אתה יכול לשכוח גאווה
אנחנו יכולים להיפרד מהגאווה שלנו, אבל אסור לנו לאבד את הכבוד שלנו עבור מישהו או משהו, כי אז היינו מאבדים את עצמנו, נפגע באהבה העצמית שלנו וביושרה שלנו.
אם זה נכון שכל אדם חייב להפוך את ההערכה שלו לשווה משהו, ערך זה אינו תקף אם הוא במחיר של אחרים. אז עלינו לדעת להבחין בהבדלים בין אותן פעולות שפוגעות בתדמית שלנו והופכות את כבודנו לפגיע.
למרות העובדה שלא הנוכחות או היעדר הכבוד היא זו שמבטיחה שנמצא אהבה או חברים אמיתיים, מה שנכון הוא שאותם מערכות יחסים המושתתות על כבוד יהיו יותר אותנטיים, חופשיים, מוצקים ומכבדים. כדי למצוא את מערכות היחסים הללו, עלינו לכבד קודם כל כבוד עצמי.
לא מתחננים לאהבה ולא לחיבה
האם אי פעם הרגשת שאתה מתחנן לתשומת לב וחיבה של מישהו שרק מראה לך אנוכיות ואדישות? התשובה לשאלה זו היא כמעט בוודאות חיובית.
העובדה היא שכל אחד מאיתנו צפוי להיות קורבן של אותם אנשים שצריכים להעריך פחות את האחרים.
כבוד וגאווה, שני מטבעות עם פנים שונות
המסר שאנו רוצים להעביר הלאה הוא "אל תאבד מישהו בגלל גאווה, אבל גם אל תאבד את הכבוד שלך עבור מישהו אחר". עם זאת, הגבול בין גאווה לכבוד הוא באמת די מעורפל.
לשם כך עלינו להרחיק את האגו שלנו, שכן עודף ממנו יהיה מה שישנה כבוד לגאווה, תחושת עליונות ריקה, לא סובלנית, מזיקה ולא מוצדקת.
כבוד הוא המשקף את היכולת להתנהג בצורה צודקת ומאוזנת עם עצמו מבלי לשים לב לתירוצים או לסחטנות שנכפים עלינו. במילים אחרות, להיות מכובד זה לכבד את עצמנו ולכבד את השכן תוך שמירה על המרחק הבטוח שמאפשר לנו לשמור על הכל מאוזן.
זו הסיבה שעלינו לכבד את עצמנו ולשמור על כבודנו, לא לאבד אותו על אף אחד או שום דבר, שכן במקרה כזה, היינו מאבדים את עצמנו בגחמה של מישהו שאינו ראוי לנו.
החשיבות להעריך את עצמך כדי לא לפגוע באחרים
אנשים שאוהבים את עצמם נוטים להיות יותר קוהרנטיים ואכפתיים במעשיהם מאשר אלה שאינם מעריכים את עצמם, שכן הראשונים רואים שזה דבר נורא לפגוע באחרים.
במילים אחרות, העובדה שאנו חושבים ש"התנהגתי בצורה לא מוסרית כלפי אותו אדם" מעוותת את זהותנו כ"אנשים טובים וחיוביים לזולת" עד כדי כך שהיינו מתחייבים בפירוש לפתור את המצב הזה ולמנוע משהו דומה. קורה שוב.
באותו אופן, מי שלא חושב על עצמו מוצא את זה פחות לא נעים או נורא לעשות דברים רעים, שכן הם חושבים שיש להם פחות ערך ולכן לא צריך לטפח מושג טוב לגבי עצמו.
זה מסביר מדוע אנשים הנוטים לנצל אחרים ולפגוע בכבודם של אחרים כמעט תמיד נוטים לעשות זאת ללא נקיפות מצפון. במובן הזה, אנחנו יכולים לומר שבאמת יש משהו שלא עובד כמו שצריך בתוכם.
בכל מקרה, העור צומח בחזרה מעל הפצע, אם כי מה שחשוב הוא שייווצר גלד מבפנים. אנו משתמשים במטאפורה זו מכיוון שהיא שימושית כדי לתת לנו מושג כיצד חלק מאיתנו נקרע כשמישהו מאכזב אותנו.
אמנם הכבוד לא מונע מאיתנו להיפגע, אבל הודות לשמירה על הזהות שלנו חזקה ונוכחת, נוכל להתמודד טוב יותר עם העובדה שמישהו נטש אותנו, שפיטרו אותנו בעבודה או שחבר נתן לנו מטה.
אדם ישר ואותנטי יהיה אדם ראוי שלמרות שדברים שקורים פוגעים בו, ימשיך להתקדם, להסתכל קדימה ולהרים את הראש כי הוא מכיר את עצמו והם יודעים מה הם שווים, למרות הדברים או האנשים השליליים. רוצה לגרום להם להאמין להיפך.
נניח שגם אם לעולם לא נהיה עצמנו שוב, מצבים כואבים מסוג זה מזמינים אותנו לחזק את כבודנו ואת זהותנו האישית. אנחנו לא הולכים למצוא את עצמנו פחות מושפעים או פגועים, אבל הדרך שלנו להימלט מהמצב תביא איתה פחות נזק נלווה.
בכל מקרה, בדרך כלל כאשר אנו מוצאים את עצמנו מחויבים לקבל את ההחלטה בין כבודנו לבין היעדרו, הפעמונים במוחנו חייבים להתחיל לצלצל לפרידה או לשינוי; בין היתר כי, כפי שכבר אמרנו, איננו יכולים לוותר על הבריאות הרגשית שלנו עבור אף אחד או משהו.
