גידול ילדים ללא מגדר
האם תלביש את בנך בוורוד כדי ללכת לבית הספר? האם היית מאפשר לבן שלך לשחק עם בובות או לקחת שיעורי בלט? האם היית תומך בבת שלך אם היא הייתה רוצה לשחק רוגבי? מה אם היא רוצה ללמוד איך להיות מכונאי או ללבוש את השיער שלה ממש קצר? עבור אנשים רבים, קל להגיב לשאלות אלו בתיאוריה, אך הם ממשיכים לקוות שילדיהם לא יתבררו כך. האם ההגדרה של מגדר באמת חלשה עד כדי כך שצבע, ריקוד, ספורט או פריט לבוש יכולים לשנות אותה?
עבור אנשים רבים, כן, במיוחד כשמדובר בבנים. עם התקדמות הפמיניזם, התנהגויות מסוימות שבעבר היו שייכות רק לגברים הן נורמליות לחלוטין כעת לנשים. הצבעה, לבישת מכנסיים ועבודה נחשבים כיום לנורמליים עבור נשים, אם כי עדיין יש צורך בשיפורים רבים נוספים.
עם זאת, כאשר גברים עושים דברים "נשיים", הם עדיין נשפטים על כך. אולי התנהגויות נשיות נחותות? או שמא נשים עצמן נחותות, והרצון להיות כמוהן זה משפיל? מה כל כך רע בלהתנהג כמו אישה? מה יקרה אם נפסיק להשתמש במגדר כדי להגביל את חייהם של ילדינו?
"בנות שעושות דברים לבנים (לובשות מכנסיים, מעשנות, הדבר המטורף הזה שנקרא עבודה) נתפסה כהתקדמות בהיסטוריה האחרונה של האנושות. לעשות דברים שגברים עושים זו שאיפה. אנחנו הולכים לנסות לגרום לאנשים לראות שעושים דברים של בנות כקידום גם לגברים. וכדי לעשות זאת, אולי אנחנו צריכים להתחיל להגיד לבנים שלרקוד, ללבוש ורוד ולהראות את הרגשות והחולשות שלהם בלי לחשוש להחרים אותם, כולם דברים טובים מאוד".
-Quique Peinado-
לילדים לא אכפת ממגדר
לעתים קרובות אנו לא מבינים שילדים רק רוצים להיות מאושרים. שהם נהנים ממגוון של דברים - צעצועים, צבעים ובגדים - אבל שהם לא מייחסים להם שום משמעות. לילדים לא אכפת ממגדר, רק מהדברים שהם אוהבים. מבוגרים הם אלה שלוקחים את הדברים האלה, כי אנחנו אלה המייחסים להם משמעות.
"לפני כמה ימים הבן שלי בן השנתיים בחר בחנות מברשת שיניים ורודה לקחת הביתה. מברשת שיניים ורודה, כמובן, שבה הוא התכוון להשתמש כדי להחליף מברשת שיניים ורודה אחרת בה השתמש, כי הוא אהבתי את הצבע. כשהגיע הזמן לשלם עליו, הקופאית שאלה אותו, ' זה בשבילך או לאחותך הקטנה?' כשהיא גילתה שזה בשבילו, היא הוסיפה, 'לא היית רוצה יותר את הצהוב?' אמו של הילד, הביטה בקופאית בפנים שהסבירו הכל, אמרה: "לא, הילד בחר את הוורודה, וזה בסדר גמור'".
-Quique Peinado-
מצבים כמו זה שמתאר פינאדו מתרחשים מדי יום, והמבוגרים הם האשמים. ילדים גדלים וחושבים שזה רע לבנים לאהוב ורוד ולעשות דברים של בנות. אבל מה כל כך רע בזה?
נשים נכנסות להריון ויולדות, אבל שני ההורים צריכים לדאוג לילדיהם. שניהם צריכים להאכיל אותם, להחליף חיתולים ולצאת איתם לטיולים. אז למה זה בסדר שבנות משחקות עם בובות כדי ללמוד על הורות, ולא בנים? האם אנחנו לא מלמדים אותן שאמהות הן האחראיות היחידות לגידול ילדים?
אין לנו רק את הרעיונות האלה על בובות. גם הבעת רגשות נחשבת לעניין של בנות, ואנחנו לא מבינים שזה שולל מהבנים שלנו חלק מעצמם. אנחנו אומרים לבנים שהם אמיצים וחזקים, שהם צריכים להילחם, שלבכות להיות עצוב זה חלש. האם זה לא מלמד אותם שיש רגשות זה רע? או גרוע מכך, להיות עצמם זה רע?
האם ילדים יכולים להיות מי שהם רוצים להיות?
אנחנו אוהבים לחשוב שבחברה המודרנית, עם כל ההתקדמות שנעשתה במונחים של שוויון, הילדים שלנו, גם בנים וגם בנות, יכולים להיות מה שהם רוצים כשיהיו גדולים. אבל אז אנחנו מגדלים אותם עם סטריאוטיפים מגדריים, והכל מגדרי. פשוט תסתכל בקטלוגים של צעצועים ותבין למה אני מתכוון.
פרט לכמה יוצאים מן הכלל, אם נחשוב על מה שאנו נותנים לילדים שלנו כמתנות, נוכל לראות מה ילדינו יגיעו להיות אם נמשיך לגדל אותם בדרך זו. עבור בנות, יש בובות וצעצועים שמחקים את עבודת הבית. לבנים, לעומת זאת, יש מכוניות וצעצועי בנייה.
אז בנות יכולות רק לשאוף להיות אמהות ועקרות בית, ובנים לעבוד מחוץ לבית? אם נמשיך לספר להם שריקוד ובובות זה בנות, או שכדורגל ולגו הם לבנים, התשובה היא בהחלט כן. אם נאפשר להם לבחור בחופשיות מבלי לשפוט את ההחלטות שלהם, אז הם יכולים להיות מה שהם רוצים להיות.
זה תלוי בנו לגדל את ילדינו ללא סטריאוטיפים
רעיונות מה מתאים לילדה או לילד ממשיכים להיות אופנתיים. אבל החדשות הטובות הן שאנחנו, המבוגרים, יכולים לשנות זאת. אנחנו מחזיקים את המפתח למבוגרים לעתיד.
כהורים ומטפלים ומבוגרים בכלל, עלינו להבין שזה תלוי בנו לגדל את ילדינו ללא סטריאוטיפים מגדריים. אנחנו צריכים לתת להם את החופש לבחור מה שהם רוצים ולגדל אותם לכבד החלטות של אחרים, כי אין דברים של בנים או ילדות, רק דברים בריאים ומהנים לכל הילדים. בואו נגדל ילדים, לא מגדרים.
