למה היפהפייה הנרדמת לא צריכה לחכות לנסיך שלה?
פעם הייתה יפהפייה נרדמת שלה ישנה שינה עמוקה במערכת היחסים שלה. כדי להתעורר משנתה, היא הייתה זקוקה לנסיך שייתן לה את הנשיקה שתשבור את הכישוף שהייתה נתונה לו. הוא היה ה"מושיע" שלה, זה שישחרר אותה מתרדמתה ויעזור לה להתעורר. אבל מה אם במציאות הנסיך לעולם לא יופיע? מה יקרה אם ציפיות הישועה האלה שהיפהפייה הנרדמת הטילה על הנסיך לא יתגשמו? ומה היחס העדין בין אהבה לעצמאות?
רבים ממערכות היחסים של היום עוקבות אחר אותו דפוס. כמה מהיפים הנרדמים הללו נאחזים בנסיך שלא מגיע לעולם, והם נידונים להיות רק צופים בחיים אלא אם כן הוא יופיע.
נראה שהיפות האלה צריכות מישהו אחר כדי למלא את התפקיד הזה. תפקיד לשמח אותם, תפקיד להפעיל אותם. לפעמים הם מוצאים את ה"מישהו" הזה, אבל אז הם מאבדים אותו שוב. הם הופכים כל כך מדוכאים עד שהם כאילו נופלים לתוך חלום שבו הם לא יכולים ליהנות מכלום, שבו שום דבר לא הגיוני אם אהובתם לא לצידם.
אני לא בוחר, הם בוחרים בי. העובדה היא שאני לא אוהב את עצמי וגם לא מעריך את עצמי ואני לא שמח. אני נותן לאחרים לקבל את האחריות הזו, וכשהם עוזבים, אני ריק.
אהבה ועצמאות
יש הרבה יפהפיות ישנות בעולם הזה. נשים שמקבלות נשיקה מ"נסיך" בלי שהן באמת אומרות בעניין, בלי לדעת בכלל אם הן באמת רוצות לקבל אותה. אבל ברגע שהם מקבלים את הנשיקה אז הם נאחזים במושיע שלהם. הוא היה גלגל ההצלה שלה וזה בוודאי ראוי לפרס לא? זה לא יהיה רעיון טוב להיפטר ממנו, כי איזו ערובה יש שיבוא עוד נסיך?
זו הנקודה שבה הם באמת קוברים את עצמם במערכת יחסים כנועה בה הם אסירי תודה לנצח ל"נסיך המושיע" שלהם. הם מתמסרים לו לחלוטין, חייבים לו את חייהם וסומכים עליו לאושרם. החיים שלהם מושלמים! האהבה שלהם היא לנצח! אבל לא עובר זמן רב עד שהם מתחילים לשים לב שמשהו לא בסדר. הנסיך שלהם לא מסתכל עליהם כמו קודם, נראה שנמאס לו מהם! האושר נשבר וכל מה שנותר הוא מציאות כואבת ואכזרית.
אהבה הופכת לסבל
זה הזמן שבו אהבה הופכת לסבל והיא הופכת למאבק מתמיד לשמור על כך. היפהפייה הנרדמת שואפת, נותנת הכל, אפילו משפילה את עצמה. אבל הדברים אינם זהים. היופי תוהה אם הנסיך אי פעם באמת רצה אותה מלכתחילה. אולי הוא רק רצה לנשק אותה, והיא נתנה לעצמה להיסחב. היא תוהה מה היא עשתה לא בסדר. אולי היא הייתה צריכה להקשות יותר, להעמיד פנים שהיא ישנה אפילו כשהנסיך נישק אותה באותה הפעם הראשונה.
האמונה שאנחנו יכולים למצוא את החצי השני המושלם שלנו, או נסיך מושיע שאיתו נרגיש שלמים, גורמת לתלות רגשית להפוך מערכות יחסים לעבדות הרסנית. אהבה ועצמאות צריכות ללכת יד ביד, לא להילחם זו בזו.
היפהפייה הנרדמת איבדה את זהותה; היא הייתה תלויה בנסיך שלה מלכתחילה. אם הוא יעזוב אותה אז היא לא תהיה כלום, כי היא הייתה צריכה שהוא יחזור לחיים מלכתחילה. תלות רגשית לכדה אותה. אהבה היא כבר לא שם נרדף לאושר, אלא למאמץ ולסבל. היא מרגישה שהיא גוססת בכל פעם שהנסיך שלה מתרחק ממנה. זה לא הוגן, אבל אולי זה באמת נחוץ. למה? כי היפהפייה הנרדמת צריכה להתעורר, אבל הפעם בעצמה.
איך היפהפייה הנרדמת יכולה להתעורר בלי הנסיך שלה
כל הסיפורים האלה של נסיכות לאורך השנים גרמו לנו לחשוב שאנחנו צריכים מישהו כדי להיות מאושרים. שאיכשהו אנחנו לא שלמים בעצמנו. היום, כמובן, אנחנו מכירים את זה כתלות רגשית. מצב בו איננו אף אחד ללא האדם האחר. האושר, הרווחה וההנאה שלנו תלויים כולם בהתנהלותו של האדם האחר ואיך הוא מרגיש. זה לא הוגן, נכון? והאדם השני לעולם לא סובל באותה צורה!
ליפהפייה הנרדמת נמאס לחכות שהנסיך שלה יבוא וינשק אותה כדי להעיר אותה. זה רק מראה שאין לה הרבה הערכה עצמית ושהיא לא מסוגלת להתמודד עם החיים בעצמה, ושהיא לא יכולה לקשר אהבה ועצמאות.
מה יקרה אם היא תפסיק לחכות ולהתאים ופשוט תפקח את עיניה? אז היא תדע כמה היא באמת חזקה. היא תדע שנסיכים אינם מושיעים ושהיא לא צריכה לתלות בהם תקוות. בין אם הנסיך הוא טוב או רע, בסופו של דבר הוא יהיה המום מכל האחריות הזו ויתרחק.
משקפיים בגוון ורדרד
הגיע הזמן להפסיק להציע את עצמנו לאדם הראשון שבא אלינו, מתוך מחשבה שהוא יהיה הישועה שלנו. הגיע הזמן להפסיק לחשוב שהכל מושלם, רק לסבול כשהדברים לא הולכים כפי שקיווינו. לעתים קרובות אנו מרכיבים משקפיים בגוון ורדרד שדרכם אנו רואים דברים כפי שאנו רוצים לראות אותם. אנחנו מפחדים להוריד אותם ולראות את הדברים כפי שהם באמת. אנחנו מפחדים לראות אהבה ועצמאות בנפרד.
ברך את אלה שעוזבים אותך כי הם מחזירים לך בעצמך
-אלחנדרו ג'ודורובסקי-
אם הנסיך לא יגיע, היפהפייה הנרדמת עלולה למות מבלי להתעורר. זה משהו שלמרבה הצער, קורה לעתים קרובות מאוד. אם מערכת היחסים המושלמת הזו לא תגיע אי פעם אז אנחנו עצובים, אנחנו מרחמים על עצמנו. אנחנו חושבים שאף אחד לא אוהב אותנו ושאנחנו לא שווים כלום. תתעורר! איך אתה יכול לחשוב שאתה לא שווה כלום? למה אתה צריך שמישהו אחר יראה את הערך שלך רק כדי שתוכל להאמין בזה? למה אתה מצטרף לאהבה ועצמאות?
הגיע הזמן שהיפהפייה הנרדמת תתעורר אחת ולתמיד ותפסיק להיכנע ולתת לעצמה להעיר את עצמה על ידי נסיכים שאולי יהפכו יום אחד לקרפדות! יש לה את הזכות לבחור לעצמה את הנסיך, היא לא צריכה לחכות לו. היא מכבדת ומעריכה את עצמה, ומגיע לה את הטוב ביותר.
זה שיש לך מישהו בקצה הזרוע, זה לא אומר שהחיים שלך יהיו טובים יותר. החיים שלך כבר שלמים ומלאים. היפהפייה הנרדמת, ברגע שהיתה מודעת לכך, התעוררה סוף סוף. היא הפסיקה להזדקק למישהו אחר, ואז היא התחילה לאהוב באמת, ולהבין שהיא יפה בעצמה. וכמובן, היא חיה באושר ועושר!