הלא מודע הקולקטיבי של קארל ג'ונג
רגשות, מחשבות, זיכרונות, טקסים, מיתוסים... עם התיאוריה שלו על הלא-מודע הקולקטיבי, קרל יונג טען שהמרכיבים המשותפים הללו של האנושות הם סוג של מורשת נפשית. כקבוצה חברתית, אנו יורשים את המשמעויות הללו. לפי התיאוריה של יונג, המשמעויות הללו משפיעות איכשהו על ההתנהגות והרגשות שלנו.
ללא ספק שמעתם על התרומה המסוימת הזו של קרל ג'ונג לעולם הפילוסופיה והפסיכולוגיה. רעיון זה גרם לו להתרחק מהתיאוריה הפסיכואנליטית. זה גם הרחיק אותו עוד יותר מזיגמונד פרויד. עבור פרויד, הלא מודע היה פשוט החלק בנפש שאחסן את כל החוויות שהדחקת ושכחת מהן. יונג, לעומת זאת, לקח את הרעיון הזה מעבר לרמת הפרט.
"המטוטלת של הנפש נעה בין חוש לשטות, לא בין נכון לטעות."
-קרל יונג-
הפסיכיאטר, הפסיכולוג והמסאי הזה לא ראו בלא מודע ביטוי אישי של הפרט. להיפך, בתרגול הקליני שלו ובניסיונו האישי, הוא יצר סוג של תודעה אוניברסלית שמעמיקה הרבה יותר. הלא מודע הקולקטיבי היה יותר כמו ליל כוכבים, או הכאוס הקדמוני שממנו יוצאים ארכיטיפים. זו הירושה הנפשית שכל בני האדם חולקים.
יש מעט תיאוריות שנויות במחלוקת כמו זו בפסיכולוגיה. התיאוריה של יונג ניסתה להבין את המנגנונים התת-מודעים המשפיעים על המחשבות וההתנהגות שלנו.
האם לתיאוריה של ג'ונג על הלא-מודע הקולקטיבי יש יישום מעשי כלשהו?
קרל יונג עצמו אמר פעם שתיאוריית הלא מודע הקולקטיבית היא אחד מאותם רעיונות שהם כל כך טרנסצנדנטיים וחשובים שזה נראה כמעט אבסורדי. עם זאת, אם מעמיקים ברעיון, מתחילים למצוא אלמנטים מוכרים ואף חושפניים.
זוהי אחת מאבני היסוד של המחשבה היונגיאנית. אף על פי כן, זה היה גם מקורן של רבות מבעיותיו של קרל יונג. כפי שהוא מסביר בספריו, הוא בילה מחצית חייו בהגנה על התיאוריה הלא-מודעת הקולקטיבית מפני אלה שביקרו אותו על כך שלא השתמש בשיטה המדעית כדי לפתח אותה.
בשלב זה, אתם אולי תוהים מהו בדיוק הלא מודע הקולקטיבי. הדרך הפשוטה ביותר להבין זאת היא באמצעות אנלוגיה. אתה יכול לחשוב על הלא מודע הקולקטיבי של קרל ג'ונג כמסד נתונים בירושה. זה כמו מסד נתונים בענן שמאחסן את מהות החוויה האנושית שלנו ושכולנו ניגשים אליו עם המוח הלא מודע שלנו.
כמו כן, הלא מודע הקולקטיבי מורכב מאלמנטים מסוימים: ארכיטיפים. תופעות מנטליות אלו הן כמו יחידות ידע. הם דימויים ומחשבות מנטליות אינסטינקטיביות שיש לכולנו על הסביבה שלנו. דוגמה אחת לכך תהיה הרעיון של "יולדות" ומה זה אומר עבורנו. דוגמה נוספת היא "אדם" כדמות עצמנו שאנו רוצים לחלוק עם אחרים וה"צל" המייצג את מה שאנו רוצים להסתיר מאחרים או אפילו מעצמנו.
ארכיטיפים, רגשות ומטרת התיאוריה של קרל ג'ונג
הניסיונות הלא מודעים הקולקטיביים של קארל יונג לתחם עובדת חיים. אף אחד מאיתנו לא מתפתח בבועה, אף אחד מאיתנו לא מופרד מהחברה. אנחנו גלגלי שיניים במכונה תרבותית. יש ישות מתוחכמת שמאכילה אותנו שרטוטים לחיים ומטביעה בנו משמעויות שאנו יורשים מאלה שבאו לפנינו.
לפיכך, הארכיטיפים שהזכרנו קודם מזכירים לנו את הדפוסים הרגשיים שיש לכולנו. כשאנחנו באים לעולם הזה, אנחנו יוצרים קשר עם האמהות שלנו. יחד עם זאת, כאשר אנו מפתחים את הזהות שלנו, אנו רוצים שאחרים יעריכו ויעריכו אותנו על כך. אנחנו גם בוחרים להסתיר את מה שאנחנו לא אוהבים או את מה שגורם לנו אי נוחות.
התיאוריה של קארל ג'ונג והרעיונות שלו לגבי הלא-מודע הקולקטיבי משקפים רבים מהאינסטינקטים האנושיים העמוקים ביותר שלנו. שם אנו מוצאים אהבה, פחד, השלכה חברתית, מין, חוכמה וטוב ורע. לפיכך, אחת ממטרותיו של הפסיכולוג השוויצרי הזה הייתה לעזור לאנשים לבנות עצמי אותנטי ובריא שבו כל הארכיטיפים יכולים להתקיים בהרמוניה.
היבט מעניין נוסף של הלא מודע הקולקטיבי של קרל ג'ונג הוא שהוא האמין שהאנרגיה המנטלית שלנו משתנה עם הזמן. לכל דור יש הבדלים תרבותיים, סוציולוגיים וסביבתיים. כל זה משפיע על התודעה ועל המישור הלא מודע שבו מתעצבים ארכיטיפים חדשים.
