פעילות גופנית ובריאות נפשית: כמה זה יותר מדי?
פעילות גופנית ובריאות נפשית משפיעות ישירות על הבריאות הכללית שלך. מחקרים רבים מצביעים על כך שפעילות גופנית עוזרת לאנשים להתמודד עם בעיות נפשיות וכי היא מגבירה משמעותית את רווחתם. עם זאת, מחקר שנערך לאחרונה אישר השערה שאמורה לבוא כאזהרה לחלק: פעילות גופנית רבה מדי יכולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית שלך.
לימודים
מחקר תצפיתי אחר, הגדול מסוגו בעולם, מצא שאנשים שעוסקים בפעילות גופנית מדווחים על פחות בעיות נפשיות בהשוואה לאנשים שאינם מתאמנים.
המחקר גם הגיע למסקנה שספורט קבוצתי כמו רכיבה על אופניים, אירובי והליכה לחדר כושר קשורים להפחתה הגדולה ביותר של בעיות בריאות הנפש. מחקר זה נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ייל בניו הייבן, קונטיקט.
המחקר נערך כדי להבין טוב יותר כיצד פעילות גופנית משפיעה על בריאות הנפש. החוקרים גם ניסו לזהות אילו סוגי תרגילים מספקים דחיפה רגשית. בנוסף, הם רצו לדעת כמה פעילות גופנית היא יותר מדי. ממצאים אלה פורסמו על ידי The lancet psychiatry journal.
"פעילות גופנית קשורה לנטל פסיכולוגי נמוך יותר עבור אנשים, ללא קשר לגיל, גזע, מין, הכנסה משפחתית והישגים לימודיים", אומר ד"ר אדם צ'קרוד, המחבר הראשי של המחקר. צ'קרוד גם מסביר: "[...] פרטי התפלגות התרגיל, כמו גם סוג, משך ותדירות, מילאו תפקיד חשוב בקשר זה. כעת אנו משתמשים בזה כדי לנסות להתאים אישית את המלצות התרגיל ו לקרב אנשים עם משטר אימונים ספציפי שעוזר לשפר את בריאותם הנפשית".
יותר יכול להיות פחות
יותר פעילות גופנית לא תמיד טובה יותר. המחקר שהוזכר לעיל קבע שפעילות גופנית שלוש עד חמש פעמים בשבוע במשך 45 דקות מועילה מאוד. המחקר כלל כל מיני פעילויות גופניות כמו שמרטפות, עבודות בית, כיסוח, דיג, רכיבה על אופניים, פעילויות חדר כושר, ריצה וסקי.
אנו יודעים שפעילות גופנית מפחיתה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי, סוכרת, וכי היא עשויה אפילו לעכב מעט את המוות. אבל הקשר שלו לבריאות הנפש עדיין לא ברור. הסיבה לכך היא שהמחקר שבוצע על השפעות פעילות גופנית על בריאות הנפש הניב תוצאות סותרות.
בעוד שכמה ראיות מצביעות על כך שפעילות גופנית משפרת את הבריאות הנפשית, ההשפעה הולכת לשני הכיוונים. לדוגמה, חוסר פעילות יכול להיות סימפטום של, ותורם לבריאות נפשית לקויה. ופעילות יכולה להיות סימן לחוסן או לתרום לחוסן. המחברים מציינים שהמחקר שלהם לא יכול לקבוע מהי סיבה ומהי תוצאה.
במחקר, המחברים השתמשו בנתונים של 1.2 מיליון מבוגרים מכל 50 מדינות אירופה שהשלימו את הסקר על מערכת המעקב אחר גורמי סיכון התנהגותיים ב-2011, 2013 ו-2015. זה כלל נתונים דמוגרפיים, כמו גם מידע על פיזי בריאות נפשית. המחקר לקח בחשבון רק דיכאון.
הקשר בין פעילות גופנית לבריאות נפשית
המשתתפים ציינו כמה מ-30 הימים האחרונים הם הרגישו שהמוח שלהם לא עובד טוב בגלל מתח, דיכאון ובעיות רגשיות אחרות.
החוקרים גם שאלו את המשתתפים כמה פעמים הם התאמנו ב-30 הימים האחרונים ולכמה זמן. כל התוצאות הותאמו לפי גיל, גזע, מין, מצב משפחתי, הכנסה, רמת השכלה, מצב תעסוקתי, מדד מסת הגוף, בריאות גופנית מדווחת עצמית ואבחוני דיכאון קודמים.
בממוצע, התוצאות הצביעו על כך שהמשתתפים חוו 3.4 ימים של בריאות נפשית לקויה בכל חודש. אנשים שהתעמלו דיווחו על 1.5 פחות ימים של בריאות נפשית לקויה בכל חודש. זה מייצג הפחתה של 43.2% או יומיים.
התוצאות ומה משמעותן
הירידה במספר ימי בריאות הנפש הירודים הייתה גדולה יותר עבור אנשים שאובחנו בעבר עם דיכאון. בקבוצה זו, פעילות גופנית פירושה 3,75 פחות ימים של בריאות נפשית גרועה בהשוואה לאנשים שלא התאמנו. זה ייצג הפחתה של 34,5% או 7,1 ימים עבור אנשים שהתעמלו בהשוואה ל-10,9 ימים עבור אנשים שלא התאמנו.
באופן כללי, 75 סוגי פעילות גופנית נכללו במחקר וחולקו לשמונה קטגוריות: אירובי והתעמלות, רכיבה על אופניים, פעילויות ביתיות, ספורט קבוצתי, פעילויות פנאי, ריצה וריצה, הליכה וספורט חורף או מים.
כל סוגי הפעילות הגופנית הביאו לשיפור הבריאות הנפשית. אבל האסוציאציות החזקות ביותר עבור כל המשתתפים הגיעו מאלה שעסקו בספורט קבוצתי כמו רכיבה על אופניים, אירובי והתעמלות. הם ייצגו הפחתה של ימי בריאות נפשיים לקויים של 22,3%, 21,6% ו-20,1% בהתאמה. אפילו השלמת מטלות הבית מועילה וייצגה 10% פחות ימים של בריאות נפשית לקויה.
הקשר בין פעילות גופנית לשיפור בריאות הנפש היה תלוי בגורמים חברתיים או דמוגרפיים. לדוגמה, לבוגרי מכללות היו 17.8% פחות ימי בריאות נפשיים גרועים בהשוואה לאנשים ללא השכלה אקדמית. ולאנשים עם BMI תקין היו 4% פחות ימי בריאות נפשית גרועים בהשוואה לאנשים שסבלו מהשמנת יתר. בנוסף, אנשים עם הכנסה מעל 37300€ הראו 17% פחות ימי בריאות נפשית גרועים בהשוואה לאנשים שהרוויחו פחות.
פעילות גופנית ובריאות נפשית
התדירות והזמן שאנשים השקיעו בפעילות גופנית היו גם גורם חשוב במחקר. אנשים שהתעמלו שלוש עד חמש פעמים בשבוע אמרו שיש להם בריאות נפשית טובה יותר מאלה שהתעמלו פחות או יותר במהלך שבוע. המשמעות היא בערך 2.3 פחות ימי בריאות נפשית גרועים בהשוואה לאנשים שהתעמלו פעמיים בחודש.
פעילות גופנית במשך 30-60 דקות חושפת את ההפחתה הגדולה ביותר של ימי בריאות נפשית לקויה (כ-2,1 פחות ימים של בריאות נפשית לקויה בהשוואה לאנשים שלא התאמנו). התוצאות לא היו משמעותיות אצל אנשים שהתעמלו במשך יותר מ-90 דקות ביום. אבל התעמלות במשך יותר משלוש שעות ביום פירושה בריאות נפשית ירודה יותר.
המחברים ציינו שלאנשים שמתעמלים יותר מדי עשויים להיות מאפיינים אובססיביים-קומפולסיביים שעלולים להעמיד אותם בסיכון גבוה יותר לבריאות נפשית לקויה.
הערות אחרונות
ספורט קבוצתי מוביל לנטל הבריאות הנפשי הנמוך ביותר, וזה עשוי להצביע על כך שפעילות חברתית מקדמת חוסן. הם גם מפחיתים דיכאון מכיוון שהם מפחיתים את הבידוד החברתי ותחושות הבדידות. זה נותן לספורט החברתי יתרון על פני סוגי ספורט אחרים.
יתר על כן, זכור שהמחקר ניתח את ההערכה העצמית של אנשים בהתייחס לבריאות הנפשית ולרמות הפעילות הגופנית שלהם. לפיכך, הוא ניתח בריאות נפשית נתפסת ולא בריאות נפשית אובייקטיבית. כמו כן, המשתתפים ציינו רק את צורת הפעילות הגופנית העיקרית שלהם. לפיכך, יכולה להיות כמות טובה של שונות בלתי מבוקרת אם ניקח בחשבון אנשים שעוסקים ביותר מענף ספורט אחד.
