האם מחויבות במערכות יחסים משפיעה על החופש שלך?

כיום, זה די פופולרי להתחמק ממחויבות במערכות יחסים. זה יכול להיות בגלל שאתה לא יודע איך להתחייב, או בגלל שאתה מאמין שלא כדאי לוותר על החופש שלך.

הייתה נקודת זמן שבה מוסד הנישואין יצא מכלל שימוש. בשנות ה-70, הנישואים הפכו לפספוס ושיעורי הגירושים זינקו. זה עלה בקנה אחד גם עם תנועת שחרור הנשים.

לאחר מכן ראינו נטייה ניכרת ל"אהבת חינם". אנשים הניחו שהמחויבות והפורמליזציה של המחויבות גוזלים את החופש. כולם רצו להשאיר את הדלת פתוחה כדי שיוכלו לצאת בקלות אם הדברים לא יסתדרו.

המגמה התחזקה בעשורים הבאים. אנשים לא רק הסתכלו מלמעלה על נישואים, אלא גם התחילו לראות במערכות יחסים באופן כללי מחסום לחופש. החיזור נפל מכלל טוב. במקומו הופיעו סוגים אחרים של מערכות יחסים. "חברים עם הטבות", למשל, או סתם סקס מזדמן.

עלינו להזכיר שגם עכשיו, לא הנישואים ולא החיזור נעלמו לחלוטין. יש מגזר קצת יותר שמרני שממשיך לראות את אלה כאפשרויות ברות קיימא.

מחויבות וחופש ביחסים

הרעיון שכל המחויבויות הרגשיות גוזלות מאדם את החופש התפשט. הרעיון בעצם נכון, אבל אנחנו חייבים להכניס אותו להקשר. נראה שכולנו חופשיים לגמרי, עד שמגיעה מחויבות ומכניסה אותנו לשלשלאות. אבל כולנו יודעים שזה לא נכון.

העובדה הפשוטה של חיים בחברה לוקחת מאיתנו חירויות מסוימות. אנחנו לא יכולים להמשיך ולעשות כל מה שצץ לנו בראש, כי זה ירסק קשרים וציפיות חברתיות. אם אני אוהב את המכונית של השכן שלי, אני לא יכול פשוט לקפוץ ולהתחיל לנסוע. כולנו צריכים להתפרנס בזיעת אפנו (או תלויים במישהו שכן.)

במישור הרגשי, הדברים אינם שונים במיוחד. קשרי האהבה והשנאה מגבילים אותנו במידת מה. תחשוב על זה: אתה מחויב לזכות בכבוד של עמיתיך לעבודה והבוסים שלך, למשל. לעתים קרובות כל כך, אתה פשוט צריך לוותר ולהשלים עם אדישות או עלבונות. חופש, אם כן, אינו היעדר מחויבות. במקום זאת, זה מרמז על פעולה למרות ההגבלות שכולנו חיים איתן.

מדי פעם אתה משתוקק להיות היצור הפראי הזה שעושה כל מה שעולה לך בראש. אתה מתנגד ומתמרד נגד תרבות שמטילה מגבלות על החופש שלך. בצרכים ובדרישות של האחר, אתה רואה מצב מסובך שאתה רוצה לברוח ממנו.

מחויבות בזוגיות

מה שנראה נורמלי בהקשרים אחרים נראה בלתי נסבל בהקשר של מערכת יחסים. המגבלות שמערכת יחסים רומנטית מציבה עלינו לרוב נראית בלתי ברת קיימא. אנחנו לא רוצים דרישות. אנחנו לא רוצים להסביר מה אנחנו עושים. הרעיון של צורך להתמודד עם קנאה או הגבלות על מי אנחנו מבלים זמן הוא לא מושך.

כאשר אנו חושבים על חופש בהקשר של בני זוג רומנטיים, בדרך כלל אנו חושבים על החופש להיות בעל יותר מבן זוג אחד בו זמנית. אנחנו גם רוצים להימנע מאחריות לרגשות של מישהו אחר. להיות קשוב לצרכים הרגשיים של אחר משמעותי יכול להיראות כמו נטל שאנשים רבים לא רוצים לשאת.

אנשים רבים חושבים שמחויבות וחופש הם שני מונחים סותרים זה את זה, לפחות במערכות יחסים. אף על פי כן, בעולם הזה שבו נראה שאף אחד לא רוצה מחויבות, יש כמה סתירות.

אנחנו יכולים לדבר על אחת מהסתירות האלה עם כמה נתונים. השאלה שאנשים מחפשים הכי הרבה בגוגל, בכל רחבי כדור הארץ, היא משהו בסגנון "איך אני יכול למצוא אחר משמעותי?"

אולי מה שאנשים מחפשים זה להרגיש נאהבים ללא המחויבות שאהבה דורשת. או אולי הם רוצים זוגיות ללא המחויבויות המשתמעות שעולות לעתים קרובות במערכת יחסים.

הבדידות גם מטילה כמה מגבלות די אינטנסיביות. אפשר אפילו להיות עבד לעצמך ולצרכים שלך. נראה שיש אנשים שרוצים לבלות את חייהם באהבה כמו בני נוער. הם רוצים כיף וסקס אבל בלי מחויבות. ייתכן גם שהפכנו לאנשים שחוששים מאהבה יותר מדי. אנו עוזבים את השותפים שלנו לפני שהם יכולים לעזוב אותנו, ולכן אנו מתנגדים לכל סוג של מחויבות.