מאבק בדיכאון הוא דרך להתגבר על העוני

הדרך מדיכאון לעוני נראית הרבה יותר ברורה מההיפך
הדרך מדיכאון לעוני נראית הרבה יותר ברורה מההיפך.

מעניין שמחקר הקשור לאושר, עוני, דיכאון וחרדה לא נעשה על ידי פסיכולוגים, אלא על ידי קבוצת כלכלנים שחקרו כיצד משתנים אלו משפיעים על איכות החיים. חוקרים אלו מצאו קשר בין מצבים נפשיים שונים לעוני.

המחקר, שנעשה על ידי בית הספר לכלכלה של לונדון באנגליה, השתמש בקבוצה של 200,000 אנשים ברחבי העולם כאוכלוסיית מדגם. הוביל אותו ריצ'רד לאיארד, שהוא מומחה בנושאים הנוגעים לאיכות חיים ואושר. אחת ההשערות שלו הייתה שאושר קשור יותר לגורמים פסיכו-סוציאליים מאשר לרמת ההכנסה, מה שנתמך על ידי המחקר.

"עוני לא בא בגלל ירידה בעושר אלא בגלל גידול ברצונות."

אפלטון-

אבל בסך הכל, המחקר הוכיח משהו שליארד סיכם במשפט אחד: "התמודדות עם דיכאון וחרדה תהיה יעילה פי ארבעה מהתמודדות עם עוני." הצהרה זו זכתה לביקורת רבה. היו אנשים שחשבו שהוא פשוט תומך בהפחתת המאבק בעוני. עם זאת, קל גם לראות כיצד עוני נולד ממצבים נפשיים מסוימים כמו דיכאון.

הקשר בין דיכאון לעוני

הנתונים על דיכאון ברחבי העולם מדאיגים. ארגון הבריאות העולמי מעריך ש-1 מכל 10 אנשים בעולם סובל מדיכאון מג'ורי, ו-1 מכל 5 אנשים סבל ממנו לפחות פעם אחת בחייהם. אבל איך דיכאון קשור לעוני?

זה נתפס באופן מסורתי בצורה הבאה: עוני מגיע עם נטייה לדיכאון. זה נובע מנקודת הנחה שאין מספיק כסף כדי להסתדר בלי להקריב שום דבר מוביל לדיכאון. זה נשמע די הגיוני בהתחלה.

עם זאת, מחקרים כמו זה שהוביל לייארד מראים שיש אנשים שלמרות שהכפילו את הכנסתם, עדיין לא העלו את רמת האושר שלהם. קל גם לראות שבמדינות עם שיעורי צריכה גבוהים, כמו יפן למשל, יש גם שיעורי דיכאון גבוהים. להיפך, מדינות שונות באירופה הלטינית, שבהן שיעור העוני גבוה, עומדות בראש רשימת המדינות המאושרות ביותר.

קל גם לראות כיצד עוני נולד ממצבים נפשיים מסוימים כמו דיכאון
עם זאת, קל גם לראות כיצד עוני נולד ממצבים נפשיים מסוימים כמו דיכאון.

מה שאנחנו כן יודעים הוא שדיכאון שוחק אנשים, משפחות ומדינות. אנשים מדוכאים הם פחות פרודוקטיביים ומתגעגעים לעבודה בתדירות גבוהה יותר. כמו כן, בסופו של דבר הם צריכים להיות תלויים ברווחה כדי לעבור את מצבם או למצוא פתרון לחוסר האפשרות לעבוד. הבנק הבין-אירופי לפיתוח (IDB) ציין כי עד 4% מהתמ"ג של מדינה מושקע בטיפול בבעיות נפשיות ורגשיות.

השקעה בבריאות הנפש היא השקעה בעושר כלכלי

קל להבין שלמחסור בו חיים אנשים מסוימים יש השפעה רגשית עצומה עליהם. בתנאים אלה, קל ליפול לדיכאון. עם זאת, לפי אי.די.בי, לא העוני עצמו גורם לדיכאון; זה אי שוויון. עצוב לחיות במציאות שבה חלקם חיים בעודף, בעוד שאחרים חיים בחסרון מוחלט.

כמובן שחיים בחברה צרכנית הם גורם משפיע נוסף. היכולת להוציא כסף נתפסת לרוב כמקור לאושר. אנשים חושבים שהיכולת לקנות דברים מבלי לדאוג לבזבז יותר מדי מובילה לשלווה פנימית ולרווחה. עם זאת, ישנם מאות אלפי אנשים שיש להם הון, מוציאים כסף מתי שהם רוצים, ועדיין נמצאים בדיכאון.

הדרך מדיכאון לעוני נראית הרבה יותר ברורה מההיפך. אנשים בריאים נפשית ובעלי מוטיבציה יכולים להתמודד עם הצרכים שלהם בצורה אסרטיבית ואנרגטית. הם יכולים למצוא עבודה בקלות רבה יותר ואינם מקבלים החלטות הנוטעות זרעים של עוני לטווח ארוך.

לדוגמה, יש פחות סיכוי שיהיו להם הריונות לא רצויים. הכלכלנים מדגישים אפוא את חשיבות ההשקעה בבריאות הנפש בנוסף להשקעה בדברים נוספים שנלחמים בעוני.

בריאות נפשית לא ניתנת להשגה בכסף, וגם לא איבוד עם מחסור בכסף. הנושא עמוק יותר מזה. זה קשור לכפות של חברה צרכנית, שבה כדי להיות משהו, אתה צריך הרבה. השקעה בבריאות הנפש לא אומרת להכשיר יותר פסיכולוגים או לפתוח יותר בתי חולים. זה יותר כמו קידום זמנים ומקומות שבהם בני אדם יכולים ליצור קשר עם המציאות האמיתית, לא זו שאנו רואים דרך המסנן של מסכי הסמארטפונים והחרדה. וכמובן לבנות את חיינו בצורה בריאה יותר.