אייזק ניוטון, איש קיארוסקורו
החלק המעניין ביותר באיזק ניוטון הוא שהוא היה די סותר. למרות שאנו זוכרים אותו בעיקר כאבי הפיזיקה המודרנית, במציאות, הוא השקיע הרבה יותר זמן בעניינים מיסטיים. אנו תופסים אותו כמודל של רציונליות ובכל זאת חייו היו די לא הגיוניים.
מעבר למדען יוצא הדופן שניסח את חוק הכבידה האוניברסלית, היה אדם שפנטז, דמיין והתייסר על מה שהוא חש וחש. למרות שרבים מסווגים אותו כמדען הגדול בכל הזמנים, הוא הקדיש את הפסד קיומו לאלכימיה, למסרים הסודיים של התנ"ך... לשיגעון.
"האמת תימצא תמיד בפשטות, ולא בריבוי ובבלבול של הדברים."
-אייזק ניוטון-
אייזק ניוטון הוא אולי ההוכחה הגדולה ביותר לכך שהיגיון וחוסר סבירות יכולים להתקיים באותו יצור אנושי, שהם אינם סותרים זה את זה. זה גם מודל של אינטליגנציה גבוהה המיושמת לעבודה קשה, המבוססת על תצפית ושיטה קפדנית, שכל אלה פשוט מבריקים.
אייזק ניוטון וילדות אומללה
אייזק ניוטון הגיע לעולם בנסיבות שליליות. אביו נפטר שלושה חודשים לפני שנולד. הוא נולד פג, כל כך קטן וחלש שאיש לא האמין שהוא ישרוד. כנגד כל הסיכויים, הוא אכן שרד.אמו נישאה מחדש לאדם בשם ברנבאס סמית', שלא רצה לטפל בילדים של אחרים. לפיכך, הוא שלח את אייזק לגור עם הוריו שלו, שניוטון הכיר כסבא וסבתא. מערכת היחסים שלהם עם הילד הייתה רעילה למדי. מאוחר יותר, ניוטון ערך רשימה של חטאיו, שכללה את הרצון לשרוף את סבו וסבתו בחיים.
כשהיה בן 10 נפטר אביו החורג. כך, הוא חזר לגור עם אמו ושני אחיו החדשים. בגיל 12 אמו שלחה אותו לפנימייה. באותן שנים הוא למד לטינית ומתמטיקה וגם למד את התנ"ך. הוא היה ילד חלש ובודד שלא בלט הרבה בכיתה. לפיכך, המורים הורידו אותו לשורה האחורית.
צעיר חסר מנוחה ועוין
אייזק ניוטון גמגם רוב חייו. הוא גם היה אדם חולני שלא התייחס הרבה לבני גילו. כשהוא עשה זאת, זה היה כדי לעשות בדיחות גרועות או לתקוף אותן בדרך זו או אחרת. הוא החליט להיות קפדן יותר אחרי ריב עם חבר לכיתה שהוא איכשהו היכה בפומבי והשפיל.
הוא בילה זמן רב סגור בחדרו. שם החל לבנות חפצים מכניים, דגמים ומכשירים שונים. בנוסף, הוא למד קשה והיה סקרן לכל דבר. אייזק צעיר מאוד פגש את קתרין סטורר, האישה היחידה שאולי ניהל איתה רומן. הוא הכין לה בתי בובות והציע אותם כמתנות. היחסים לא התעלו, ולמעשה, היסטוריונים חושבים שאייזק ניוטון מת בתול.
בגיל 18, אייזק ניוטון נרשם לאוניברסיטת קיימברידג'. הוא בעצם למד לבד אבל מצא כמה מורים שלימדו אותו כמה דברים. עד מהרה יצר קשר עם האקדמיה המלכותית למדעים, שהכריזה על עניין בממצאיו ובמכשיריו. גם אז התעוררו הוויכוחים המדעיים הראשונים, שניוטון ניהל תמיד במהלך חייו.
גאון מיוסר
ל אייזק ניוטון היו שתי התמוטטויות עצבים. הראשון התרחש ב-1693 והשני בערך ב-1703. במהלך הפרשיות הללו, הוא לא אכל ולא ישן. הוא היה מדוכא ופרנואיד. הוא בודד את עצמו וחוסר אמון בכולם.
בינתיים, הוא ניסח את חוק הכבידה האוניברסלית, כמו גם את חוקי המכניקה. עד כמה שבני דורו לא אהבו אותו, עד מהרה הוא הפך לשם דבר בשל הזוהר שלו. הוא מילא תפקידים אקדמיים שונים ואף היה חבר בפרלמנט האנגלי, תפקיד בו בעצם לא עשה דבר.
ניוטון הקדיש את 30 השנים האחרונות לחייו ללימודי דת ותורת הנסתר. הוא האמין שהוא נבחר באופן אלוהי לפענח מסרים סודיים מהתנ"ך. לאחר מכן, הוא ציין שהעולם יסתיים בשנת 2060. באופן דומה, הוא הכריז שהכנסייה הקתולית היא חיית האפוקליפסה ושמשה היה אלכימאי.
במהלך שנותיו האחרונות, הוא היה מוטרד מוסרית מוויכוח מר עם לייבניץ ופיזיקאים אחרים. בנוסף, היו לו אבנים בכליות ומת כתוצאה מהמצב הזה. זכרו זוכה לעתים קרובות לכבוד במובנים רבים.
