מהי ברירה טבעית?
כולנו למדנו או לפחות שמענו על תורת האבולוציה של דרווין. אבל האם אנחנו באמת מבינים מה המשמעות של אבולוציה? אם נשאל את רוב האוכלוסייה לגבי אבולוציה, סביר להניח שנתקל בתשובות כמו: "זו התיאוריה שאומרת שבני אדם מגיעים מקופים", "זו הישרדות החזקים ביותר", "ברירה טבעית היא לבעלי חיים והטכנולוגיה מאפשרת לנו להימנע מכך", או "אבולוציה היא כאשר מינים מסתגלים או מתפתחים יותר ויותר".
ההצהרות לעיל עמוסות בשגיאות שמראות לנו שמעט אנשים באמת מבינים את הברירה הטבעית לעומק. הרעיון המרכזי של הדרוויניזם הוא שהמינים שמסתגלים לסביבתם שורדים, ואלה שלא נעלמים. אבל מה זאת אומרת "להסתגל"? זה מתייחס ליכולת של מין במערכת אקולוגית מסוימת להתרבות ולהבטיח את הישרדות צאצאיו.
מיתוסים ושגיאות רבים עלו מהפרשנות השגויה של רעיון מרכזי זה. במאמר זה נסקור את הנפוצים שבהם. נדבר על וניגוד: (א) הברירה הטבעית כתהליך ליניארי, (ב) ההסתגלות הדיפרנציאלית של המינים, ו-(ג) הברירה הטבעית כמאבק בכל דבר.
הברירה הטבעית כתהליך ליניארי
אחת האי-הבנות החוזרות ונשנות היא ראיית הדרוויניזם כהתפתחות ליניארית של מין, כאילו מינים מתחלפים מדור לדור. האבולוציה לא עובדת ככה. טעות זו יכולה לנבוע מהוראת האבולוציה של האדם כרצף של הומינידים שונים.
כשמדובר בהבנת הברירה הטבעית, המטאפורה של מסננת מתאימה יותר. סלעים רבים נזרקים לתוך המסך הזה, אבל רק אלה עם הצורה הנכונה נבחרים. השאר נזרקים. ואז, עם הזמן, הסלעים האלה וחדשים אחרים נזרקים לתוך מסננת אחרת, שם הם נבחרים שוב. ובדרך זו, ברצף מנופה, חלק מהסלעים נשארים זמן רב יותר ואחרים נעלמים.
בני אדם, יחד עם כל שאר היצורים החיים, ממלאים את התפקיד של אותם סלעים שנבחרו על ידי המסננת. אותם יצורים חיים שלא מסתגלים להקשר המשתנה ייעלמו או יצטרכו לשנות את סביבתם. ובמהלך התהליך הזה, המינים עוברים מוטציות ומשתנים. ניואנס חשוב הוא העובדה שההקשר משתנה עם הזמן. מין או פרט שהסתגלו בעבר עלולים שלא להסתגל בעתיד, ולהיפך.
הסתגלות דיפרנציאלית של מין
אחד הרעיונות הנפוצים והשגויים ביותר הם: "האדם הוא החיה המותאמת ביותר על פני כדור הארץ" ו"אנחנו בראש הפירמידה האבולוציונית". אם נסתכל על ההגדרה של הסתגלות, נראה שהיא מורכבת מהישרדות והבאת צאצאים ששורדים. בקיצור, הסתגלות פירושה שמירה על קיומו של המין. בנוסף, ניתן להסיק שכל המינים הקיימים כיום הסתגלו. זה בגלל שאתה קיים או שאתה לא קיים.
בהתחשב בכך, רבים ירמוז להישגים הגדולים של בני האדם או ליכולתם האינטלקטואלית הגבוהה כדי להבדיל אותם משאר היצורים החיים. בדיוק כפי שהחתול השתמש בציפורניו כדי לשרוד, בני אדם השתמשו באינטלקט שלהם. לכל מין יש תכונות שונות המאפשרות לו לשרוד.
נכון שבני אדם בנו חברות מורכבות כדי להשיג זאת, בעוד שחיידק פשוט עושה זאת עם העמידות שלו וכושר הרבייה הגבוה שלו. עם זאת, אנו יכולים לחשוב על בני אדם כעל תלמידים שמתקשים לעבור כיתה, בעוד שחיידקים הם התלמידים הלומדים ביום המבחן ועוברים. בסופו של דבר, התוצאה זהה עבור שניהם.
הברירה הטבעית כמאבק נגד כולם
לבסוף, נדבר על המיתוס של ראיית הברירה הטבעית כמאבק על קיום או כהישרדות של החזקים ביותר. אל תשכח שמי ששורדים הם אלו שמסתגלים לסביבתם. אם ההקשר מעדיף את מי שתוקפים, הם ישרדו. אבל אם ההקשר מעדיף את מי שנמלט, הם יהיו המותאמים.
הובס אמר ש"האדם הוא זאב לאדם". הוא האמין שבני אדם הם חסרי רחמים ואנוכיים מטבעם, ומתחרים בבני אדם אחרים. עם זאת, זה רק הכרחי לסקור את עקרונות הברירה הטבעית ולהתבונן בטבע כדי להבין שזה חסר משמעות. בני האדם ורובם המכריע של המינים הצליחו לשרוד הודות לתמיכה ההדדית שלהם.
היכולת לחיות בחברות שיתופיות או עדרים מאפשרת מענה טוב יותר לאתגרים סביבתיים. עם זאת, זה לא אומר שאלימות ותחרות לא קיימות. במצבים רבים, זה הוכח כהתנהגות הסתגלותית. אבל עלינו לזכור כי לחימה אינה הגיבורה של הברירה הטבעית. פשוט, גם מאבק וגם תמיכה הדדית הם חלק מהרפרטואר של המין להתמודדות עם סביבתו ועם הקשיים שהיא יכולה להציב.
