גלה את כוחו של הפרדוקס לשנות עמדות
פרדוקס הוא רעיון מוזר השונה ממה שנחשב לנכון לאור הדעה הכללית. לכן, פרדוקסים הם מחשבות המורכבות מדמויות דיבור וביטויים שנראים סותרים זה את זה. ישנם סוגים רבים של פרדוקסים העוסקים בלוגיקה, האינסופי, הסתברות, הפיזי והגיאומטרי.
רבים מהפרדוקסים הללו מציגים את עצמם בחיי היומיום שלנו, למרות שאיננו מודעים להם. אחד הפרדוקסים הללו הוא דילמת מונטי הול. אתה מכיר את זה?
דילמת היכל מונטי
דילמת מונטי הול היא בעיית הסתברות מתמטית המבוססת על תוכנית משחק בטלוויזיה בארה"ב. בתחרות, המשתתף יכול לבחור אחת מתוך שלוש דלתות, שכולן סגורות. מאחורי דלת אחת יש פרס, מכונית, אבל מאחורי שתי הדלתות האחרות יש עיזים.
כאשר המתמודד בוחר דלת, מנחה המשחק, שיודע מה עומד מאחורי כל דלת, פותח את אחת הדלתות שהמתמודד לא בחר, כדי לחשוף עז. לאחר מכן, הוא נותן למתמודד את האפשרות לשנות את הדלת שבחר בתחילה.
במצב זה, עומדות בפני המתמודד שתי אפשרויות, לשנות את הדלת או להישאר עם הדלת שנבחרה לראשונה. האם על המתמודד לדבוק בבחירתו המקורית או לבחור בדלת השנייה? האם יש הבדל?
כן, יש הבדל, שינוי הבחירה המקורית היא האפשרות הטובה יותר, לפחות לפי ההסתברות. ברגע שדלת אחת המכילה עז נפתחת, הדלת הזו כבר לא נלקחת בחשבון ולכן ההסתברות שלה היא אפס.
ההסתברות שהמתמודד בחר בדלת עם המכונית מאחוריה בבחירתו הראשונית היא 0,33, כך שההסתברות שהמכונית נמצאת מאחורי אחת משתי הדלתות שלא נבחרו היא 0,67. כאשר מנחה תוכנית המשחק פותח דלת כדי לחשוף עז, הדלת הזו כבר לא נלקחת בחשבון כך שההסתברות שלה היא אפס.
הופך לאפס, ההסתברות של 0,67 עוברת כעת לדלת שלא נבחרה בתחילה ושעדיין סגורה. טעות נפוצה היא לחשוב שלשתי הדלתות הנותרות יש כעת אותה הסתברות, כלומר 50%, להכיל את המכונית. הבחירה הראשונית של המתמודד כיסתה את הדלת שמנחה המשחק פתח לאחר מכן, זה לא אירוע אקראי.
אם המתמודד בוחר את הדלת המכונית בפעם הראשונה, אזי מנחה המשחק יכול לפתוח כל אחת משתי הדלתות האחרות, ואם המתמודד ישנה את בחירתו הוא יאבד את המכונית. להיפך, אם בתחילה המתמודד בחר בדלת המכילה עז מאחוריה, למנחה המשחק יש רק דלת אחת לבחירה, הדלת המכילה עז. במקרה זה, לדלת הנותרת יש את המכונית ושינוי המבחר פירושו ניצחון.
לסיכום, אם המכונית נמצאת מאחורי הדלת שנבחרה במקור אז המתמודד מנצח על ידי היצמדות לבחירה הראשונית (שהיא הסתברות של 0,33), אבל אם הבחירה הראשונית הייתה דלת עם עז אז על ידי שינוי הבחירה הוא יכול לזכות במכונית (שהיא הסתברות של 0.67). לכן, על המתמודד לשנות את הבחירה אם הוא רוצה למקסם את ההסתברות לזכייה במכונית.
המחשבה הפרדוקסלית
המחשבה הפרדוקסלית מורכבת מהסבר אבסורד מדברים שנראים ברורים. מחשבה זו יכולה לעזור לשנות את הגישה של אנשים מסוימים. אם הם לועגים לאמונות שלך באמצעות פרדוקסים החושפים את האמונות שלנו כמשהו לא רציונלי או חסר ערך, יכול להיות שנתחיל לפקפק באמונות שלנו עד כדי כך שאנו משנים את מה שאנו מאמינים בו. בואו נסתכל על דוגמה.
קבוצת מדענים ישראלים ערכה ניסוי בעיירה קטנה הידועה בשיעור ההצבעה הגבוה שלהם בעד הימין הקיצוני. הם ניהלו מסע מחשבה פרדוקסלי שבו קיוו למתן את דעותיהם של האנשים הרדיקליים יותר.
במהלך שישה שבועות הם הכפיפו את תושבי העיר לקמפיין שהורכב מכרזות ברחבי הרחובות, סחורה שיווקית כמו גלובוסים, קליפים וחולצות, כמו גם סרטונים והודעות באינטרנט. המסרים על הפוסטרים והקליפים שיחקו ברעיונות ובמשפטים כמו "בלעדיו, לעולם לא נהיה צודקים... כדי שיהיה צדק, כנראה צריך קונפליקט" ו"בשביל גיבורים כנראה צריך קונפליקט". הסרטונים מצידם מציגים מסרים דומים עם תמונות קשורות.
לאחר הקמפיין, נערכו סקרים לגילוי דעת האנשים בנוגע לסכסוך הפלסטיני-ישראלי. תוצאות הסקר של המתגוררים באזור בהם בוצעה הקמפיין הושוו לתושבים המתגוררים באזורים אחרים שלא נחשפו לקמפיין.
האנשים שנסקרו מעולם לא ידעו שהם חלק מניסוי פסיכולוגי. התוצאות הראו שתפיסת הקונפליקט דומה בכל הקבוצות, למעט אחת. האנשים שתמכו בתחילה בימין הקיצוני ונחשפו לקמפיין הראו ירידה ביחסם לתמיכה בסכסוך לטווח ארוך.
להתערבות באמצעות מחשבה פרדוקסלית הייתה השפעה על אמונותיהם ועמדותיהם של משתתפי הימין. אלה הביעו פחות תמיכה בפוליטיקה האגרסיבית וכן יותר תמיכה בפוליטיקה הפייסנית. על ידי צמצום הרעיונות של אנשים לאבסורד, הרצון לעורר מלחמה מצטמצם.
