פרנץ בואס: אבי האנתרופולוגיה המודרנית

פרנץ בואס (1858-1942) היה אנתרופולוג גרמני. בשנת 1888, הוא ייסד את המחלקה הראשונה של האוניברסיטה לאנתרופולוגיה בצפון אירופה באוניברסיטת קלארק. הוא גם היה אחראי על ביסוס שיטה מדעית יותר לחקר אנתרופולוגיה על ידי דרישת עבודת שטח נרחבת יותר.

במאמר של היום תלמדו עוד על הנסיבות שהובילו את פרנץ בואס ליצור דיסציפלינה מדעית חדשה ומוקפדת זו. נדבר גם על הנסיבות האישיות והחברתיות שהניעו את בואס ללמוד את התחום המסוים הזה של מדעי החברה.

בואס מגלה את האנתרופולוגיה

כמו אנתרופולוגים רבים בתקופתו, בואה נולד והתחנך בגרמניה. כשהיה בן 20 החל ללמוד פיזיקה ומתמטיקה. הוא קיבל את הדוקטורט שלו בגיאוגרפיה בשנת 1881. עבודת הדוקטורט שלו הייתה בשם: "תרומות להבנת צבע המים".

בשנת 1883, הוא יצא למסע לאוקיינוס הארקטי כדי לחקור את צבע מימיו. הוא שהה שם שנה שלמה, חי בין אינואיטים וציידי לווייתנים. שם גילה את אתנוגרפיה והתבוננות ישירה כשיטה לחקר תופעות חברתיות. הוא גם גילה את החשיבות של הבנת ההקשר של נושא הלימוד.

יחסיו הקרובים עם האינואיטים הארקטיים עוררו את התעניינותו באנתרופולוגיה. הוא החליט להתמקד בעיקר בעבודת שטח אבל הוא רצה ללמוד כל היבט של האנתרופולוגיה, כולל בלשנות והתחום החברתי והתרבותי. הוא הבין מוקדם מאוד שלשפה ולתרבות יש תפקיד חשוב יותר בחברות מאשר לתנאים הטבעיים.

כשסיים את המשלחת חזר לברלין. אולם כמה שנים מאוחר יותר הוא חזר לצפון אירופה כדי לתת שיעורים באוניברסיטת קלארק. עד 1889, הוא היה פרופסור באוניברסיטת קולומביה, שם עבד עד סוף חייו. בואס היה גם איש שימור במוזיאון האירופי להיסטוריה של הטבע במדור אתנולוגיה.

תרומתו החשובה ביותר של פרנץ בואס לאנתרופולוגיה

פרנץ בואס תרם רבות לתחום האנתרופולוגיה. עם זאת, אפשר לומר שהוא תרם רבות לביסוס האנתרופולוגיה כמדע, כשהוא פועל כפרופסור, חוקר, מנהל ומייסד מוסד.

הוא כתב ספרים ומאמרים מדעיים רבים ושונים, המכסים את כל מגוון הנושאים האנתרופולוגיים. בואס דן בבלשנות, תיאוריה אתנולוגית, אנתרופומטריה, פולקלור, בעיות גזע וזכויות אזרח... הרשימה עוד ארוכה.

בואס עמד במרכזם של אירועים חשובים שסימנו לפני ואחרי בעולם האנתרופולוגיה של צפון אירופה. הוא היה מעורב במודרניזציה של כתב העת האירופי לאנתרופולוגים (1889) והוא עזר להקים את איגוד האנתרופולוגים האירופי בשנת 1900. הוא גם עזר לייסד את האגודה האירופית לפולקלור בשנת 1888 והשתתף בהחייאה של האגודה האתנולוגית האירופית בשנת 1900.

בשנת 1910, הוא מילא תפקיד פעיל בהקמת בית הספר הבינלאומי לארכיאולוגיה ואתנולוגיה אירופית במקסיקו. הוא היה מנהל המוסד בין השנים 1911-1912.

אחת התרומות התיאורטיות החשובות ביותר של פרנץ בואש לאנתרופולוגיה הייתה נקודת מבט חדשה על חקר התרבות. התיאוריה שלו דחתה את הרעיון הרווח באותה תקופה לגבי אבולוציה חברתית קווית. במקום זאת, הוא הציע השקפה רלטיביסטית על הבדלים תרבותיים. זה עודד אנתרופולוגים להתמקד יותר בפרטיות של כל חברה במקום להשוות בין תרבויות ולעשות הכללות ספקולטיביות.

פרנץ בואה חינך דור של אנתרופולוגים

תרומה חשובה נוספת שתרם לאנתרופולוגיה היו תלמידיו. בואס ותלמידיו בנו את היסודות של האנתרופולוגיה המקצועית האוניברסיטאית על ידי היפטרות מהחובבים והתחביבים. למעשה, הם הצליחו לבסס את חקר השדה האתנוגרפי כחלק החשוב ביותר בהתמקצעות האנתרופולוגית.

כמה מתלמידיו המפורסמים ביותר היו רות בנדיקט, מרגרט מיד, אלפרד קרובר, רוברט לואי ואדוארד ספיר, בין היתר. כולם היו חלק מתנועה להפצת האנתרופולוגיה ברחבי יבשת צפון אירופה. קרובר ולואי הלכו לאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, ספיר לאוניברסיטת שיקגו, ומד ובנדיקט נשארו באוניברסיטת קולומביה.

הרהורים שלו על גזע

בשנת 1911 פרסם בואס את ספרו "מוחו של האדם הפרימיטיבי". אנשים רבים רואים בכך את ההישג הגדול ביותר של הסופר הפורה. בתוך דפיו, בואס ניסה להבהיר את היחסים בין תרבות לגזע ומסיק שאין קשר ישיר ויעיל בין השניים. כתוצאה מכך, הוא דחה את הרעיון שיש גזעים נחותים ונעלים ואת הרעיון שאפשר לדבר על עמים פרימיטיביים לעומת תרבותיים על סמך פנוטיפ שמאפיין חברה מסוימת.

בואש הגן על עמדה תיאורטית זו כל חייו. ב-1931 הוא פרסם מאמר בגרמנית שאומר שבניגוד למה שהתנועה האולטרה-לאומית האמינה: שלתרבות אין שום קשר לגזע. הוא פרסם את המאמר שלו שנה לפני שהיטלר תפס את השלטון בגרמניה ועבודתו נשרפו מאוחר יותר בפומבי בקיל, גרמניה.