מוגבלות שכלית: הגדרה וסוגים
לאדם עם מוגבלות שכלית יש פחות או פחות משאבים קוגניטיביים מפותחים מהרגיל לגילו. זה הופך את הלמידה לקשה הרבה יותר, ונדרש מאמץ גדול יותר כדי לתקשר בהקשרים מסוימים עם מסרים מסוימים. סוג זה של מוגבלות מזוהה בדרך כלל לפני גיל 18 ומשפיע על 1% מאוכלוסיית העולם.
אך חשוב לציין כי מוגבלות שכלית איננה מחלת נפש, אלא הפרעה התפתחותית. כל האנשים עם סוג זה של מוגבלות הם בעצם כמונו: יש להם חלומות, תחומי עניין, טעמים והעדפות משלהם. אסור לנו להטיל סטיגמה על ההפרעה. איזו דרך טובה יותר להימנע מסטיגמות מאשר ללמוד על זה יותר!
תפקוד אינטלקטואלי והתנהגות הסתגלותית
ישנן דרגות שונות של מוגבלות שכלית, ולכל אחת יש קשיים משלה. זה יוצר בעיות עם חשיבה, תכנון, פתרון בעיות, חשיבה מופשטת ולמידה, הכל עקב רכישת מיומנויות קוגניטיביות איטית ולא שלמה.
גם יכולות ההסתגלות שלהם עשויות להיות מוגבלות מאוד, עם עניינים מושגיים כמו גם עניינים חברתיים ומעשיים. לפיכך, יכולתם לבטא את עצמם מבחינה לשונית, או יכולות הקריאה והכתיבה שלהם, מפותחות בצורה לקויה, כמו גם תחושת האחריות וההערכה העצמית שלהם.
בפעולות יומיומיות, כגון טיפוח, טיפול אישי והכנת מזון, רמת האוטונומיה תלויה בחומרת המוגבלות.
השפעה על בריאות ואינטראקציות חברתיות
מוגבלות שכלית עשויה להיות מלווה בשינויים מסוימים בבריאות הפיזית והנפשית של הפרט. אלה, בתורם, יכולים להשפיע על היבטים אחרים של רווחה.
כמה תסמונות שעלולות להתלוות למוגבלות אינטלקטואלית הן: תסמונת רט, תסמונת דראווט, תסמונת פראדר-ווילי, תסמונת דאון, תסמונת אספרגר ותסמונת ה- X השביר (מרטין-בל). מחלות כמו השמנת יתר, סוכרת, HIV, מחלות מין ודמנציה הן גם בסבירות גבוהה יותר.
בנוסף, התקשורת, האינטראקציה וההשתתפות החברתית של הפרט עשויים להיות מושפעים. המגבלות האינטלקטואליות והסתגלותיות שלהם לא מאפשרות להם להשתתף בדרך כלל בחיי הקהילה. זה משפיע על כל הסביבות שלהם: בית, בית ספר, עבודה ושעות הפנאי.
תפקיד IQ
מנת משכל כשלעצמה אינה מספיקה לאבחון מוגבלות שכלית. בנוסף להגדרה כמותית של אינטליגנציה עם מנת משכל, יש צורך לבצע הערכה מעמיקה יותר של תפקודו האינטלקטואלי של האדם.
מנת משכל היא הקשר בין גילו הנפשי של האדם לגילו הכרונולוגי. הגיל הראשון מתאים להתפתחות אינטלקטואלית: איך הם מתפקדים מבחינה אינטלקטואלית בהשוואה לרמה הממוצעת. הגיל הכרונולוגי הוא ביולוגי.
אנו מחשיבים מנת משכל של פחות מ-70 כדי להצביע על מוגבלות שכלית. אנו מאבחנים את הקיצוניות האחרת, מחוננות, כאשר המדד הוא מעל 130. IQ גם מסווג את דרגת המוגבלות השכלית.
סוגי מוגבלויות שכליות
על פי ה- DSM 5, ישנם סיווגים קלים, בינוניים, חמורים ועמוקים.
מתון (IQ של 50-55 עד 70)
ל-85% מהאנשים עם מוגבלות שכלית יש מוגבלות קלה.
- תחום מושגי: חשיבה מופשטת מושפעת קלה, יכולות תפקודיות, גמישות קוגניטיבית וזיכרון לטווח קצר.
- תחום חברתי: אינטראקציות חברתיות לא בשלות, מה שמעמיד אותן בסיכון למניפולציה.
- תחום מעשי: צורך בהשגחה, הדרכה וסיוע בביצוע משימות חיי היומיום. עזרה זו חשובה מאוד במיוחד במצבי לחץ.
- לעתים קרובות הם נראים לא שונים מילדים ללא מוגבלות זו עד שהם מתבגרים.
בינוני (IQ של 35-40 עד 50-55)
10% הם מוגבלות בינונית.
- תחום מושגי: דורש סיוע מתמשך להשלמת פעילויות יומיומיות. לפעמים אפילו יש צורך שאנשים אחרים ישתלטו על חלק מהאחריות שלהם. עם השגחה מתונה, הם מסוגלים ללמוד מיומנויות הקשורות לטיפול האישי שלהם. הם יכולים לבצע עבודות לא מיומנות או מיומנות למחצה, אבל תמיד עם פיקוח.
- תחום חברתי: כאשר מתקשרים מילולית, השפה שלהם פחות עשירה ומורכבת מאנשים ללא מוגבלות. המשמעות היא שהם לא יכולים לפרש דקויות חברתיות מסוימות בצורה נכונה ושיש להם בעיות ליצור מערכות יחסים חדשות.
- תחום מעשי: בעזרת תמיכה והדרכה מתמשכת הם יכולים לפתח מיומנויות ויכולות מסוימות.
חמור (IQ של 20-25 עד 35-40)
ל-3-4% מהאנשים עם מוגבלות שכלית יש מוגבלות קשה.
- תחום מושגי: מוגבל מאוד, במיוחד עם מושגים מספריים. הם זקוקים לתמיכה מתמדת בתחומים רבים.
- תחום חברתי: שפתם בעל פה היא אלמנטרית מאוד, המשפטים שלהם פשוטים מבחינה דקדוקית ויש להם אוצר מילים מוגבל. הם מתקשרים בצורה פשוטה מאוד ומוגבלים להווה.
- תחום מעשי: דורש השגחה מתמדת על כל המשימות היומיומיות.
עמוק (IQ של 20-25)
למרות שהם מיעוט (1% -2%), רובם קשורים למחלה נוירולוגית מזוהה.
- תחום מושגי: מושפע בבירור. הם חושבים רק על העולם הפיזי ועל תהליכים לא סמליים. עם הדרכה, הם יכולים לרכוש מיומנויות מסוימות כמו הצבעה. קשיים מוטוריים ותחושתיים נלווים לרוב מונעים את השימוש התפקודי בחפצים.
- תחום חברתי: הבנה מעורפלת של תקשורת מילולית ומחוותית. הם מתבטאים בצורה מאוד בסיסית, פשוטה ובעיקר לא מילולית.
- תחום מעשי: הם תלויים לחלוטין בכל התחומים. רק אם אין להם ליקויים מוטוריים או תחושתיים הם יכולים להשתתף בפעילויות בסיסיות מסוימות.
אנו זקוקים לתמיכה ציבורית אם אנו רוצים ליצור סביבה קלה ונגישה יותר עבור אנשים עם מוגבלות שכלית. אחרת, המגבלות הסביבתיות הללו רק יוסיפו למגבלות שכבר יש להן.
בכל מקרה, לעולם אל נשכח שהאדם תמיד בא לפני הנכות. לאדם עם מוגבלות שכלית יש רגשות, חלומות ומשהו לתרום, בדיוק כמונו.