האם ניתן לשנות דפוסי התקשרות שלמדנו כילדים?
אתה יכול להגדיר התקשרות כקשר בין שני אנשים שגורם להם לרצות להישאר ביחד, פיזית ולאורך זמן. בני אדם יוצרים את האיחוד הזה בחודשים הראשונים לחיינו עם המטפל העיקרי שלנו. סוג היחסים שיש לנו (דפוס התקשרות) מנחה אותנו רגשית במערכות יחסים מאוחרות יותר.
הפסיכואנליטיקאי ג'ון בולבי הקדיש את חייו ללימוד התקשרות. הוא האמין שהתהליך מתחיל זמן קצר מאוד לאחר הלידה. עם זאת, רק כשהתינוקות מגיעים לגיל 8 חודשים בערך נוצר הקשר הראשון בין התינוקות למטפלים.
מאוחר יותר, הפסיכולוגית מרי איינסוורת זיהתה וסיווגה את ההתקשרות לשלושה סוגים:
- התקשרות בטוחה: הילד מרגיש בנוח בקשר. הוא יודע שאם יבכה, ההורים שלו יגיבו. הוא יכול לחקור את סביבתו, בידיעה שיש לו מקום בטוח לחזור אליו. אם הוא חש חרדה, הוא מחפש את המטפל העיקרי.
- התקשרות לא בטוחה-נמנעת: התינוקת לומדת שכוחה לגרום לתגובות באנשים הסובבים אותה מוגבל. כתוצאה מכך, היא לא אקספרסיבית במיוחד.
- התקשרות לא בטוחה-אמביוולנטית/ עמידה: לפעמים כשהילד בוכה מישהו בא לנחם אותו, אבל פעמים אחרות אף אחד לא בא. הוא לא בטוח מי המטפל העיקרי שלו. לפעמים הוא יודע, לפעמים לא. זה גורם לו להרגיש חוסר ביטחון כשהגיע הזמן להתמודד עם העולם. הוא מרגיש שיש לו את היכולת לייצר אפקט כלשהו אצל אחרים, אבל הוא גם "מבין" שהאפקט בלתי צפוי.
"אנו מאמינים שחיוני לבריאות הנפשית של התינוק והילד הצעיר לחוות מערכת יחסים חמה, אינטימית ומתמשכת עם המטפל העיקרי איתו הם מוצאים סיפוק והנאה".
-ג'ון בולבי-
ההיקשרות נותנת לנו את הרעיון הראשון שלנו על מה שסביבנו, וזה רעיון שאנחנו מפנימים עמוקות. אלא אם כן נלמד דפוסים אחרים מאוחר יותר, זו בעצם תהיה הדרך שבה אנו מתייחסים לאלה שאנו אוהבים.
האם אתה יכול לשנות את דפוס ההתקשרות שלך?
כפי שהזכרנו קודם, ברגע שנוצר הקשר, ננסה לשחזר את הדפוס הזה אלא אם נלמד משהו אחר. עם זאת, עד כמה שהמודל הזה חזק, זה לא אומר שנגזר עליך או נגזר עליך לחזור עליו לנצח. זה גם לא אומר שאי אפשר ללמוד משהו אחר.
ההתקשרויות הראשונות חשובות מאוד מכיוון שהן מאפשרות יצירת קשרים בטוחים ומטפחות את הבריאות הפיזית, החברתית והרגשית של התינוק. לפעמים, תינוקות אינם מסוגלים ליצור את ההתקשרויות הנכונות. זה אומר שהם יצטרכו לעשות את זה בעתיד, עם עמיתיהם או אחרים משמעותיים ראשונים. לאחר מכן, הדימוי שיש להם של מערכות יחסים וקשרים יקבל משמעות חדשה.
לכן אפשר לשנות דפוסי התקשרות. כדי לעשות זאת, עליך לחפש מערכות יחסים חדשות שמראות לך שהקשר, האמון או היחסים עם האדם האחר שונים ממה שציפית או ציפית.
חשיבות ההתקשרות לאורך החיים
הפנמת דפוס התקשרות שמחזק את מערכות היחסים שלנו וגורם לנו להרגיש בטוחים, יעזור לנו להרגיש בטוחים במערכות היחסים שלנו. יהיו לנו אנשים קרובים לשימוש שנוכל להיפתח אליהם, שנוכל לסמוך עליהם. הם יכולים לעזור לנו ברמה עמוקה יותר כי תהיה לנו תקשורת טובה יותר.
הרבה יותר קל לבסס התקשרויות בריאות מההתחלה. אם ההתקשרות הראשונה שלך אינה חיובית, יכול להיות קשה לשנות מאוחר יותר. למעשה, אם אתה רוצה לעזור למישהו אחר לשנות את הדפוס שלו, אתה צריך להיות מאוד סבלני. אם אתה רוצה לשנות את שלך, אתה צריך להקדיש זמן ומשאבים כדי לקבל את הכלים שאתה צריך.
ברגע שמתבססים דפוסי התקשרות, הם הופכים לנבואות שמגשימות את עצמן. במילים אחרות, אם אתה מרגיש שאתה חי בעולם חסר ביטחון, אתה תמיד תסנן את הדברים שמאשרים את ההשערה שלך. אתה צריך פחות הוכחות כדי לאשר מחדש את מה שאתה כבר מאמין. בנוסף, אם אתה לא סומך על אנשים אחרים, זה מקשה על אנשים לסמוך עליך. זה גם יכול להקל על אנשים עם כוונות לא טובות לזהות אותך כמטרה קלה.
על ההורים או המטפלים העיקריים מוטלת האחריות ליצור את הקשרים הראשונים הללו. ככל האפשר, הם צריכים לנסות ולעקוב אחר המודל של התקשרות מאובטחת. בהמשך החיים, כולנו אחראים למערכות היחסים שיש לנו. עלינו לנתח אותם ולבצע את השינויים שאנו צריכים לעשות. שינוי אפשרי, עד כמה שזה נראה בלתי אפשרי בהתחלה.
