מתעמת עם המחשבות שלי

השיטה הסוקרטית היא שיטת הוראה שבה האדם מטיל ספק במחשבות ובאמונות שלו. מטרתו היא להחליף רעיונות לא מציאותיים באחרים המותאמים יותר למציאות. זה נתמך מאוד כיעיל בפסיכולוגיה קוגניטיבית על ידי ראיות אמפיריות, עם יותר מ-2000 מחקרים מדעיים.

מאחורי מצב רגשי מוגזם יש תמיד מחשבה, מוגזמת ושקרית, שמעוררת אותה. אירועים לא קובעים את הרגשות שלנו. תמיד קיים שלב הביניים של ההכרה. בשלב זה יש לנו מרווח שליטה מסוים.

מאיפה הרעיון להתעמת עם המחשבות שלנו?

היה זה הפילוסוף סוקרטס שהחל להתווכח עם עמיתיו האתנאים לאחר ביקור באורקל של דלפי. זו הסיבה ששיטה זו, הנשלטת על ידי דיאלוג, נקראת על שמו.

סוקרטס, באמצעות חקירה לוגית, ניסה למצוא את אמיתות הטיעונים של עמיתיו ולכן מחליט אם אלו סבירים והגיוניים או לא. אם הם לא היו הגיוניים, היה מגיע שלב בדיון בו הדובר יסתור את עצמו. לאחר נקודה כזו, הוא יצטרך לקבל בהכרח את נקודת המבט האחרת ההגיונית והרציונלית יותר.

החשיבות של למידה כיצד לנמק

לבני אדם יש נטייה לחשוב בצורה לא הגיונית, כוזבת ובצורה מוגזמת. זה נכון שמחשבות שליליות מסוימות יכולות הרבה פעמים לעזור לנו בהגנה על עצמנו מפני סכנה, בחיפוש אחר עזרה או בהתמודדות עם מצבים קשים מסוימים. אבל פעמים אחרות המחשבות האלה כל כך לא פרופורציונליות למציאות שהן לא עוזרות, ובמקום זה הן מעכבות. הם גורמים לנו ללכת נגד שיפוטינו הטובים יותר, ומסיחים את דעתנו מהמטרות שלנו.

בטיפול, השיטה הסוקרטית מלמדת את המטופלים להיות שואלים את עצמם. מלמדים אותם לדון במחשבות ובפרשנויות שלהם עד שהם מגיעים למסקנה שעליהם לדחות מחשבות לא הגיוניות ולשנות אותן למחשבות אחרות בריאות יותר. מחשבות בריאות יותר אלו יכולות להוביל לרגשות בריאים ושלווים יותר.

איך מבצעים תשאול סוקרטי?

כפי שהוזכר לעיל, להתעמת ולהטיל ספק בפרשנויות שלנו למציאות פירושו לחקור את עצמנו, כדי לגלות אם מה שאנחנו חושבים הוא הגיוני או לא. עלינו להחליט אם המחשבות שלנו תואמות את המציאות או אם אנחנו הופכים לקורבנות של המחשבות שלנו או המסננים הנפשיים שלנו.

עלינו לזכור שאנו תופסים את המציאות באמצעות חמשת החושים שלנו, ורק אלו עלינו לסמוך עליהם. למשל, אם המחשבה שלי היא "יורד גשם", אני צריך להוכיח לעצמי שזה נכון. על מנת לעשות זאת, אני צריך לשאול את עצמי שורה של שאלות:

• איזו הוכחה יש לי שהמחשבה הזו נכונה? במקרה של הדוגמה לעיל, ההוכחה יכולה להיות שהרחובות רטובים, שמים נופלים מהשמים או שאנשים נושאים מטריות. אלו הן דוגמאות קונקרטיות להוכחות שאין להכחישה.
• איזו הוכחה יש לי שהמחשבה הזו שקרית? כאן נוכל לומר שאין שום הוכחה נגד העובדה שיורד גשם, בהתחשב בכך שמצאנו כל כך הרבה בעד האמת, ושום דבר שאומר לנו שלא באמת יורד גשם.
• האם יש עוד פרשנויות אפשריות? לא, במקרה של הדוגמה שלנו, הכל אומר לנו שכן, יורד גשם.

בעזרת השאלות החשובות הללו, נוכל להוכיח שהמחשבה שלנו היא מציאותית, הגיונית והגיונית. אבל, מה קורה עם מחשבות אחרות שהן יותר שליליות ובלתי רציונליות כמו "אני חסר תועלת", "זה לא היה צריך לקרות לי", או "החיים שלי לעולם לא יהיו הגיוניים יותר"?

מנמק עם מחשבות כמו מדען

אפילו כאשר אנו מתעמתים עם המחשבות האפלות יותר הללו, תהליך החשיבה זהה: עלינו לעמת את הרעיונות הללו עם המציאות. עלינו לשאול את עצמנו את אותן השאלות עד שנוכל לאמת אם המחשבה נכונה או לא, בדיוק כמו שמדען יעשה עם השערה.

לכן, מטופלים שלומדים את השיטה הסוקרטית צריכים לחפש טיעונים המפריכים את כל אותם תהליכים נפשיים ומוכיחים שהמחשבות השליליות הללו הן שקריות ומוגזמות. לכן, כאשר אנו מתעמתים עם המחשבה "החיים שלי לעולם לא יהיו הגיוניים יותר", עלינו לשאול את עצמנו:

• איזו הוכחה יש לי שזה באמת נכון?: איבדתי משהו שהיה חשוב לי ביותר.
• איזו הוכחה יש לי לכך שהמחשבה הזו שקרית?: אני לא יכול לדעת בוודאות אם החיים שלי יהיו הגיוניים שוב או לא. לכן, ההנחה שזה לעולם לא יהיה הגיוני יותר היא להקדים את האירועים האמיתיים של חיי. מצד שני, זה שאיבדתי משהו חשוב בחיים שלי לא אומר שלכל הדמות שלי תהיה חסר משמעות מוחלטת. יש לי עוד הרבה דברים שעדיין יש להם משמעות, ושאני עדיין יכול ליהנות מהם.
• האם יש עוד פרשנויות אפשריות? כן, החיים שלי ספגו נסיגה גדולה, אבל זה לא אומר שהם איבדו כל משמעות. אין לי הוכחה שמוכיחה שהפסד מרמז ישירות על אובדן משמעות חיונית. זה לא נעים, אבל לא נורא.

שאל את עצמך כדי להכיר את עצמך

ישנן שאלות רבות שנועדו להוכיח את תקפותן האמפירית של מחשבות שליליות מסוימות. חלק מהשאלות הללו חוקרות את הטיעונים, כמו אלה שראינו זה עתה. אחרים נועדו להוכיח את התועלת של המחשבה. לבסוף, ישנם אחרים שנועדו לוודא אם מה שאנו חושבים הוא באמת נכון או לא, ובעצם חמור כמו שאנו מאמינים.

ככל שנשאל את עצמנו יותר שאלות כך ייטב. המטרה היא לשכנע את עצמנו שאנחנו בעצם מגזימים את המצב שלנו, גורמים לעצמנו לחרדות ללא סיבה אמיתית, או אומרים שמשהו הוא נורא כאשר, במציאות, הוא מצער, אבל נסבל.

כאשר אדם מתאמן ומתרגל את הדיאלוג הסוקרטי הזה מדי יום, הוא יכול להפוך למומחה. הם יכולים ללמוד לפרש את העולם בצורה בריאה ורציונלית יותר. על ידי התמודדות עם השליליות הפנימית הזו, הם יכולים ליצור רגשות רגועים ובריאים יותר. אלה, בתורם, מאפשרים לאדם להתמודד עם בעיותיו בצורה הרבה יותר רציונלית ורגועה. המפתח הוא להתמיד בשיטה זו עד שתהפוך לאוטומטית.