תסמונת הילד העשיר: האם לילדך יש את זה?

להורים של היום לא קל. הרבה פעמים הדבר הקשה ביותר הוא להשקיע כל כך הרבה זמן בעבודה ופחות זמן עם הילדים שלהם.

כתוצאה מכך, ילדים עלולים לחוות ואקום שלעיתים מפצים עליו בצורה לא נכונה. מכאן נובעת תסמונת הילד העשיר.

תסמונת זו משפיעה לא רק על מי שגדל במשפחה עשירה. זה משפיע הן על ילדים עשירים והן על ילדים ממעמד הביניים. "הילד העשיר" נוצר על ידי מאפיינים הוריים, לא ממעמד סוציואקונומי.

תסמונת הילד העשיר מתארת ילד מפונק. התוצאה של גידול ילד בעודף. אז תסמונת זו אינה מצב הקשור למעמד חברתי, אלא איך ההורים מגדלים את הילד ואיזה סוג של מערכת יחסים יש להם.

מהי תסמונת הילד העשיר?

תסמונת הילד העשיר מוגדרת כמכלול ההפרעות המתרחשות אצל ילד כאשר יש לו הכל עודף. אולי "הכל" היא לא בדיוק המילה... אלא, יש להם "הכל" שהם שואלים.

בנוסף לקבל את מבוקשם, ילדים עם תסמונת זו מקבלים גם דברים מהוריהם: הרשאות, גישה לחוויות חינוכיות נוספות וכו'.

העניין הוא שהתנהגות ההורים חשובה. בין אם הם מגינים יתר על המידה או נותנים לילדים שלהם דברים חומריים מוגזמים, למעשיהם יש השלכות על ההתפתחות הרגשית של ילדם.

ראלף מינאר, פרופסור לרפואת ילדים באוניברסיטת הרווארד, מציע סדרה של שאלות כדי להעריך אם ילד גדל לתסמונת הילד העשיר.

• האם אתם מרבים לקנות לילד מתנות יקרות, גם כשזה לא אירוע מיוחד?
• האם הוצאות בית למטרת סיפוק גחמותיו של הילד?
• האם מותר לילד לצפות בטלוויזיה יותר משעתיים ביום?
• האם הוא או היא נרשמים לפעילויות חוץ בית ספריות מבלי לבקש להיות?
• האם אתה מתגמל את הילד בכסף או במתנות כשהוא עושה מעשה טוב?
• האם הילד מתלונן לעיתים קרובות על שעמום? האם הם לא יודעים איך לבדר את עצמם, אפילו בחדר מלא בצעצועים?

אם כל אחת מהשאלות הללו נענית ב"כן", הילד צפוי לפתח תסמונת ילד עשיר. זה נובע, ברוב המקרים, מכך שלהורים אין מספיק זמן לבלות עם ילדיהם.

הורים מפצים בכך שהם נותנים לילדיהם יותר מדי חופש, הגמישים את הכללים ומעניקים צעצועים, חוויות וכסף בכל פעם שהילד מבקש. הם מקווים שזה ייתן להם "חיים טובים יותר" או שהם מכינים אותם להיות "טובים יותר" מאחרים.

האופניים

רוב ההורים הללו אינם עושים דבר מלבד עבודה כדי להעניק לילדיהם חיים מלאי נחמה. הם מניחים שזה מה שהילדים רוצים: דברים יקרים, מעט מגבלות והרבה פעילויות שמתוכננות להעביר את הזמן.

הם מאמינים שככל שבן אדם "מלא" יותר בדברים, כך הוא מאושר יותר. לעומת זאת, כל תשוקה לא ממומשת, כל ריקנות, מבחינתם מסתכמת בסבל ואומללות.

הורים אלו גם רוצים להעלות את ילדיהם על הדרך להצלחה מוחלטת בהקדם האפשרי. הם רוצים לגדל אותם להיות מעל הממוצע. זו הסיבה שהם נרשמים אותם לכל כך הרבה קורסים ופעילויות מחוץ לבית הספר.

הם לא מאפשרים לילדים את מה שהם אוהבים או טובים בו עבור עצמם, או לפתח אותם באופן טבעי. ילדים אלו מגיעים לעולם המבוגרים בגיל צעיר.

לחץ וחוסר שביעות רצון

הילדים של היום אינם כל כך שונים מילדי העבר. בליבם יש להם אותם צרכים כמו ילדים לפני 20 שנה. הם רוצים לשחק, לצחוק, לקיים אינטראקציה עם הטבע ובעלי החיים.

מעל הכל, הם רוצים שיאהבו אותם. נוכחות הוריהם מעניקה להם ביטחון ותחושת רווחה שאין לה תחליף.

יש הורים שלא מבינים מדוע ילדם יכול להיות כל כך מתוסכל, נסער וחולה, או לפתח פוביות מסוימות. יש להם כוונות טובות, אבל לא מצליחים לראות את ההבדל בין לעזור לילד למצות את הפוטנציאל שלו לבין לתמוך בו לרצות ולדחוף אותו.

לרופא הילדים ראלף מינאר יש חמישה טיפים לגידול ילדים. הם שווים קצת השתקפות.

• כאשר יש יותר מדי חופש, התוצאה עלולה להיות חוסר התמצאות מוסרי וחוסר משמעת.
• יותר מדי מתנות חומריות בדרך כלל מחליפות את החברה וחיבה אמיתית של ההורים.
• אם יש לחץ גדול מדי בשביל להצטיין, ילדים מגיבים לרוב בלחץ ומתקשים לקבוע את המטרות שלהם.
• יותר מדי מידע יכול להוביל לבלבול.
• יותר מדי הגנה מונעת מהם להתכונן לאתגרי החיים.

חשוב להבין שהתפתחותו הבריאה של הילד תלויה, במידה רבה, באיזון בין הגשמת משאלות ותסכולים. בין כיבושי חירויות אישיות לגבולות המוטלים.

חינוך טוב מבוסס על אהבה אמיתית, המסוגל ללמד ילד להעריך דברים וחוויות.