האם אנו זקוקים לחוויות אינטנסיביות כדי להעריך את החיים?
תאונה, מחלה... להיפרד ממישהו שאתה אוהב, או להבין שמישהו לא חוזר. ברגעים כאלה הזמן עוצר. פתאום אנחנו מבינים שאנחנו על האדמה הזו רק לזמן קצר והחיים חולפים. האם יכול להיות שאנחנו לא מעריכים את החיים, למרות שזה כל מה שיש לנו?
השגרה שלנו משתלטת וגוררת אותנו. אנחנו רוצים יותר, אם כי לפעמים אנחנו לא בטוחים מה זה אומר. לפעמים אנחנו מזניחים את מערכות היחסים בחיינו שאמורות להיות יקרות ערך, וקושרים את עצמנו בחבלים שמקשים על הנשימה. כל כך הרבה פעמים אנחנו מתרגלים לדברים משתוללים ומתרגלים לנוחות של בית, שוכחים שזה גם בית.
התרגלות: האם זו הרדמה רגשית?
התרגלות היא הרגל נלמד שגורם לנו להגיב בתדירות נמוכה יותר ופחות אינטנסיבית לגירויים שאנו חווים שוב ושוב. אנחנו מפסיקים לשים לב לדברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם. אנו מאבדים את החשיבות של להיות חכמים, או את הברכה בחברת מי שאנו אוהבים.
אבל לפעמים מגיעה סערה ומחסלת הכל. זה מפיל קירות וזורק מפתח ברגים בדרך החיים שלך. זה אולי נשמע מטורף, אבל לפעמים אנחנו צריכים מצבים קיצוניים כדי להעריך את החיים. ברגעים האינטנסיביים האלה, אתה מעריך את מה שיש לך. אתה מבין כמה אבסורד זה היה לא להעריך את החיים ולשים לב למה שיש לך.
אנחנו יודעים שהחיים הם סופיים, אבל רוב האנשים שראיתי מבזבזים את חייהם מפחדים לאבד אותם. הם חוששים מהשבריריות של "כאן היום, מחר מי יודע". אני לא מתכוון שאתה לא צריך לעשות שום תוכניות או לחשוב על העתיד.
מה שאני מתכוון הוא שהחיים הם היום. זה קורה עכשיו. ואם המחשבה על אתמול או הדאגה למחר גורמת לך להזניח את החשיבות של היום, אולי אתה מפספס את החיים.
להעריך את החיים לא אומר אפס שגרה
להעריך את החיים לא אומר שאסור לך לנהל שגרה כלשהי. זה גם לא אומר שאתה צריך לחפש רגשות קיצוניים כדי לגרום ללב שלך לפעום. המשמעות היא לפתוח את העיניים, לשים לב לדברים הקטנים ולנצל את הזמן שיש לך.
זה אומר להיות מודע למי אתה ולמה שיש לך, ואז להילחם כדי לשמור על זה. וזה אומר לשים לב למה שלא עובד כדי שתוכל לתקן את זה. כך, מחר יהיה יום טוב יותר, יום ראוי יותר להערכה שלך. להעריך את החיים פירושו לתת משמעות לזמנך, ולהבין שהחלומות שלך יכולים לעשות בכורה בכל עת.
מישהי סיפרה לי לאחרונה כמה היא מתחרטת על שהקדישה כל כך הרבה תשומת לב לחובותיה. היא אמרה לי שהיא מרגישה שהיא מבזבזת כל כך הרבה זמן בעבודה מאוחרת מדי. היא התחרטה על הימים שבהם המחויבויות ניצחו והיא אפילו לא יכלה לראות את ילדיה.
אני כותב את זה כי יש דברים שלא ראויים למחויבות שלך. זה לא מגיע להם, כי הם לא כל כך חשובים. אני גם כותב את זה כי יש דברים כל כך חשובים שזה לא נכון לקחת אותם כמובן מאליו. זה לא משנה באיזו תדירות הם קורים או כמה אנחנו מרגישים שהם תמיד יהיו שם. אל תיקח אותם כמובן מאליו.
"בחיים אין מנצחים או מפסידים, אין כישלון ואין ניצחון. בחיים אתה לומד, אתה צומח, אתה מגלה. אתה כותב, אתה מוחק, וכותב מחדש. דברים מסתובבים, מתפרקים ושוב מסתיימים. "
-אנה סי בלום-
זכור לנשום, להקשיב לעצמך ולשמוע את מה שמסביבך. פקח את העיניים לדברים הקטנים, כל יום. אל תזלזלו בחשיבותו של אחר צהריים יפהפה. נצל את הזמן שלך והשקיע בו, מכיוון שלעולם לא תוכל לקבל אותו בחזרה.
עצור ותחשוב על זה: הזמן לא מפסיק לנוע. אבל עדיין נשאר זמן, והוא שייך לך. הזמן עובר וצריך להבין את זה. וודאו שיש לכם חוויות אינטנסיביות כדי שתדעו להעריך את החיים, כי החיים הם בעלי ערך מטבעם.
