לומדים לאהוב על פי אריך פרום
לדברי אריך פרום, אנשים חייבים לחגוג את האהבה בכל יום כאקט משחרר ומעשיר. האנשים שמצליחים ללמוד לאהוב בצורה בוגרת ומודעת מבינים שאהבה היא לא רכוש ולא תנאים. אהבה היא אכפתיות ורצון מוצק לקדם את הצמיחה של כל אותם אנשים שאנחנו אוהבים.
סביר מאוד שאריך פרום מעולם לא הרגיש עד כמה חשוב ספרו "אמנות האהבה " עומד להיות. מה שסביר גם הוא שלא כולם יודעים באילו תנאים הוא היה כשכתב את הספר המעניין והמופלא הזה. מי שהזדמן לפגוש את הפסיכואנליטיקאי והפילוסוף ההומניסטי היהודי הזה נהגו לומר שרק מעטים עשו מהפך רלוונטי כמוהו.
עד שנות ה-50 פרום היה אותו חוקר תלמוד ופסיכואנליטיקאי מרקסיסטי גדול שרצה להתרחק מהיסודות התיאורטיים של זיגמונד פרויד.
הוא היה אינטלקטואל שתק משהו שהתיישב באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא השאיר מאחוריו את כובד הגירושים, כמו גם את מות אשתו האחרונה (בהתאבדות) ואת זכרה של אירופה המפוצלת והחרבה.
זה היה בעשור ההוא כשהחליט לעבור למקסיקו ולהיות פעיל למען שלום וזכויות נשים. פרום רצה לשנות את נקודת המבט שלו על החיים, להיפתח לאושר ולעולם, ולהילחם על מה שהוא האמין בו. הוא הפך למטפל משפיע מאוד והתיידד עם הנשיא קנדי. הוא גם מצא אהבה באישה מבריקה בשם אניס פרימן.
גם עם הזיכרון המר של נשותיו הקודמות, פרום קבע מטרה נחרצת: ללמוד לאהוב. הוא רצה שהשלב הזה בחייו יהיה הטוב ביותר עד כה. הוא לא רק רצה ללמוד לאהוב אותה. פרום גם רצה ללמוד לאהוב את שאר העולם. משם הגיע ספרו המפורסם, מהאושר שחווה בעשורים האחרונים לחייו.
לומדים לאהוב על פי אריך פרום
"לאהוב בלי לדעת לאהוב פוצע את אלה שאנחנו אוהבים." הציטוט הזה של Thich Nhat Hanh מסכם מציאות יותר ממובן מאליו. רובנו לא שלטנו באמנות האהבה. אנחנו דווקא ניאופיטים של מציאות שאנו שוקעים בה במקרה. לפעמים אנחנו מגבילים את עצמנו לאהוב אחרים כילדים במקום מבוגרים, בעיקר בגלל התרבות שלנו.
עיצבו אותנו דרך שורה של נורמות. הם גרמו לנו לראות באהבה מבנה של קסם ואידיאלים. בחברה הנוכחית שלנו, עדיין קיים הרעיון של "אהבה אדיבה", שבה גברים אמורים להקסים נשים. אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו קורבנות של חיצי קופידון ושתשוקה אמיתית היא מה שחוו אוהביו הנצחיים של שייקספיר את ורונה. אנו מאמינים שכולנו מיועדים לאהוב מישהו דרך החוטים האדומים של הגורל.
אריך פרום, פסיכולוג חברתי בולט, הבהיר היטב בספרו "אמנות האהבה" שאהבה דורשת אחריות. לאהוב זה משהו שאמנים מאומנים עושים. למידה לאהוב דורשת תרגול, שליטה ועבודה מתמשכת שבה מאמץ ומאמץ לא משאירים דבר למקרה או לגורל.
"אהבה היא לא משהו טבעי. אלא היא דורשת משמעת, ריכוז, סבלנות, אמונה והתגברות על הנרקיסיזם. זו לא תחושה, זו תרגול".
אריך פרום-
בואו נראה כמה מהדברים שאריך פרום לימד על אהבה.
אהבה פעילה
כולנו באמת רוצים שיאהבו אותנו. אנחנו כמהים שיטפלו, יעריכו, יעריכו אותנו, יעריכו אותנו ויקבלו תוקף בכל מה שאנחנו עושים, נמצאים או יש לנו. עם זאת, יש משהו שעלינו לזכור: אהבה פסיבית אינה בוגרת ואינה עובדת.
""אהבה לא בוגרת אומרת: 'אני אוהב אותך כי אני צריך אותך'. אהבה בוגרת אומרת 'אני צריך אותך כי אני אוהב אותך'".
אריך פרום-
אהבה היא לא משהו שאפשר לנוח עליו, זה תרחיש פעיל ונוכח. עלינו לדאוג אחד לשני, לאהוב אחד את השני ולכבד אחד את השני. כשמישהו באמת יודע לאהוב אדם אחר, הוא נותן לו להשתתף, הוא נותן ומקבל, והם ממשיכים להיות חלק פעיל בפרויקט שבו תמיד יש צמיחה רוחנית ורגשית.
הדאגה הנצחית שלנו למצוא את האדם המושלם
ללמוד לאהוב פירושו גם להיות מודע להיבט אחר. לעתים קרובות אנו דואגים יותר מדי על כך שלא מוצאים אדם אידיאלי שמתאים לכל החלומות והרצונות שלנו. לעתים קרובות יותר מאשר לא, אנו מתוסכלים מכך שאיננו מוצאים את "אהבתנו האמיתית" כאשר, במציאות, אנחנו אפילו לא יודעים אם אנחנו כשירים לשמור עליה.
לפעמים אנחנו כל כך מלאים במבנים רומנטיים שאנחנו נוטים להתעלם מדבר מאוד מכריע. אהבה דורשת עבודה. חשוב לנו לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים לזוגיות טובה.
אהבה כצורך
ללמוד לאהוב מרמז לדעת כיצד להיפטר מכל הצרכים. מי שמחפש קשר רומנטי כדי למלא את חסרונותיו ירגיש כל כך לא מסופק עד שבסופו של דבר יוביל את האדם השני למצב קבוע של עבדות.
" באופן פרדוקסלי, היכולת להיות לבד היא התנאי ליכולת לאהוב."
אריך פרום-
לאהוב זה מעשה יצירתי
לפי אריך פרום, אהבה היא סוג של אנרגיה. זה דחף שמעודד אותנו לנוע, לבטא את עצמנו וליצור. ביחס לאמירה הקודמת, הכוח המרחיב והיצירתי הזה מתגלה רק כאשר כבר סיפקנו את הצרכים הבסיסיים שלנו.
כמו כן, משהו שכתב פרום באמנות האהבה הוא שזה לא מספיק רק להרגיש את האנרגיה הזו. עלינו לזכור שאהבה היא משהו שעלינו לחיות ולעצב. תשוקה אותנטית ניזונה מרגשות, בגרות ואיזון והיא מבינה שיצירת האמנות היפה ביותר דורשת עבודה קשה ומסירות.
אהבה היא כמו מוזיקה, ציורים, נגרות, כתיבה או אדריכלות: אתה צריך להבין את התיאוריה כדי להיות מסוגל לשלוט בתרגול. בדיוק כמו מהנדס מאוד יצירתי, נמצא דרך להתגבר על כל קושי, אתגר ומהמורות בדרך ביעילות.
לסיכום, אהבה, לפי אריך פרום, מחייבת להשאיר מאחור את כל אותן נקודות מבט ילדותיות שמגדירות אותנו לרוב (ושהחברה לימדה אותנו). עלינו להפסיק לראות באהבה מעשה פסיבי ולהתחיל לראות בה ניצוץ הקושר שני אנשים בצורה קסומה. אהבה היא חומר, גוף ועניין. זה חומר גלם שאנחנו יכולים להשתמש בו כדי לבנות פרויקט מרהיב, אבל רק אם אנחנו באמת רוצים אותו ואחראים לו.
"אהבה פירושה להתחייב ללא ערבות, להתמסר לחלוטין בתקווה שאהבתנו תייצר אהבה באדם האהוב. אהבה היא מעשה של אמונה, ומי שמעט אמונה הוא גם באהבה קטנה."
אריך פרום-
