פייר למאיטר - ההונאה הגדולה
ברומן "הנוכל הגדול" מאת פייר למאיטר, מלחמת העולם הראשונה מגיעה לסיומה. חיילים בחזית מנסים לדחוק את זה ממוחם, מחשש שהסימנים האלה שהם מהירים יותר מאבק שריפה לא יתגשמו. קל מאוד להאמין, אבל גם קשה להניח שהמציאות הפנתה עורף לאמונתם. כך, הקל הופך לקשה.
עם זאת, השמועות אמנם מנבאות מה יקרה הפעם, אם כי אולי כבר מאוחר מדי עבור שני החיילים, שבמשימות המוות האחרונות של טבח כואב, יראו את חייהם מאוחדים לנצח, על ידי קשרים בלתי נראים שייקח חיים שלמים להסביר.
ההונאה הגדולה מאת פייר למאיטר
הרומן והעיבוד הקולנועי שלו להתראות שם למעלה, שניהם מתחילים בתוך השוחות שבהן סגן פראדל חושש שהתחרות תסתיים מבלי שצבר מספיק מדליות. כדי להימנע מכך, הוא לא מהסס לשלוח שניים מאנשיו לרגל אחרי האויב ולהרוג אותם מאחור. שימו לב שכוונתו היא לעורר עימות אחרון שיביא לו עוד פרסים ועיטורים.
עם זאת, אלברט, אחד מחייליו, מגלה את התחבולה. פראדל מבין שהוא התגלה ומנסה להרוג אותו. עם זאת, אין לו מזל הפעם. הסיבה לכך היא שהאדם שהוא קובר בחיים במכתש ארטילריה לא מת.
אדואר, אחד מחבריו, מציל אותו ממוות. זהו מעשה הרואי שלא ישפר את מזלו. בתורו, הוא נפגע מפיסה של רסיס שמעוות את פניו. המלחמה מסתיימת עבור כל אירופה, עבור כל צרפת, ועבור שלוש הדמויות שהוזכרו לעיל. אחרי הכל, זו העלילה המרכזית של הרומן.
פייר למאיטר - מעבר למלחמה
חלק גדול מהנוכל הגדול מוקדש לתוצאות המלחמה. האתגר של לבנות מחדש את מה שנהרס. החזרה לחיים הרחק מהשוחות בהן עפים כדורים ויש בחורים טובים ורעים שהם באמת אותו דבר אבל לובשים תחפושות שונות. אתה זוכה לקרוא על תחילתה של מאפיה בחסות מוסדות מושחתים שלא מהססים לסחור ולנצל את כאבה של מדינה שלמה. של משפחות שרק רוצות לסגור את הפצע ולהיפרד מיקיריהם. כל מה שהם רוצים זה לקבור את הגיבורים שנפלו כדי שינוחו בשלום.
מסתבר שזו משימה מסובכת. הסיבה לכך היא שלמי שמבצעים את המשימה אין כבוד רב להבטחת פרידה מכובדת. המשימה מסובכת וב"הנוכל הגדולה" אתה יכול לקרוא כיצד רצונו של מישהו מתבטל. אם מוסיפים את שני הגורמים, אתה עד לאסון.
באופן דומה, ישנם כאלו שחיים פיזית אך גוססים נפשית. אנשים שחזרו עם לב פועם, אבל הם נכים, מעוותים וחסרי מילים. הישרדותם גורמת להם לחשוד באחרים, הם לא הקריבו את חייהם כמו שאחרים הקריבו. לפיכך, אחרים התעלמו מהם על שהזכירו להם עבר של אימה, רעב ופחד.
ההונאה הגדולה היא סיפור של אובדן וגאולה
שניים מהגיבורים יוצאים רע מהמלחמה הזו. אין להם את האפשרות לחזור לסביבה שהשאירו מאחור. בהם, אתה זוכה לראות כיצד החיים פורצים; איך נשאר יצר ההישרדות. אתה זוכה לראות כיצד פחדים גדלים בעוד החוט עם מה שחיוני שלם, בין אם זה דרך נעליים או מסכות נייר המסוגלות להפוך פנים מעוותות לפנים מקובלות חברתית.
אתה גם זוכה לראות מהי הילדות יחד עם הדרך המיוחדת שלה לראות את העולם. פרספקטיבה מלאה בתמימות ולעתים קרובות יכולה לחסל חלק מהמרירות של מישהו. את הקטנים לא מתעניינים במה שהם רואים, רק באפשרויות של זה.
כמו כן, ב"הונאה הגדולה", אתה יכול לראות כיצד תקוות שבורות יכולות להשפיע עליך; איך אב צריך לקבור את בנו לפני שהוא יכול בכלל לעבד את אובדנו. אתה תבין את זה כי כנראה הרגשת את זה. זו התחושה של לחשוב שמשהו לא חשוב לך עד אחרי שהוא נעלם, לגלות כמה טעית אחרי שכבר אין לך אותו.
הערות אחרונות
כשהוא מתייחס לעבודתו, פייר למייטר אומר שהוא לא יכול היה שלא לקחת את חייו של לזארילו דה טורמס ושל הונו ומצוקותיו כאסמכתא. אין ספק, יש הקבלה בדפים שלו, זה אדואר שמלמד את אלברט (המדריך שלו) את האסטרטגיות השונות לשרוד ולנצל עולם שלא אוהב ולא מעריך אותם.
בקיצור, זה ספר די טוב. זהו דיוקן, לפעמים אירוני, של איך מלחמה לא רק מסתיימת בהרס מבנים או את חייהם של אלה שנלחמים, אלא גם בכוחה לחרוץ חברות ודורות עתידיים שלמים.
