מתי לתת לעברו להיות פעם במערכת היחסים שלכם?
נניח שהיו לך כמה ויכוחים עם האחר המשמעותי שלך. אכזבות. כעת, עולה השאלה הנצחית: האם כדאי להמשיך את הקשר, או עדיף לסגור את הספר ולהתחיל מחדש?
עכשיו תגיד שאתה מחליט להמשיך עם זה. האם זה באמת קל כמו "להשאיר את העבר להיות בעבר"? האם הכל יכול לחזור למה שהיה קודם?
כדי למצוא את התשובה, עלינו לקחת בחשבון מספר גורמים. ביניהם: מצב היחסים בינינו, עוצמת הדיונים או הוויכוחים הללו, והאם עדיין יש או אין יסוד של אהבה וכבוד הדדיים.
"כאב הוא בלתי נמנע סבל הוא אופציונלי."
-בודהא-
האתגר הראשון: להכיר את עצמנו
רוב האנשים חושבים שהם מכירים את עצמם היטב. עם זאת, אם זה היה נכון, היה הרבה פחות כאב. כפי שהוא, אנשים עדיין בוחרים לפעמים גם באפשרות שמובילה לכאב ללא משמעות. להכיר את עצמך היטב זו משימה קשה.
איך אנחנו מתנהגים כשאנחנו כועסים? האם אנחנו נלחמים או בורחים? איך אנחנו מגיבים כשבן הזוג שלנו פוגע בנו? האם אנחנו מעדיפים להתנשק ולהתאפר או להישאר לבד?
כל הנושאים הללו חשובים. אם לא נכיר את עצמנו, יהיה לנו קשה להכיר אחד את השני.
- "הייתי רוצה אם תשאיר אותי לבד לכמה דקות אחרי ויכוח. אחרת אני לא יכול להירגע".
- "כשאני חוזר מהעבודה, אני צריך ללכת ישר לחדר הכושר כדי להוריד את הלחץ".
- "התשוקה שלי היא כדורגל. אני צריך לראות את המשחקים של הקבוצה שלי אחרת אתעורר במצב רוח רע למחרת".
אם נפסיק לעשות פעילויות שעושות אותנו מאושרים, הקשר נפגע. כשאנחנו לא רואים את עצמנו מרוצים, אנחנו ממהרים לכעוס וסביר להניח שהקשר שלנו ירגיש את ההשלכות.
אם נעשה ניתוח עצמי קטן, הקשר עשוי להשתפר מאוד. כשכולם יכולים להיות ברורים מה הם רוצים ומה הם צריכים, דיונים יכולים להתחיל לקבל תוצאות חיוביות.
מתי אפשר להתחיל מחדש עם האחר המשמעותי שלך?
לסלוח ולהתקדם בקשר הם דברים שונים מאוד. אתה יכול לסלוח על התנהגות של מישהו ועדיין להיפרד ממנו. אז מתי יכול להיות "לוח נקי"?
זו טעות לחשוב שדף נקי אומר שהכל הולך להיות קל. זה יהיה כמו להאמין שאגרטל שבור יכול להישבר בקסם. עלינו להשקיע זמן ומאמץ כדי שהכל יעבוד שוב.
הרגע המתאים ליישם את הרעיון הזה הוא הרגע שבו הרצון לשנות ולהתקדם גדול מהכאב והסבל שחוו עד כה.
לכן, אם אינכם מוכנים או מרגישים שאתם לא יכולים להישען לצד השינוי, עדיף לעזוב עכשיו.
התקדם בלי להתפתל
אתה יכול לנסות לעשות שינויים במערכת היחסים רק אם שניכם מניחים שאתם חלק מהבעיה. חשוב להרגיש שאתה נע באותו כיוון, לא הצידה.
- תפסיק לבקר את האחר. דון בשינוי מבלי להטיל אשמה. טינה, כעס והדחקה מחמירים את המצב. הכרה בשגיאות עוזרת לפתור קונפליקטים. כל אדם צריך לקחת חלק מהאחריות.
- להכחיש את הבעיות ולהמשיך להעמיד פנים שהכל בסדר גוזל מהעבודה שאתה עושה. אתה יכול לשנות את ההתנהגות רק אם אתה מודע לכך.
- הצע פתרונות. כל אדם צריך להביע את נקודת המבט שלו ופתרון לבעיה. היו פרואקטיביים ויצירתיים. כמה שהרעיונות שלך יהיו מטורפים, הם עשויים להיות הדרך הנכונה ללכת, או לפחות לצחוק טוב במצב רציני.
- הדגש את ההיבטים החיוביים של מערכת היחסים ואחד של השני. תראו כמה רחוק התכנסתם, מה בניתם, מה עוד אתם רוצים להשיג. מצא את הכוח המשותף שיש לך.
הזהר! הדרישות אינן אפקטיביות במצב זה כי הן בונות מחסומים. לא על הכל אפשר לענות בכן. צריך להציב גבולות וללמוד להגיד לא. אסרטיביות במובן זה חיונית לאיזון כוחות בתוך מערכת היחסים.
אם אתה רוצה תוצאה אחרת, עשה משהו אחר
חלק מההחלטות שאנו מקבלים מרמזות על חוסר רצון ליצור לוח נקי. הטעות הנפוצה ביותר היא לא לשנות שום דבר במערכת היחסים. לתת לאינרציה לשאת אותך ולהשאיר אותך באזור הנוחות שלך.
רגשות נקמה הם גם מאוד מסוכן, רעל למי שחושק בזה. אל תגיב להיפגע בניסיון לפגוע בבן הזוג בתמורה.
הפיכת החיים לבלתי אפשריים עבור האחר אינה אהבה או כבוד או חיבה. זו גם לא דרך טובה ליצור אמפתיה, שחשובה להתקדמות.
מצב מסוכן נוסף הוא כאשר רק אדם אחד רוצה להתפייס. מערכת יחסים היא עבודת צוות וחייבת להישאר כזו בזמנים קשים. שני האנשים צריכים לתרום משהו חיובי למטרה המשותפת. גם לא צריך לעשות את העבודה לבד.
לעשות ויתורים למען "למען הילדים" או "כי ככה זה תמיד היה" זה לא בריא. העובדה הפשוטה היא שחיים תחת קורת גג זה לא שם נרדף להיות משפחה מאושרת. אם ההורים בסדר, הילדים בסדר, לא להיפך.
לבסוף, אם אתה נשאר עם בן הזוג שלך מתוך פחד להיות לבד או תלות רגשית, אתה מגנה את עצמך. האושר נמצא בך, לא אצל אחרים. לפחות, זה נכון לגבי אושר קבוע.
זה טוב ללכת ביחד אבל לא להיות קשורים אחד לשני. אחרת, מתחים פנימיים בסופו של דבר מתישים אותנו ואינם מאפשרים לנו ליהנות מכמה שהחיים יכולים להיות יפים.
בכל מקרה, ההחלטה שאתה מקבל חייבת להביא לך אושר ולשמש דחיפה כדי שהזוגיות תוכל להשתפר.
