להסתכל על העולם דרך עיניים בוגרות הוא הכרחי, אבל לצייר אותו עם הפרטים מהילד הפנימי שלך זה מדהים.
עבור רוב האנשים, ילדות היא סמל של טוהר, תמימות, חיוניות ואושר. מי לא היה רוצה לחזור לתקופה ההיא שהכל היה צחוק ואהבה, התקופה שבה הדאגה הכי גדולה שלך הייתה איזה קינוח אמא הכינה? מה אם עדיין היה חבוי בתוכנו קצת מהילד הפנימי הזה? אולי כשאנחנו דואגים להתחדשות, לאושר וליהנות מכל הפרטים הקטנים בחיים, אנחנו פשוט מביעים את הצורך לתת קול לילד הפנימי החכם הזה. ואנחנו חייבים להקשיב לזה מדי פעם.
החיוניות שלך היא הילד הפנימי שלך שמדבר אליך
זקנה היא יותר מסתם שינוי פיזי, זו גם גישה. כשאתה מאבד את הסקרנות שלך, כמו שסראמאגו היה אומר, אתה מפסיק להיות ילד. אולי זו הסיבה שכולנו כמהים לאותם זמנים שבהם אנו רואים ילד מחייך, כי לילד הזה אין דאגות או אחריות.
אחת הדרישות של הבגרות היא להסתכל לעבר העתיד ולהכיר שלמה שאנחנו עושים היום יש השלכות לאורך זמן. באופן דומה, להיות מבוגר פירושו גם להיות אחראי למעשינו שלנו ולדאוג לאנשים שאנחנו אוהבים.
אמנם אתה צריך לזכור זאת, אבל אתה לא יכול לשכוח את הילד הפנימי שלך, זה שדוחף אותך להיות יצירתי, להצעיר את עצמך, לא להפסיק להיות צעיר. הודות לילד הפנימי שלך, אתה לא מפסיק להאמין בחיים.
מתי בפעם האחרונה חשבת על מה באמת עושה אותך מאושר?
הנסיך הקטן מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי הוא שיעור ללא תחרות על מי שאנחנו: מבוגרים ששכחו מעצמם. בזכות ספרים כאלה, אנחנו מסוגלים להבין שלכולנו יש ילד פנימי שנהנה מהפרטים הקטנים של החיים, שמקבל את מי שאנחנו. נכון ש"מה שחיוני אינו נראה לעין".
קבל את הילד הפנימי שלך והסתכל על העולם בעיניים חדשות.
"תגובתם של המבוגרים, הפעם, הייתה לייעץ לי להניח בצד את הציורים שלי של מכנסי בואה, בין אם מבפנים ובין אם מבחוץ, ולהתמסר במקום זאת לגיאוגרפיה, היסטוריה, חשבון ודקדוק... מבוגרים אף פעם לא מבינים דבר בעצמם, וזה מייגע לילדים להיות תמיד ולתמיד מסבירים להם דברים."
-אנטואן דה סנט-אכזופרי, הנסיך הקטן-
אילו היינו סובלניים יותר לחלק עצמנו שמבקש מאיתנו להתרחק מהשליליות של עולם המבוגרים, היינו גם מבינים שלפעמים מה שמשמח אותנו רחוק מלהיות מובן מאליו. לכן, מבט תמים ורענן יכול לעזור לך להבין זאת הרבה יותר מוקדם מאשר אם זה היה נגוע על ידי עולם הרגיל.
קבל את הילד הפנימי שלך והסתכל על העולם בעיניים חדשות
התבגרות עשויה להיות לא יותר משינוי בפרספקטיבה, בהתחשב בכך שאנו עוברים מלהיות מופתעים מכל מה שסביבנו לפחד כאשר משהו חורג מהרגיל. האם זה לא נכון שאפשר לראות דברים נורמליים דרך עיניים יוצאות דופן? אולי זה המפתח: להיות מופתעים מהעולם כאילו כל יום ראית אותו בפעם הראשונה, כמו מישהו שעומד לקבל את השלווה הגדולה ביותר בחייו. בדרך זו, תיהנה להעריך את מה שאתה בדרך כלל לא רואה סביבך.
אין שום דבר רע בלשחרר את הילד הפנימי שלך. זה לא אומר שאתה מוותר על הצד המבוגר שלך, רק שאתה מגיע לאיזון בין השניים שמאפשר לך להתמודד עם החיים שלך ולקבל את הדברים יוצאי הדופן שבהם. להסתכל על העולם דרך עיניים בוגרות הוא הכרחי, אבל לצייר אותו עם הפרטים מהילד הפנימי שלך זה מדהים.
היו הגיוניים והקשיבו לילד הפנימי שלכם, כי יש לו יותר שיעורים ללמד אתכם ממה שאתם חושבים, וכולם יובילו אתכם אל האושר. אל תאבד את הסקרנות שלך, את הרצון שלך לבלות, או את התמימות שלך. נתח את העולם כמו הנסיך הקטן, ונסה להגיע למקום שבו העיניים שלך לא יפריעו.
