שתיקה מחושבת: סוג של מניפולציה
מטרתו היא לשלוט ולהחליש את האדם האחר או את עמדתו. אנשים לא רק עושים מניפולציות במילים אלא גם בשתיקה. הטקטיקה האחרונה היא רעילה ביותר מכיוון שהיא לובשת מסכה.
אנחנו קוראים לזה שקט מחושב כי זה לא סופי, כמו כשמישהו מתעלם ממך או מפסיק לדבר איתך. סוג זה של מניפולציה משלבת הסכמה ואי הסכמה, ביטוי והיעדר. הכל מבוצע בצורה שרירותית לכאורה.
המניפולטור הוא זה שקובע את קצב התקשורת למטרותיו. האדם האחר אינו אלא כלי.
כי השתיקה עצמה היא צורת ביטוי מאוד מעורפלת. מה שקורה בדרך כלל הוא שהקורבן מתחיל להרגיש מאוד מבולבל או חרד. הם לא יודעים מה לחשוב ומבזבזים הרבה זמן ואנרגיה רגשית בניחוש מה המשמעות של כל שתיקה. הם מרגישים חוסר ביטחון ומפקפקים בכל צעד שהם עושים.
הרבה פעמים הם בסופו של דבר חושבים שהם הבעיה. בעצם, הם לא יודעים איך לפרש את השתיקות ובסופו של דבר מייחסים להן יותר מדי חשיבות.
איך נראית שתיקה מחושבת?
שקט מחושב מגיע בצורות וגדלים רבים. סוג אחד מאוד נפוץ מתחיל כשהמניפולטור רוצה שתדבר קודם על הכל. זה לא נימוס. הם יתנו לך לדבר רק כדי להשמיע אותך. הם מקבלים מידע עליך ולומדים אותך.
היזהר בכל זאת. זה שמישהו הפסיק לדבר קודם לא אומר שהוא מתמרן אותך. ההתנהגות צריכה להיות תכופה או קבועה. זה צריך להיות בכוונה וחד צדדית. האדם לא ידבר הרבה על עצמו או שהוא יעשה זאת בהתחמקות.
צורה אחרת של שתיקה מחושבת היא כשמישהו מנתק תקשורת פתאום ואז מרים אותה שוב משום מקום. הם מפסיקים לענות לשיחות טלפון או להודעות ללא הסבר.
אבל מאוחר יותר הם מופיעים כאילו כלום לא קרה. ואם תשאל אותם למה הם התרחקו, הם יגידו לך שום דבר לא בסדר. אתה פשוט רואה את זה בצורה לא נכונה.
ואז יש כאן סוג של שתיקה מחושבת שבה סוג מסוים של צנזורה מוטל על נושאים מסוימים, ללא הסבר. כשאתה מנסה להעלות את זה, האדם השני ימנע מהנושא ויהיה מעורפל.
כמובן, זה חל על נושאים שחשובים לשני האנשים. הבעיה כאן היא לא שאחד מהם לא רוצה לדבר על משהו מסוים. הבעיה היא שזה שיטתי והם לא נותנים לזה הסברים, מתוך ידיעה שהגישה הזו תשפיע על האדם השני.
לבסוף, צורה נפוצה מאוד של שתיקה מחושבת היא לשמור על משהו שקט כי, כמובן, אי ידיעה טובה יותר לאדם האחר. זה חל על נושאים שיש להם משמעות ישירה לאדם שמידע מוסתר מהם. יש אנשים שקוראים לזה "משחק קשה להשגה". אבל זה לגמרי לא נכון כאן.
למילים יש עוצמה וכך גם השתיקה
מה שמבדיל בין שתיקה מניפולטיבית לשתיקה ספונטנית היא הכוונה. כל מי שמשתמש באסטרטגיה של הסתתרות בהיעדר מילים עושה זאת במטרה לשלוט באדם האחר.
הם יודעים שזה יוצר אי נוחות ומקרין חוסר ביטחון. וזה בדיוק מה שהם רוצים. כשהם מסתתרים מאחורי שתיקה הם משאירים את האחר ללא כל כלים להשיב.
אל לנו לבלבל שתיקה מניפולטיבית עם ביישנות. לא לכולם יש את היכולת לתקשר באופן ספונטני. יש אנשים שצריכים זמן להביע את מה שהם חושבים ומרגישים. הם לא מדברים כי הם ביישנים, חסרי ביטחון או חסרי ביטחון עצמי. אבל המטרה שלהם היא לא לשלוט באנשים אחרים. זה להגן על עצמם.
שתיקה מחושבת נבדלת בהשפעה שיש לה על האדם האחר. זה מתחלף עם תקשורת "רגילה" לכאורה. המחסור במילים נותן לאנשים את התחושה שמשהו מוסתר.
בגלל שזה עדין, קשה להתעמת עם זה. יש חשש שהם יאשימו אותנו בפרנואידים או בהמצאות. אבל, עדין ככל שיהיה, זה גורם נזק רב בזוגיות.
שתיקה מסוג זה יכולה להיות אגרסיבית לחלוטין, במיוחד בגלל שהיא הופכת את התקשורת לעמעמת. אי הבנות וניחושים פרועים הופכים לנורמה. והתעללות כזו קשה לחשוף, חוץ מההשפעות שלה. אם אדם לא יכול לעצור את ההתנהגות הרעילה הזו בעדינות, האפשרות היחידה היא דחייה ישירה ומפורשת שלה, ולקבל קצת מקום.
