איך להתמודד עם ביקורת?

כדי להיות חזק ברמה הרגשית אתה צריך לעשות משהו מאוד ברור בראש שלך. כלומר, דברים הולכים להשפיע עלינו במידה שאנו נותנים להם את הכוח לעשות זאת.

במילים אחרות, לא לאנשים ולא לעובדות אין את היכולת לפגוע בנו, כי אין קשר ישיר בין אירועים חיצוניים לרגשות שלי. אם אני בסדר או לא מבחינת מצב רוח, תמיד נקבע על פי מה שאני אומר לעצמי באותו רגע.

באותו מובן, כשמישהו מבקר אותי, שופט אותי או חושב על משהו שלילי, הוא פשוט מפעיל את זכותו לחשוב, להעריך או להעריך. אבל זה לא אומר שזה מגדיר אותי.

אחרים לא פוגעים בך, אתה פוגע בעצמך

המחשבות של אנשים אחרים הן שלהם, ורק אם אני מאמין בהן ואהפוך אותן לשלי, אתן להן להשפיע או לפגוע בי.

לכן, זה אני, דרך הדיאלוג הפנימי שלי על המציאות, שמעורר את הסבל שלי. זה לא אחרים שפוגעים בי; אני פוגע בעצמי ואני בוחר להיעלב ממה שאחרים חושבים עלי.

עיקרון זה חשוב מאוד על מנת לדעת לנהל ביקורת ברוגע, שכן הוא נותן לנו את המפתח לברוח מכלא הסבל והתסיסה.

אנחנו לא יכולים לשלוט או לשנות את מה שקורה מבחוץ, אבל אנחנו תמיד יכולים לשנות את הדרך שבה אנחנו מפרשים דברים. שם טמון הכוח שלנו. אנחנו יכולים להחליט להיות השליט של הרגשות שלנו. אנחנו שולטים בהם. הם לא שולטים בנו.

ורבים מכם עשויים לחשוב: זה לא הוגן שמבקרים אותי על משהו שאני לא או שלא עשיתי! והנה אני מברך אותך לעולם ואל החיים עצמם. שניהם לא הוגנים בהגדרה, אבל עם הרבה דברים יפים אחרים לספק לך.

על אילו מפתחות אני יכול להשתמש כדי להתמודד עם ביקורת כראוי?

הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא לדעת, לאהוב ולקבל את עצמך ללא תנאים. אם אתה יודע מי אתה, לא משנה כמה אחרים יביעו את דעתם, לא יהיה לך אכפת ולו במעט. מכיוון שזה לא יגרום לך לפקפק במי שאתה כאדם. אתה כבר בטוח בעצמך. אתה מקבל את עצמך כמו שאתה.

הבנה שלאדם האחר יש את הזכות לומר, לחשוב, לבקר, לשפוט ולהעריך כל מה שירצה. ולא משנה כמה אתה כועס, אתה לא יכול לשנות את זה. מה אחרים חושבים עליך זה לא עניינך.

חוץ מזה, אין לך את הכוח להשפיע על האדם האחר או לגרום לו לשנות את צורת החשיבה שלו. לכן, אין טעם לקבל תגובה שלילית וחסרת פרופורציה. כי הדבר היחיד שזה יוביל אליו הוא שהאדם השני יבקר אותך אפילו יותר.

אתה צריך להיות פתוח להקשיב לכולם. ביקורת יכולה לפעמים ללמד אותך לקחים ולעזור לך לצמוח. כשאתה מגיב לביקורת, היה רגוע, גם מילולי וגם לא מילולי. אתה לא צריך להגיב בסרקזם, עליונות או הבעות פנים תוקפניות. זה רק מראה להם שהביקורת שלהם חשובה לך והשפיעה עליך. ואתה נותן לאדם השני את הרעיון שמה שהם חושבים עליך חשוב לך יותר ממה שאתה חושב על עצמך.

הסתכלו לזולת בעיניים ברוגע, אך מבלי לאתגר אותו, שמרו על יציבה נינוחה ובטוחה והבעו בפניו שזכותו לחשוב עליכם כמו שהם חושבים, למרות שאתם לא מסכימים איתו וחושבת אחרת.

המפתח הוא לא להתחיל להתווכח, אלא לקבל בלי להסכים. האם זה קל? בכלל לא. לא לימדו אותנו להיות רציונליים, וגם לא לקבל את עצמנו ללא תנאי ללא קשר למה שאחרים חושבים. אנו מושפעים להיות מושפעים מ"מה שאחרים עשויים לחשוב" ולפעול נגד מה שאנו רוצים כדי לא להישפט.

אבל בלי קשר, נוכל ללמוד לנהל את הביקורת בצורה רגועה אם נתרגל בשקיקה את מה שדיברנו עליו כאן היום, עד שיבוא היום שבו תוכל לומר לעצמך באמת: מה שאחרים חושבים עלי זה בדיוק זה, מחשבות.