1984, מאת ג'ורג' אורוול
הרומן 1984, יחד עם חוות החיות, הם היצירות המפורסמות ביותר של ג'ורג' אורוול. סופר זה מציג לנו ספרות פוליטית המכילה ניואנסים פסיכולוגיים מעניינים ביותר. אורוול מפורסם באידיאולוגיה הסוציאליסטית הדמוקרטית שלו (לא להתבלבל עם הסוציאל-דמוקרטיה) והאנטי-טוטליטריות שלו. למעשה, אורוול נסע לספרד כדי להילחם בפשיזם במיליצית POUM במהלך מלחמת האזרחים. הוא חולק את הסיפור הזה בספרו הומאז' לקטלוניה.
1984 הוא רומן דיסטופי המבוסס על הרעיון של ממשלה טוטליטרית. הממשלה הזו במקום שנקרא אוקיאניה יצרה חברה המבוססת על שליטה ממשלתית מוחלטת על כל המידע. הנחת המפתח היא "מי ששולט בהווה שולט בעבר. מי ששולט בעבר ישלוט בעתיד." כיום, רבים מחשיבים את הרומן כיצירה נהדרת לשקף את החברה הנוכחית שלנו. זה שואל אותנו באיזו מידה הפכנו לחברה אורווליאנית.
לאורך הרומן, אורוול מציג שורה של מושגים מעניינים מנקודת מבט פסיכולוגית. במאמר זה אנו הולכים לנתח כמה מהמושגים הללו לעומק. באופן ספציפי, נדבר על: (א) חשיבה כפולה, (ב) שפה חדשה ו-(ג) חברה המבוססת על שליטה במידע.
חשיבה כפולה ב-1984
ראשית, אחת הדרכים העיקריות שבהן הממשלה שומרת שליטה על האוכלוסייה היא הרעיון של מחשבה כפולה. חשיבה כפולה היא הכוח של להחזיק בשתי דעות סותרות בו-זמנית. הן שתי אמונות מנוגדות ששוכן באותו זמן על ידי אותו אדם.
באוקיאניה מחנכים את האוכלוסייה לחשיבה כפולה כדי שיידעו לקבל סתירות ולהבין את קיומן המעשי. בחברה הנשלטת ב -1984, הסימנים של ממשלה טוטליטרית אינם מוסתרים. מלמדים את הטוטליטריות, והעם גם מקבל את הטוטליטריות וגם מתכחש לה בו זמנית. זה בא לידי ביטוי בשלוש סיסמאות הממשלה:
מלחמה היא שלום. חירות היא עבדות. בורות היא כוח.
המטרה הסופית של חשיבה כפולה היא לגרום לאוכלוסייה לחשוב כך באופן אוטומטי. הממשלה רוצה שאנשיה יתרגלו לשמור בראשם שתי מחשבות סותרות מבלי להבין שהן סותרות. האם זה קורה במציאות? האם יש סילוגיזם בין חשיבה כפולה לבין דרך החשיבה שלנו? כאן נכנס לתמונה העניין הפסיכולוגי בחשיבה כפולה.
חשיבה כפולה בחברה שלנו
מחקרים רבים הראו שהמוח שלנו תומך ברעיונות סותרים. רעיון זה סובב סביב תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של פסטינגר. התיאוריה שלו קובעת שייתכן שיש לנו רעיונות דיסוננטיים. עם זאת, פסטינגר קובע כי ישנם מנגנונים במוח שלנו להתעלם או לפתור את הדיסוננס הזה. חשיבה כפולה תהיה דרך לעשות רציונליזציה של דיסוננסים ולהיות מסוגלים להתקיים איתם במקביל.
במציאות אנו משתמשים בחשיבה כפולה יותר ממה שאנו יכולים לדמיין. ממשלות מנצלות זאת ומשתמשות בחשיבה כפולה במידה מסוימת. דוגמה מובהקת היא האיבה שלנו כלפי פיגועי טרור. עם זאת, במקביל מדינות רבות מבצעות מעשים מאותו אופי ואף מוכרות נשק לקבוצות טרור אלו. עלינו לנקוט בזהירות יתרה. הרציונליזציה של הסתירות היא תהליך אוטומטי, ואנחנו יכולים לבצע את התהליך הזה אפילו בלי להבין אותו.
השפה החדשה של 1984
היבט מרכזי נוסף של השליטה של הממשלה ב -1984 הוא השליטה במחשבה. כדי להשיג שליטה במחשבה, הממשלה מבקשת לשנות את השפה כך שהמחשבה תהפוך למעשית במקום שימושית להיגיון. הסכנה היא שאנשים חושבים בצורה מוגזמת, זה ישבור את המחשבה הכפולה וזה יוביל להשמדת הממשלה. אם נעקוב אחר השערת ספיר-וורף, אורוול מציע שעל ידי שינוי השפה נוכל לשנות את המוח האנושי.
כדי להשיג שליטה במחשבה, ממשלת אוקיאניה מצמצמת את השפה לצורתה הפשוטה והופכת אותה לשפה פרגמטית לחלוטין. בדרך זו, מילים נרדפות ואנטונימים מאבדות את משמעותן. כבר לא מעניין להעביר את הניואנסים של מילים שמובילות לשיפוטים ולפרשנויות. אנטונימים יוצרים קונפליקט, וקונפליקט מפנה את מקומו להיגיון. דוגמה לכך עשויה להיות הוצאת ה"מלחמה" העולמית מהמילון ודיבור רק במונחים של יותר שלום או פחות שלום.
הלקח שאנו יכולים לקחת מהשפה החדשה הזו הוא ששפה יכולה להיות מסוכנת בחיינו. שפה מסוגלת לשנות את התפיסה שלנו ואת החשיבה שלנו. לפיכך, שיח פוליטי עשוי להיראות שונה מאוד בהתאם למילים המשמשות לתיאורו. כאשר פוליטיקאי מנסה להציב מילים כמו "דמוקרטיה", "חוקתי" ו"שלום" מול מילים כמו "מתקפה" או "מלחמה", הם מנסים לבקש אהדה מאזרחים. מסיבה זו חשוב לחקור את ההיגיון מאחורי מדוע אנשים משתמשים בשפה מסוימת.
חברה המבוססת על שליטה במידע בשנת 1984
לבסוף, ב -1984, "האח הגדול" תמיד צופה ושולט בהכל. "האח הגדול" צופה באזרחים בכל מקום, כולל בבתיהם. אפילו בתוך משפחות, ילדים מתחנכים לצפות בהוריהם ולהוקיע אותם אם הם מבצעים פשע. היבט מרכזי בשליטה הוא מניפולציה של מידע.
עבור אוקיאניה, הממשלה יכולה לשכתב את העבר כדי לשמור על יציבות הממשלה. ברומן, משרד האמת מוקדש לשנות את כל הכתבים, העיתונים והספרים לטובת "האח הגדול". אם "האח הגדול" היה אומר שהמנות השוקולד הולכות לעלות ולמעשה ישנן פחות מבעבר, "האח הגדול" היה משנה את נתוני העבר כדי שייראה כאילו מנות השוקולד אכן גדלו.
אנחנו לא חסינים מפני מניפולציה ושליטה במידע. לתקשורת ההמונים, לרבות טלוויזיה, רדיו ועיתונים, יש בדרך כלל מאחוריהם מפלגות וממשלות שמשנות מידע כדי להשפיע על הדעות שלנו. לכן, כל המידע שאנו מקבלים מחייב אותנו לחשוב בצורה ביקורתית על מה שאנו קוראים.
לסיכום, ב -1984 אורוול מציג חברה דיסטופית מעניינת מאוד עם הקבלות גדולות לחברה הנוכחית שלנו. חשוב להרהר בהקבלות הללו ולראות את הכשלים הפוטנציאליים בחברות שלנו. אם ברצוננו להימנע מלהתפתח לעבר עולם אורוולי, חשוב לשמור על גישה ביקורתית כלפי המנגנונים המשפיעים ומשכנעים אותנו.
