הילדגרד מבינגן: ביוגרפיה של פוליממית נשית
הילדגרד מבינגן הייתה מנזר גרמני מהמאה ה-12. היא הייתה גם פילוסופית, תיאולוגית, מלחינה ומשוררת. יש האומרים שהיא הייתה חלוצת האופרה, הסקסולוגיה וההיסטוריה הטבעית המדעית.
מאז שהייתה ילדה קטנה, היא באמת התלהבה מהידע. היא רצתה להבין את הטבע. למרות העובדה שהוריה שלחו אותה לכנסייה בגיל צעיר מאוד, היא הצליחה למצוא את המשאבים לפתח את האינטליגנציה שלה ולקדם את מחשבותיה, חזיונותיה והמסרים המיסטיים שקיבלה במהלך חייה.
הילדגרד מבינגן השאירה מורשת ענקית. היא דוגמה מובהקת לאופן שבו נשים, למרות האילוצים הברורים נגדן, תמיד הצליחו לקדם קידמה מדעית.
"באותו חזון הבנתי את כתיבת הנביאים, הבשורות והקדושים האחרים, ושל פילוסופים מסוימים, ללא כל הוראה אנושית. והסברתי כמה מהם, למרות שבקושי היה לי ידע בספרות, כחסר השכלה. אישה לימדה אותי."
-הילדגרד מבינגן-
הילדגרד מבינגן
היא נולדה ב-1098 ליד הנהרות נהה והריין בברמרסהיים, גרמניה. היא סבלה מבעיות בריאות קשות מגיל צעיר. בשנות חייה הראשונות טיפלה בה מנזר בשם ג'וטה מספנהיים ולימדה אותה מוזיקה ולטינית, אך לא לימדה אותה לכתוב. כך, הילדגרד מבינגן למדה איך לכתוב בעצמה.
כמה מסמכים כתובים, כמו זה של הנזיר תאודריך מאכטרנאך, מציינים כי היו לה חזיונות מאז שהייתה בת שמונה. היא תמיד הייתה מודעת ומודעת במהלך החזיונות. אלו היו הזיות ראייה ושמיעתיות עזות מאוד שהיו לה לאורך כל חייה.
חזון ששינה הכל
כשהילדגרד מבינגן התבגרה, הכאב הפיזי שלה פשוט חלף. זו הייתה התעוררות עבורה. זה איפשר לה להתמקד במה שהכי התלהבה ממנו: ידע. היו לה בהישג יד ספרי מדע, תולדות הטבע וקוסמולוגיה יוונית, שאפשרו לה לחנך את עצמה ולפתח חזון מדעי.
החזיונות שלה מעולם לא נעלמו כמו מחלתה. הם אפילו התעצמו. עם זאת, רק המנזר ג'וטה והמנטור של הילדגרד, הנזיר וולמאר דה דיסיבודנברג, ידעו עליהם. היא זכתה לגילוי הגדול ביותר שלה בגיל 38, כאשר היה לה חזון של עצמה מוקפת באורות. קול אמר לה שהמשימה שלה היא לכתוב ולחלוק את הידע שלה עם העולם.
המנזר דיסיבודנברג: פוליממית בברכת האפיפיור
זמן קצר לאחר החזון הזה, נפטרה המנזר ג'וטה והילדגרד מבינגן תפסה את מקומה. בסופו של דבר הודיעו לאפיפיור על חוויותיה המיסטיות. הוא היה כל כך המום שהוא העניק לה את הזכות לנהל תיעוד של כל מה שראתה ב-16 החזיונות שחוותה בחייה.
הילדגרד כתבה את ספרה הראשון, Scivias, בשנת 1141. בספר זה היא דיברה על סוג של קוסמולוגיה המבוססת על התרבות היוונית. היא הסבירה שכדור הארץ מורכב מארבעה יסודות: רוח, אש, מים ואדמה. היא גם הזכירה שלגוף שמימי זה יש שכבות שונות של אוויר ומים. זה היה תגלית יוצאת דופן לאותה תקופה.
ראוי גם לציין שברכת האפיפיור גרמה לאנשים להפסיק להאשים אותה בכפירה. המנזר הילדגרד מבינגן הייתה קולו של אלוהים לכל כך הרבה אנשים. בחברה המאופיינת באמונות טפלות, היה לה קול יוצא דופן שחסר לאחרים ושהיא בהחלט ידעה לנצל אותו.
סיביל של הריין
העובדה שהכנסייה הייתה לצדה הפכה את עבודתה של הילדגרד לפופולרית מאוד באירופה. כך, היא התפרסמה ואנשים התחילו לקרוא לה סיביל מהריין.
היא הייתה אישה שידעה מה היא רוצה. היא רצתה לעזוב את דיסיבודנברג ולבנות מנזר משלה. החלום הזה הפך למציאות כשהחליטה לבסוף לבנות את מנזר אייבינגן בגרמניה.
הילדגרד מבינגן התעמק ברפואה ובטבע והפכה למרפא. בגיל חמישים היא החלה לטייל באירופה במטרה להביא שלום ולחלוק את הידע שלה על מדע ורפואה בכל מקום אליו הגיעה.
הסקסולוג הראשון
עבודתה המדהימה ביותר הייתה Physica (Liber Simplicis Medicinae). באנציקלופדיה זו היא תיארה כמה מחלות ואת התכונות הרפואיות של צמחים בפירוט. היא גם ציינה את החשיבות של הרתחת מים לטיפול בכאב ולניקוי הגוף והפצעים.
הילדגרד גם תיארה אורגזמות כמשהו יפה, נשגב ולוהט שגברים ונשים צריכים ליהנות ממנו. בספרי הרפואה שלה, כגון Causae et Curae, היא הציעה מידע רב ערך על וסת ואמנוריאה.
נביאה וקדושה
הילדגרד מבינגן נפטרה בגיל 81. למרות שהיא הגנה על המנודים, תמיד הייתה לה אישור של אפיפיורים, מלכים, אצילים ופשוטי העם כאחד.
למעשה, בשנת 2010, האפיפיור בנדיקטוס ה-16 התייחס אליה כנביאה והילדגרד הקדושה מבינגן וקרא לה רופאה של הכנסייה.
