זיגמונד פרויד: ביוגרפיה של מוח מבריק

היום אנחנו נכנסים לתוך העולם המוזר של מוח מבריק. נצא למסע מרתק בביוגרפיה של זיגמונד פרויד, סופר שכבש אותנו ברעיונותיו ובתרומותיו השנויות במחלוקת בנוגע לבני אדם, לאינסטינקטים שלהם ולרצונותיהם הגשמיים.

זיגמונד פרויד היה אחד האנשים המבריקים והחושבים קדימה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שהעז באומץ לזעזע את החברה הקדושה של זמנו. הוא מהווה נקודת התייחסות לפסיכולוגים כיום, והוא השאיר מאחור את המחקר המהולל שלו על הנפש שבמרכזו פסיכואנליזה.

השנים הראשונות של זיגמונד פרויד

השנים הראשונות של זיגמונד פרויד היו קשות למדי. הוא נולד ב-6 במאי 1856 בעיר פרייבורג, שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, והיום שייכת לצ'כיה. אביו, סוחר צמר, עבר זמנים של משבר כלכלי, שגרם לפסיכואנליטיקאי לעתיד לסבול מקשיים אדירים כשהיה צעיר.

עם זאת, לזיגמונד פרויד היו אינסטינקטים חדים מאז שהיה ילד קטן.

משפחתו של פרויד הייתה יהודית, והם סבלו מהאנטישמיות של הנאצים. עם זאת, למרות היותם נאמנים למנהגיהם, הם לא היו דתיים במיוחד, האב היה חושב חופשי, מה שהוביל את פרויד לאבד את אמונותיו בגיל ההתבגרות.

פרויד היה תלמיד נהדר. כשהיה רק בן שבע עשרה, הוא סיים את בית הספר התיכון בשנת 1873 עם ציונים מצוינים. הוריו הקריבו קורבנות עצומים למענו, שכן היו לו קריירה ועתיד מזהירים, והוא החליט להמשיך את לימודיו ברפואה במקום משפטים.

עם זאת, זו לא הייתה כוונתו של פרויד הצעיר לעסוק ברפואה, אלא לחקור את מצב האדם על פי הקנונים של המדע. הסקרנות כבר התעוררה במוחו של התלמיד.

ההתחלה המקצועית של זיגמונד פרויד

לאחר זמן מה באוניברסיטה, פרויד קיבל את ההחלטה למקד את הקריירה שלו למחקר ביולוגי, וסיים כמשתף פעולה במעבדה של אנסט פון ברוקה, מה שהוביל למפגשים הראשונים שלו עם המוח האנושי.

בסוף שנות ה-70 הוא התיידד עם יוסף ברויר, שעזר לו במחקריו הן מבחינה חומרית והן מבחינה רגשית, והפך למשתף פעולה קרוב ויקר מאוד.

זמן לא רב לאחר מכן, הוא פגש את מרתה ברנייס, שהפכה במהרה לאשתו. אישה זו הייתה חיונית בחייו, כי היא באה ממשפחה יהודית אינטלקטואלית.

זה היה בערך בזמן הזה, בתחילת שנות ה-80, כשהחליט לעזוב את האוניברסיטה כדי להתחתן עם מרתה ברנייס. הוא גם נטש את המעבדה עם פון ברוקה והחל את הקריירה המקצועית שלו כרופא, מכיוון שכבר היו לו הכישורים הרשמיים.

זיגמונד פרויד, הרופא

למרות שלא התכוון להיות רופא, פרויד עבד כאחד כדי לשפר את מצבו הכלכלי. לאחר שניסה מחלקות שונות בבתי חולים בווינה, הוא התמחה בנוירופתיה והחל ללמוד את השימוש הטיפולי בקוקאין.

פרויד ערך ניסויים בעצמו, והגיע למצב שהוא כמעט נרקומן, יחד עם חברו פון פלישל, מה שהביא ביקורת מהקהילה הרפואית והשפיע על המוניטין שלו.

לאחר שקיבל מענק, הוא נסע לפריז, שם המשיך את לימודיו בהדרכתו של ז'אן מרטין שארקוט, נוירולוג גדול באותה תקופה. זה הזמן שבו הוא התחיל ללמוד היסטריה.

זמן קצר לאחר שנישא למרתה, לפרויד היו מספר התמוטטויות שנגרמו מקנאה. הוא הושפע מכל מי שהפגין כלפיה חיבה, אפילו מאמו שלו.

זיגמונד פרויד ונוירופתולוגיה

במהלך נישואיו, מהם נולדו שישה ילדים, הפך פרויד ליועץ נוירופתולוגי, תוך שימוש בשיטות כמו היפנוזה וטיפול בהלם אלקטרו.

יחד עם ברויאר החל ביצירת הפסיכואנליזה, למרות שמחקריו ופרסומיו הראשונים התמקדו בהיסטריה. זה היה כאשר פרויד התחיל להתבונן בתפקידה של מיניות בהפרעות פסיכולוגיות.

מכאן ואילך, פרויד נפרד מברויאר, ושינה את כל המתודולוגיה הקלינית והטיפולית שלו המבוססת על מושגי הפסיכואנליזה, כמו הדחקה, חוסר הכרה והעברה, שהביאו בוז מהקהילה הרפואית.

הוא התחיל את המאה ה-20 עם הפרסומים המפורסמים ביותר שלו, שנמשכו עד היום. כמה דוגמאות בולטות הן פירוש החלומות, מבוא לפסיכואנליזה ושלושה מסות על תורת המיניות, שכולם הודפסו מחדש עם תוספות חדשות של הפסיכואנליטיקאי.

המורשת של זיגמונד פרויד

כיום, זיגמונד פרויד פופולרי עוד יותר בקהילה הרפואית. תחום המחקר הפסיכואנליטי משך אז רק מומחים ומטופלים מהחברה הגבוהה.

בין 1900 ל-1910, מומחים אחרים התעניינו בעבודתו של פרויד. הוא הוזמן לוועידה הפסיכואנליטית הראשונה על ידי קרל גוסטב יונג בעצמו. השניים יצרו ידידות טובה, שהביאה אותם לאירופה, שבה המחשבה הפרוידיאנית עוררה עניין והתלהבות רבה.

אלו היו הימים הבהירים ביותר בקריירה שלו. ב-1910 הוא עזר לייסד את האגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית, שניתקה את ידידותו עם יונג כמה שנים מאוחר יותר.

ב-1923, פרויד חלה בסרטן הלסת, ובעיותיו הרפואיות החמירו עד שמת ב-1939. עם זאת, פעילותו המקצועית הייתה תמיד נמרצת מאוד.

פסיכואנליזה פרוידיאנית

למרבה המזל, פרויד הותיר אחריו יצירות גדולות רבות. ולמרות שרבות מהתיאוריות שלו הופרכו לאחר מכן, ברור שהמוח המבריק שלו נטע לנו את הזרע כדי להבין טוב יותר את המוח ואת הרצונות האפלים ביותר שלנו.

הזיהוי, האגו והעל-אגו הם נושאים שהוא חקר בעבודתו המבריקה ביותר, מסע מדהים ומלא תשוקה דרך המוח האנושי. המחקרים שלו על מיניות, פסיכואנליזה, נוירוזה, דת, פנטזיה, היסטריה, מוסר, דיכוי ומשפחה מבריקים להפליא.

כיום, זיגמונד פרויד ממשיך להיות אחד המוחות הצלולים והנועזים ביותר של הציוויליזציה האנושית. הרעיונות שלו תמיד יהיו מקור השראה לדורות הבאים.