלטה הדרושה ברגע הנכון. אבל הלן קלר התגברה על הנטייה האנושית הזו לפחד מהבלתי אפשרי. היא נולדה בשנת 1880 וכשהייתה רק בת 19 חודשים, היא חלתה במחלה שהותירה אותה עיוורת וחירשת.

"למה עלינו להסתפק בחיים נגררים מטה כאשר אנו חשים כמיהה עמוקה לעוף?"

-הלן קלר-

מכיוון שהיא הייתה כל כך צעירה כשזה קרה ועדיין לא הייתה לה שמיעה מפותחת, היא גם לא הצליחה ללמוד איך לדבר. משפחתה מיצתה עבורה את כל האפשרויות האפשריות שהיו זמינות באותה עת. כשמלאו לה 7, הוריה שכרו עבורה מורה שגם היא הייתה עיוורת. מורה זו לימדה את הלן איך לקרוא ברייל, לתקשר באמצעות קלפים וכתיבה, וכיצד לקרוא שפתיים.

"בטיחות היא, יותר מהכל, אמונה טפלה. החיים הם או הרפתקה נועזת, או כלום."

-הלן קלר-

כשהייתה בוגרת, היא למדה איך לדבר. עם הזמן, היא הפכה לתומכת חזקה למען זכויותיהם של חירשים-עיוורים ובעלי מוגבלויות ראייה. הלן קלר מתה בגיל 87, והותירה אחריה 14 ספרים ויותר מ-475 מאמרים ומסות. הלקח שהלן קלר לימדה את העולם הוא שמגבלות פיזיות אינן חשובות. מה שחשוב הוא אנרגיה נפשית ותשוקה.

פרידה קאלו

היום נדבר על שתי נשים מאוד מעוררות השראה
היום נדבר על שתי נשים מאוד מעוררות השראה, אבל מאוד שונות.

האישה האחרת מעוררת ההשראה והידועה היא פרידה קאלו. אישה זו בעלת לאום מקסיקני הוכיחה שאפילו הכאב הפיזי העמוק והעז ביותר, ששמר אותה מרותקת למיטה במשך רוב חייה, אינו יכול להאפיל על כישרון וברק. היא הייתה שניהם בשנת 1907, ומילדותה חייה הוגדרו על ידי כאב פיזי ומחלה.

"הרבה פעמים הייתי חושב שאני האדם הכי מוזר בעולם, אבל מאוחר יותר חשבתי, יש הרבה אנשים בעולם, חייב להיות מישהו כמוני, שמרגיש מוזר ופגוע כמוני. אני מתאר לעצמי, ותאר לעצמך שגם אדם אחר צריך להיות שם, חושב עליי ובכן, אני מקווה שזה אתה, ואתה קורא את זה, אתה יודע שכן, זה נכון, אני כאן, ואני מוזר בדיוק כמוך. "

-פרידה קאלו-

הטרגדיה הקשה ביותר אירעה ב-1925, כשהיא עברה תאונת אוטובוס קשה מאוד שבה נשבר גבה בשלושה חלקים. התאונה הזו הותירה אותה תשושה כמעט לחלוטין, והוגבלה למיטה. לאחר המקרה הזה, היא החלה לשקוע באמנות. האמנות נתנה לה את ההזדמנות לברוח מהטרגדיות הרגשיות של חייה, שהגיעו בצורות רבות. שניים מהם השפיעו עליה מאוד היו הבגידה של בעלה דייגו ריברה, והעובדה שהיא לא הצליחה לעבור הריון מוצלח.

" אני מצייר דיוקנאות עצמיים כי אני מבלה הרבה זמן לבד. אני מצייר את עצמי כי אני האדם שאני מכיר הכי טוב."

-פרידה קאלו-

באמצעות הציור, היא הצליחה להביע ולגרש את כל הכאב שפגע בה. רוב העבודות שלה מורכבות מדיוקנאות עצמיים כי היא התמקדה במה שהיא הכירה הכי טוב: בעצמה. פרידה קאלו מתה בגיל 47, והשאירה אחריה כמעט 400 יצירות אמנות שנותרו מעוררות השראה, נערצות ונלמדות על ידי כל העולם.

נשים מעוררות השראה נובעות מהמאבק שלהן

יש סטריאוטיפ מסוים בעולם שמשום מה, לנשים יש חיים קלים יחסית. שנשים מוגנות, ושיש להן דרך קלה יותר ללכת בגלל המגדר שלהן. עם זאת, זה לא נכון, ובמציאות, מאבקים, מכשולים וחוויות הם מה שבאמת יוצרים אינדיבידואלים חזקים. בפעם הבאה שאתם מרגישים שהחיים שלכם מסובכים ואתם מרגישים מובסים, חשבו על החיים המדהימים ומעוררי ההשראה של הלן קלר ופרידה קאלו.