חואן לואיס ארסואגה - החיים הם משבר קבוע

חואן לואיס ארסואגה, פליאונטולוג, מומחה לאבולוציה אנושית, זוכה פרס נסיך אסטוריאס, ופרופסור באוניברסיטת קומפלוטנס במדריד, העלה כמה הרהורים מעניינים על המגיפה הנוכחית. הוא מייעץ לאיפוק, ריאליזם והומניזם. כמו כן, הוא מייעץ לשמור על שכל כדי להתמודד עם המשבר ורואה לו פתרונות חדשניים היישר מתחום לימודיו.

אחד המשפטים הידועים ביותר של ארסואגה הוא "החיים הם משבר קבוע". בכך הוא מתכוון שהמוות הוא נורמלי והחיים יוצאי דופן. הוא מציין שכל מין נמצא כל הזמן על סף הכחדה. שאף אחד מהם לא יציב, בעיקר בגלל שחוסר יציבות הוא חלק מהותי מהחיים.

מה שהכי מדאיג את חואן לואיס הוא ריבוי הקריאות הקסומות שהביאה המגיפה. אנשים רבים רואים בנגיף סוג של עונש אלוהי, הודעה על סוף העולם או תוצאה של קללה כלשהי. הוא מאמין שהמצב סלל את הדרך לשרלטנים רבים שנותנים פרשנויות על טבעיות למה שקורה.

חואן לואיס ארסואגה ומחשבה רציונלית

הפליאונטולוג הזה מדגיש עובדה ברורה: מגפות ומגפות הן נורמליות וצפויות ובדיוק, מסיבה זו, יש דבר כזה "אפידמיולוגיה". וירוסים כל כך עלולים להזיק. לכן, יש גם דבר כזה וירולוגיה. הדבר היחיד ששונה במגיפה הזו הוא העובדה שהיא מטיל ספק במודל הנוכחי של החברה.

מטיילים הפיצו את הנגיף ברחבי העולם; זו עובדה. הם עשו את זה כי עכשיו זה די משתלם לטייל ברחבי כדור הארץ. לשם כך, אדם עולה על מטוס שלעתים קרובות מלא באנשים. חלל סגור בו ככל הנראה ריסוס של שיעול אחד מגיע לפחות לחמישה אנשים.

לדעתו של ארסואגה, החיים עוסקים בפתרון בעיות. לפיכך, פתירתן עוסקת בהשגת איזון שנמצא כל הזמן ליד נקודת מפנה. זה משהו כמו להיות מסוגל להסיר או למקם חלק חדש מבלי לפגוע במבנה או בבסיס שלו. רק מינרלים ויצורים מתים נקיים מבעיות, הוא אומר.

שינוי היסטורי גדול

ארסואגה אומר שכאשר יש משברים שרשורים (כלומר, משברים בצד אחד שמובילים למשבר חדש בצד אחר) תמיד קיימת האפשרות שציוויליזציה שלמה תמות. זה קרה לאימפריה הרומית, שנפלה עקב סדרה של משברים רצופים שמהם היא לא הצליחה להתאושש מהר מספיק. לפיכך, הגורם המרכזי אינו המשבר כשלעצמו, אלא רק הישנותו.

המשבר הבריאותי בוודאי יתגבר כי יש לו פוטנציאל לעשות זאת. אולם אם תוסיפו לו משבר כלכלי, משבר חברתי, אולי משבר צבאי או אקלימי, הדברים יהיו אחרת. כל המשברים המתרחשים בו זמנית עלולים לסיים את הציוויליזציה כפי שאנו מכירים אותה. הדבר הנכון הוא לפתור כל בעיה בצורה מושכלת.

הדבר החשוב, אומר חואן לואיס ארסואגה, הוא מה העולם יכול ללמוד מכל זה. כשסוף סוף יש פתרון למחלה, בואו לא נשכח כמה חשוב לממן מחקר ומדע. עבור הוגה דעות זה, מדענים לא צריכים להיות בעלי התפקיד המוביל במשבר הזה, אלא לפוליטיקאים. כל כך הרבה ממה שיקרה יהיה תלוי בהחלטות של בעלי הכוח המתווספות להחלטות האישיות של כל אדם.

יש סיבות להיות אופטימיים

כמו הוגים אחרים, ארסואגה חושב שהמגיפה לא תביא לשינוי מעצמה. מה שהיא עושה עד כה הוא רק האצת תהליכים שכבר התפתחו. ביניהם, המתח בין המודל הניאו-ליברלי לבין הצורך האובייקטיבי במדינת רווחה לרוב.

הוא מוסיף שלכל עידן יש משבר ושהמגיפה היא מה שקרה בעידן הנוכחי. הוא מזהיר שמצבים מסוג זה מקדמים פחד ושאנשים נוטים יותר לוותר על החופש והזכויות שלהם כשהם מפחדים.

למרות זאת, למרות העליות והמורדות של המגיפה, ארסואגה מאמין שהיא אכן הפעילה את רוח שיתוף הפעולה אצל אנשים רבים. זה מרוכז ומכוון למשפחה הקרובה תחילה, אחר כך למשפחה המורחבת, לאחר מכן לחברים ולמכרים, ולבסוף לאזור, למדינה ולעולם. לדעתו, הבעיות לא ייפתרו לאחר המשבר, אבל אנשים יהיו מודעים יותר לכך שאנחנו צריכים אחד את השני.