בוס טוב ישפר את העובדים
המילה בוס נוטה לייצר בתוכנו עצבנות מסוימת. כשאנחנו חושבים על המושג הזה מה שעשוי לעלות לנו בראש הוא דמותו של גבר עם ז'קט ועניבה, עצבני, מעניש שיכול לכעוס עלינו בכל רגע, אנחנו לא מתנהגים בצורה מושלמת או לפי הציפיות שלו. במיוחד, אם אי פעם היו לנו רק בוסים שמתאימים לתיאור הזה.
באופן מסורתי, אופן התמודדות מאיים ותובעני זה עם עובדים היה הדרך האופטימלית לוודא שהם עושים את עבודתם בצורה נכונה.
כלומר, הפחד שימש ככלי להשגת תוצאות ופרודוקטיביות גדולים יותר. ברור שזה לא קורה, ומחקרים קודמים יאשרו זאת.
אם נחשוב על זה, פחד לעולם לא יגרום לעובד להיות פרודוקטיבי יותר, במיוחד אם אנחנו מדברים על ביצועים מתמשכים לאורך תקופה ארוכה. על ידי לחיצה, איום, או רק הצבעה על הטעויות שלהם, הדבר היחיד שנשיג הוא עובדים לא מרוצים עם תפיסה נמוכה של יעילות עצמית. אנשים שיכולים לעשות משימות שחוזרות על עצמן, אבל מתקשים להיות חדשנים, לא יכולים להתייחס לחברה.
אדם זה עלול לאבד עניין בעבודתו עקב תחושת חוסר אונים נלמד, מכיוון שהוא אינו יודע כיצד לשמח את הבוס שלו. או שהם עלולים להפסיק כי הם משועממים, חסרי מוטיבציה או חשים כעס כלפי החברה.
ציפיות גבוהות מקדמות חרדה וחרדה פוגעת בביצועים אצל כל אדם, מה שעלול להוביל לירידה משמעותית בדימוי העצמי של העובד.
להיות בוס זה לא אותו דבר כמו להיות מנהיג
כפי שכבר הצהרנו, לבוס אמורה להיות סמכות על העובדים המוענקת על ידי ההיררכיה של החברה ושייעודו הוא להוביל את העובדים באופן שיהפוך אותם ליותר פרודוקטיביים. מצד שני, כדי להיות בוס, לא רק שהחברה צריכה להכיר בסמכות זו, אלא גם הבוס שלו (הבוס של הבוס) וכן העובדים שבפיקוחו.
עם זאת, מנהיג הוא מי שעומד בראש קבוצה, פוליטית או עבודה, ושומר על גישות מסוימות המועילות לעבודה. תפקידו כולל יותר מסתם מתן פקודות או הגנה על עמדתו, הוא להניע את העובדים וכן לשתף איתם פעולה כדי להגיע למטרה המשותפת.
אם אתה קורא מאמר זה ואתה בעל חברה שיש לה עובדים, הדבר הטוב ביותר עבורך ועבור החברה שלך הוא שתלמד כיצד להציג את הגישה של מנהיג. אם תעשה זאת, אז תשיג שני דברים: העסק שלך יגדל ככל שכל העובדים שלך יהיו פרודוקטיביים יותר, והכי חשוב, תשמור על קשרים בריאים עם העובדים שלך שיבטיחו שכולם יהיו מסונכרנים ושיהיה אווירה של רווחה במקום העבודה.
ראשית, מנהיג שונה מבוס מכיוון שהם לא רוצים להפעיל את הסמכות שלו רק בגלל שהם יכולים, וגם לא רואים בזה פריבילגיה עם היכולת לסדר אחרים. מנהיג מארגן את הקבוצה ומנחה אותה כמדינה דמוקרטית.
יתר על כן, מנהיג מקשיב לעובדיו בידיעה שכל אחד מסוגל לתרום משהו חדש או לקבל רעיונות טובים. הוא אינו מנסה לכפות מחשבות משלו, אלא, מקיים דיאלוג פתוח עם העובדים או מנסה לשכנע אותם באמצעות דוגמאות וטיעונים נכונים.
בוס משרה פחד בעובדיו: כשהוא קרוב כולם מצייתים, אבל כשהוא עוזב זוכים לביקורת קשה. מצד שני, מנהיג מהווה מקור לביטחון ומייצר התלהבות והתרגשות אצל עובדיו.
מנהיג טוב לא מחפש טעויות רק כדי להעניש או לחפש את מי להאשים. בוס, לעומת זאת, פועל כך. הם מחפשים טעויות, הם נוזפים, מביכים את העובד, ואפילו מאיימים לפטר אותם. מנהיג מעדיף להעניק את מה שעשה נכון, ואם נפלה טעות, הוא עובד עם העובד למציאת פתרון.
מנהיג הוא גם מישהו שמתעניין בעובדים שלו כאנשים. איך נראים חייהם, בין אם הם מאושרים ובין אם לאו, רווחתם. הוא לא רואה אותם רק כמספר וגם לא מבטל אותם. במקום זאת, הוא מבין שאחת החובות החשובות יותר שלו היא להיות זמין לכל מה שהעובד עשוי להזדקק לו.
ככל שהאושר גדול יותר, כך התפוקה גדולה יותר
חברה לא תגיע רחוק מאוד אם היא בבעלות בוס עריץ במקום מנהיג. עובדים מפוחדים בסופו של דבר עוזבים את מקום עבודתם כדי ללכת למקום אחר שיגרום להם להרגיש שימושיים יותר, רגועים יותר, ובהחלט מאושרים יותר.
הוכח שאושר במקום העבודה יגרום לנו לרצות לעבוד יותר, להצטיין ולהגיע ליותר יעדים.
להיפך, יחסי עבודה גרועים, בין אם זה עם הבוס שלנו או עם עמיתים לעבודה, משכורות שאינן תואמות את עמדתנו או תחומי האחריות שלנו, מדיניות שנראית אוהדת את החברה ועוולות, עלולים להפוך אותנו לקורבנות של תשישות ולחץ בעבודה.
העובד יתחיל לאבד את ההערכה העצמית שלו וישמור על דיבור עצמי יציב כגון: "אין דבר שאני יכול לעשות כדי להיות מוערך", "אולי אני לא מספיק טוב לעבודה הזו", "אני חושש ספר לבוס את הרעיון שלי" וכו'.
אובדן האמון הזה בעצמם כעובדים ובבוס מקדם חוסר שביעות רצון כללית, תחושת האשמה, בהחלט אובדן מוטיבציה כל כך גדול עד שזה תורם לכך שהעובד מגביל את עצמו רק לעשות את המינימום ממה שהוא מתבקש.
