פרויד ואתאיסטים אחרים ששינו את העולם

כאשר אנשים נשאלים על רעיון האל
כאשר אנשים נשאלים על רעיון האל, הם נוטים לתייג את עצמם כאתאיסטים, אגנוסטים או מאמינים.

מערכת היחסים בין האדם לאלוהים, או היעדרו המוחלט של אלוהים, היא נושא שהוליד רבים מהסיפורים היפים ביותר ומחלוקות הפרועות ביותר בכל הזמנים. כאשר אנשים נשאלים על רעיון האל, הם נוטים לתייג את עצמם כאתאיסטים, אגנוסטים או מאמינים.

רעיון האל, שהוגדר והופץ על ידי רוב הדתות המונותאיסטיות בעולם, אומץ על ידי מיליוני אנשים, ומספר רב של חברות התארגנו סביבו. במקרים אחרים, הספקנות גרמה לאנשים להכחיש לא רק את רעיון האל, אלא גם מושגים אינטואיטיביים או אנרגטיים אחרים כמו חוק הקארמה או חוק המשיכה.

להיות אתאיסט לא הופך אותך לאדם טוב יותר או גרוע יותר

מעבר לשאלה אם קיבלת חינוך דתי או לא, חלק מהאנשים מאמינים וחלק לא, בדיוק כמו שאמר השחקן הדגול פרננדו פרנאן גומז. מערכת האמונות שלך לא הופכת אותך לאדם טוב יותר או גרוע יותר.

בניסוי שנערך לאחרונה על ידי Jean Decety, מדען מוח ופסיכולוג מאוניברסיטת שיקגו, עם ילדים בין הגילאים 5 עד 12 בשש מדינות מגוונות מבחינה תרבותית (קנדה, ארה"ב, ירדן, טורקיה, דרום אפריקה וסין), הם מצאו שסטודנטים שלא גדלו עם ערכים דתיים במשפחותיהם נדיבים יותר בכל הנוגע לחלוק את הדברים שלהם עם ילדים אחרים שהם לא מכירים. סקרן, בלשון המעטה.

"האתאיזם שלי קופץ לחיים כשהאמונה הפרטית הופכת לעניין ציבורי, כשבשם פתולוגיה נפשית אישית אנחנו מארגנים עולם לזולת. שכן בין הייסורים הקיומיים האישיים לבין ניהול הגוף והנפש של אחינו, ישנו קיים עולם שלם שבו אלו המרוויחים מייסורים אנושיים אורבים בהסתרה".

-מישל אונפריי-

לאורך ההיסטוריה, אנשים רבים הגדירו את עצמם כאתאיסטים בתקיפות ובשכנוע, למרות שהם הסתכנו בתגמול. הם פשוט הביעו את האמונות שלהם ואת הדרך שלהם לתפוס את היחסים החברתיים האנושיים בחופשיות ומנקודת מבט שונה בתכלית.

בואו נסתכל על כמה מהאתאיסטים המפורסמים והשנויים במחלוקת ביותר:

איין ראנד

המחשבה המרקסיסטית נתפסת לעתים קרובות כדרך האנטגוניסטית ביותר להבנת החברה ביחס לדת. יוצר ה"אובייקטיביזם" התנגד לשתי האידיאולוגיות, בטענה שלכל מי ששואף להיות שונה, מעקב אחר רעיונות כמו דת או קומוניזם היה אסון.

"למעשה, אם אני יכול לסכם את עמדתי בשאלת אלוהים, זה כך: מכל מה שאני יכול להסיק, ההגדרה של אלוהים היא 'מה שהמוח האנושי לא יכול לתפוס'. בהיותי רציונליסט, בעל מחשבה מילולית ומאמין שזו חובה מוסרית להתכוון למה שאתה אומר, אני לוקח את האנשים שקבעו את ההגדרה הנ"ל במילה שלהם, אני מסכים ומציית להם: אני לא קולט את זה".

-אין ראנד-

איין ראנד הפגינה פילוסופיה ניאו-ליברלית אגנוסטית שהתקבלה מאוד על ידי כמה חוגים אינטלקטואלים ואמנותיים, שכמהו שהאידיאולוגיה האינדיבידואליסטית הזו תוסבר בצורה עמוקה יותר. למרות שהיא סתרה את עצמה לאורך חייה בכמה עניינים חברתיים ופוליטיים, היא הייתה איתנה באתאיזם שלה עד מותה.

אלברט איינשטיין

אם היה אדם אחד שנשאל אם הוא תמך ברעיון האל או לא, זה היה המדען הנודע הזה ויוצר תורת היחסות. איינשטיין היה אתאיסט משוכנע, למרות שבמציאות הוא הכריז על עצמו כאגנוסטי בפומבי בניסיון להתמודד עם פעולות איבה אקדמיות.

אנשים רבים הגדירו את עצמם כאתאיסטים בתקיפות ובשכנוע
לאורך ההיסטוריה, אנשים רבים הגדירו את עצמם כאתאיסטים בתקיפות ובשכנוע, למרות שהם הסתכנו בתגמול.

הוא לא התעניין בדת כלל, והמושג אלוהים לא היה מרכזי בתיאוריות שלו או בחייו. באחת מהצהרותיו, בתגובה לעניין העצום לדעת את דעתו בעניין, הסביר איינשטיין שעבורו, אם אלוהים היה קיים זה היה דומה מאוד למה שתיאר שפינוזה: אל מקיף בעל אופי לא דואליסטי. סותר לחלוטין את הרעיון המקובל המקובל על רוב האנשים הנוהגים בדת מונותיאיסטית.

היפטיה של אלכסנדריה

Hypatia היה כנראה הפילוסוף העתיק החשוב ביותר, יחד עם אספזיה והיפרכיה. דמותה נודה בשל הסתרת השפעתה העצומה על ההיסטוריה של מדעים שונים שרק החלו להתפתח. מצבה כאישה וכאגנוסטית הוא שגרם לזה לקרות.

היא לא הייתה מחויבת לאירועים הדתיים שהתרחשו בעירה. אירועים אלו הובילו לרציחתה הנורא על ידי היררכיה דתית, היררכיה שראתה אויב שמהם חששו בתפיסותיה המתמטיות, האסטרונומיות והפילוסופיות. למרבה הצער, מותה היה הקדמה לשליטה הדתית שהתקיימה בימי הביניים.

קרל מרקס

קרל מרקס היה אינטלקטואל גרמני ממוצא יהודי, שייסד יחד עם פרידריך אנג'לס את הסוציאליזם המדעי, הקומוניזם המודרני, המרקסיזם והמטריאליזם ההיסטורי. אי אפשר לסנתז את עבודתו של הפילוסוף הזה, אבל ברור שהוא דחה ישירות את רעיון האל, הדת וקיומם של מעמדות חברתיים.

"האדם נשלט על ידי תוצר ראשו שלו כפי שהוא נשלט בייצור קפיטליסטי על ידי תוצר ידו שלו."

-קרל מרקס-

למרות שרעיונות אלו נראים לא קשורים, כאשר הם מפורטים, נמצא ההיגיון והקוהרנטיות המושלמים שלהם: כדי להיות חופשיים יותר, החברה צריכה לנסות להיות כמה שיותר שוויונית וצודקת, משהו שמושג באמצעות פעולה ותבונה חברתית. אם אתה נוטש את הסיבה הזו ומצטרף לאידיאלים כמו אלוהים או כסף כדרך לפתור בעיות, החברה והארגון שלה יקרסו.

זיגמונד פרויד

כיום, בעולם הפסיכולוגיה, זיגמונד פרויד מוערך ושנוא באותה מידה. ולעוד אחרים יש יחס מתון כלפי הנוירולוג השנוי במחלוקת הזה, מתוך הכרה בעבודה שעשה בתקופתו, אך מאמינים שהשפעתו על הפסיכיאטריה כיום היא חסרת פרופורציה לחלוטין, ושרק חלק זעיר מהתיאוריות שלו נתמכו על ידי המדע.

"זה יהיה נחמד מאוד אם היה אלוהים שברא את העולם והיה השגחה מיטיבה, ואם היה סדר מוסרי ביקום וחי שלאחר המוות; אבל עובדה בולטת מאוד שכל זה הוא בדיוק כמו אנחנו חייבים לאחל שזה יהיה".

-זיגמונד פרויד-

לפיכך, נוכל להגדיר את פרויד כאוהב חקר בני אדם, מישהו שחיפש כל הזמן את הסיבות מאחורי התנהגות מבוגרים מורכבת, תוך שהוא מתעקש לספק הסבר אוניברסלי ויפהפה של העולמות האינטימיים והסובייקטיביים ביותר שלנו.

עבור פרויד, לרעיון האל לא היה מקום בהסבר יחסי אנוש מורכבים, והוא ייצג נסיגה בבגרות ובמחויבות. בעיניו, זה היה כרוך בכישלון אישי לספק תשובות מספקות ושימושיות באמת לחידות ההיסטוריה שלנו.