הסכמה מדעת: הלא נודע הגדול
הסכמה מדעת היא אחד הכלים העיקריים שפסיכולוגים משתמשים בהם כדי ליישם את האתיקה המקצועית שלהם. אפשר לחשוב על זה כעל דיאלוג דו-כיווני בין המטופל לרופא. במהלך דיאלוג זה הם דנים ביתרונות ובחסרונות האפשריים של טיפול או מבחן פסיכולוגי.
הסכמה מדעת היא הסכמה שניתנת באופן חופשי ומרצון על ידי הנבדק לפעולות שננקטות הקשורות לבריאותו לאחר שקיבל את המידע הראוי והמלא ושקל את כל אפשרויותיו.
מקורה של הסכמה מדעת לאחר המלחמה
אולי שמעתם על יוסף מנגלה, המכונה ד"ר מנגלה או "מלאך המוות". הרופא הגרמני הזה התפרסם בשל הסדיזם והאכזריות הנוראה שלו. חבר במפלגה הנאצית, ד"ר. מנגלה ערך ניסויים בבני אדם במשך שנים רבות. הוא התעניין במיוחד בתאומים שזה עתה נולדו. הוא השתמש בהליכים שהיו כואבים וגרמו לנזק פיזי ופסיכולוגי בלתי הפיך. כמה מהנבדקים שלו מתו כתוצאה מהניסויים שלו.
הסכמה מדעת התחילה לאחר מלחמת העולם השנייה (המחצית השנייה של המאה ה-20). גורם חזק במיוחד במקור הסכמה מדעת הוא משפטי נירנברג. במהלך משפטי נירנברג, מספר רב של דירקטורים, פקידי ממשל ומשתפי פעולה הואשמו ונמצאו אשמים בפשעי מלחמה.
בשנת 1947, אנשים החלו להתייחס להסכמה כנדבך בסיסי של מחקר מדעי עם נבדקים אנושיים. בהקשר ההיסטורי הזה, שני רופאים מצפון אירופה נכנסים למקום. ליאו אלכסנדר ואנדרו קונווי אייבי העלו מזכר בן עשר נקודות על נורמות אתיות שנקרא "ניסויים רפואיים מותרים". מאוחר יותר, זה הפך לקוד נירנברג. הסכמה מרצון הייתה בעצם הנקודה הראשונה בקוד.
התוכן של הסכמה מדעת
חובתו של הפסיכולוג היא ליידע את המטופל בצורה אמיתית, ברורה, מדויקת ומלאה על המחקר, ההתערבות, הטיפול או המחקר הפסיכולוגי בו ישתתף המטופל, אך מה בדיוק זכותו של המטופל לדעת?
- הערכת ההפרעה: יידוע המטופל על אבחנה של המחלה או המצב.
- אופי ומשך הטיפול המוצע: מספר מפגשים, מעקב והערכה.
- סיכונים אפשריים, תופעות לוואי ובעיות: הסיכונים הסבירים ביותר המבוססים על מחקר מדעי מהימן.
- יתרונות צפויים.
- טיפולים אלטרנטיביים אפשריים.
- כיום, פסיכולוגים נוטים להוסיף גם מרכיב שישי, שהוא סוגיות חוזיות. הכוונה היא לתשלום, תוכניות תשלום, הסכמי סודיות והשתתפות של צדדים שלישיים.
תנאי הסכמה מדעת
הסכמה מדעת היא ההליך הרפואי-פסיכולוגי השואף לכבד את עקרון האוטונומיה והכבוד של המטופל. היא מכבדת את החובה לכבד כל אדם כפרטים ולכבד את העדפותיו בנוגע לטיפול רפואי. ישנן ארבע דרישות שאדם צריך לעמוד בהן כדי לערוך מסמך הסכמה מדעת תקף:
- נכונות: הפסיכולוג מקבל הסכמה ללא לחץ חיצוני. במילים אחרות, על המטופל לתת הסכמה באופן חופשי ומרצון, ללא כל לחץ, כוח, הונאה, הונאה, שכנוע, מניפולציה או כל סוג אחר של כפייה. על הפסיכולוג לתת למטופל מספיק זמן להרהר, להתייעץ ולהחליט.
- יכולת: על האדם להיות בעל יכולת לקבל החלטות. עליהם להיות בעלי היכולת החוקית לתת הסכמה בעצמם. ישנם מצבים שבהם אנשים אינם מסוגלים לתת הסכמה לעצמם, כמו במקרים של אנשים קטינים, מחוסרי הכרה או שיש להם בעיות נפשיות מסוימות.
- מידע: המשתמש צריך לקבל מספיק מידע על הטיפול או המחקר כדי שיוכל לקבל החלטה סבירה.
- הבנה: תפקידו של הפסיכולוג לוודא שהמטופל מבין את כל המידע. זכותו של המטופל להבין את כל המידע במלואו.
הסכמה בכתב ובעל פה
חשוב שהפסיכולוג יקרא בקול את המסמך ושהמטופל יקרא אותו. המטופל צריך להרגיש מיודע לחלוטין כדי שיוכל לאשר את התהליך באופן חופשי. במקרה של תקשורת בכתב, התהליך מסתיים כאשר המטופל חותם על מסמך הסכמה מדעת. חתימה זו מאשרת שהמטופל נמצא בסיפון עם כל מה שספק שירותי הבריאות מסר.
לסיכום, ניתן לראות שהסכמה מדעת היא בסיסית לתרגול פסיכולוגי. יתרה מכך, אם לא תצליח לקבל הסכמה מדעת, אתה עלול להיות מואשם ברשלנות פסיכולוגית או רשלנות.
