המוח הרגשי המופלא של אנשים עמידים

המוח של אנשים עמידים מאופיין בשימוש מאוזן מאוד בדופמין
המוח של אנשים עמידים מאופיין בשימוש מאוזן מאוד בדופמין.

אנשים עמידים יודעים שאף אחד אינו חסין מפני סבל, מפני מצוקה. הם מבינים שכאשר אותם רגעים של חושך וייאוש צצים, יש לנו שתי אפשרויות: לוותר או לצאת על העליונה, להילחם בכל אסטרטגיה שיש לנו, כי החיים נפלאים אם אתה לא מפחד מהם.

המונח "חוסן" מגיע למעשה מתחום הפיזיקה. זה מתייחס לתכונה של חומרים מסוימים להתנגד ללחץ ולהתקפל בצורה גמישה כדי לחזור לצורתם המקורית. אז, חוסן, כאשר מיושמת בפסיכולוגיה, מציג דינמיקה קיומית נוספת: לגרום לעצמנו לצמוח.

כשאתה עומד מול כאב, הבין שלהגן על עצמך עם שריון לא תמיד יעבוד. זה יכול להפוך לכלוב שלך. עדיף לעמוד מול אויבך פנים אל פנים כדי להבין אותו וכך להשיג ידע, חוכמה.

אנשים עמידים: מוח שלומד להתמודד עם לחץ

מושג החוסן החל להיות בשימוש בשנות הארבעים בתחום פסיכולוגיית הילד. הם ניסו להבין כיצד ילדים מוחלשים ביותר מתמודדים עם בעיות משפחתיות ומצוקות בסביבתם.

במשך זמן רב, הם האמינו שלחוסן יש מקור גנטי. הם האמינו שאדם שסבל מלחץ פוסט טראומטי במהלך חייו העביר את "הגן הזה" לילדיו, בצורה כזו שהם יהיו פגיעים יותר ויתקשים יותר בעיבוד חוויות מורכבות.

ילדות חייבת להיות פריבילגיה לזקנה, שבה אפשר לחזור ולהיזכר ברגעים מאושרים. אם לא היו לך אותם, אם הילד הפנימי שלנו ממשיך להיפגע, הגיע הזמן לרפא אותו, לגרום לו להתקדם כשהוא גמיש.

זו כבר לא הדעה הרווחת. כיום מדענים מתמקדים יותר בגורמים פסיכו-סוציאליים ונוירולוגיים.

מקור נוירולוגי של חוסן

מחקר שנעשה על ידי דניס צ'רני מבית הספר לרפואה איקאן בהר סיני וסטיבן סאות'וויק מבית הספר לרפואה של ייל, קבע כיצד פועל המוח של אנשים עמידים ושל אנשים לא עמידים.

מושג החוסן החל להיות בשימוש בשנות הארבעים בתחום פסיכולוגיית הילד
מושג החוסן החל להיות בשימוש בשנות הארבעים בתחום פסיכולוגיית הילד.

הם גילו שיש אנשים שמסתגלים הרבה יותר טוב מאחרים במצבי לחץ או לחץ. אנשים אלה מפגינים שליטה יעילה יותר ברמה הנוירולוגית של הורמונים כמו אדרנלין, נוראדרנלין וקורטיזול.

מול איום, שלושת הנוירוטרנסמיטורים הללו מופיעים במוח, אך כאשר האיום נעלם, שלושת ההורמונים נעלמים מהר יותר אצל האנשים העמידים. אישיות פחות גמישה, לעומת זאת, תמשיך להרגיש את האיום הפסיכולוגי הזה בצורה מתמשכת מכיוון שעדיין יש עודף של קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין במוח שלהם.

המוח של אנשים עמידים מאופיין בשימוש מאוזן מאוד בדופמין. המוליך העצבי הזה, הקשור לתגמול וסיפוק, עוזר לנו מאוד בכל הנוגע להתמודדות עם מצוקה.

משהו שכדאי לזכור הוא שבמצבים של מתח וחרדה כרוניים, המוח שלנו מפסיק לשחרר דופמין, הנוירוטרנסמיטר של העונג, מה שמוביל להופעת חוסר הגנה וקושי לפעול בחוסן.

מפתחות ללמידה לפיתוח החוסן שלך

אל לנו לשכוח כי חוסן הוא מיומנות, וככזו, יכולת שאנו יכולים לאמן ולפתח. כדי שהמוח שלנו ימצא את האיזון הנוירוכימי הזה, הכרחי לנו לנהל נכון את הרגשות שלנו.

אתה יקום ייחודי מלא ברגשות, מחשבות, חלומות ותחושות. הרחיקו את עצמכם מקצה הייאוש והוסיפו סדר לכאוס הזה: חוסן דורש הרמוניה ואיזון פנימי.

להיות עמיד הוא תהליך ושיעור שצריך ללמד בבתי הספר. למעשה, מרטין זליגמן עצמו, אבי הפסיכולוגיה החיובית, החל תוכנית מעניינת במספר בתי ספר יסודיים עם תוצאות מצוינות.

לסיכום, אלו יהיו נקודות המפתח ללמידה להיות גמישות.

  • לעולם אל תיתן לעצמך להכביד על ידי הרגשות שלך כאילו היו כבלים שמשתקים אותך. דמיינו לעצמכם מצפן רגשי פנימי המאפשר לכם לשמור על המוח שלכם תחת שליטה, על מנת להשיג יותר תשומת לב ויעילות.
  • היה עצמך, אל תחפש אישור של אחרים ואל תנסה לרצות את כולם. כל זה ידחוף אותך רחוק יותר מהאינטרסים שלך, מהאיזון שלך.
  • אל תתני לעצמך להיסחף בפטליזם, ואל תיפול לחיוביות "לא מציאותית". זה עניין של לראות דברים באובייקטיביות תוך הבנה שמצוקות הן חלק מהחיים.
  • התמקדו בכאן ועכשיו , מה שחשוב הוא ההווה. אל תצפו מראש דברים שלא קרו, ואל תמשיכו לרחם על עצמכם על דברים שכבר נעשו.
  • עזרו לאחרים ותנו לאחרים לעזור לכם. דאגו למערכות היחסים החברתיות שלכם וצרו קשרים חיוביים. זה המקום שבו אתה יכול למצוא תמיכה ולצמוח כאדם, בחופשיות וביושרה.

אתם לא הטעויות שלכם וגם לא העצב שלכם, ואתם גם לא האנשים שבחרו להשאיר אתכם מאחור בשלב מסוים. אתה גדול יותר מכל זה, כי כל אכזבה היא סופית ותקווה היא אינסופית.