תורת האינטליגנציה המאצ'יאוולית
התיאוריה של האינטליגנציה המקיאוולית ידועה גם בתור השערת המוח החברתי. זה מסביר מדוע המוח האנושי התפתח כל כך מהר בהומו סאפיינס. איבר זה החל לגדול ולהתפתח לפני כ-400,000 שנים. עם זאת, הוא התבסס רק לפני 50000 שנים. כיצד נוכל להסביר את התופעה?
פרנסיס דה וול טבע את הביטוי "אינטליגנציה מקיאוולית" בשנת 1982. במהלך תקופה זו, חוקרים רבים ערכו מחקרים על התנהגות חברתית ופוליטית של פרימטים. עם זאת, רק בשנת 1988 התגבשה התיאוריה שאנו מכירים כיום. הפסיכולוגים ריצ'רד וו. ביירן ואנדרו וויטן הגדירו את התיאוריה תוך כדי מחקר עבור אוניברסיטת סנט אנדרוס בסקוטלנד.
שני אקדמאים אלה פרסמו את ממצאיהם ב- Machiavellian Intelligence: Social Expertise and the Evolution of Intellect in Monkeys, Apes, and Humans. כך נולדה תורת האינטליגנציה המקיאוולית. אז מה בעצם התיאוריה הזו מציעה?
למוח שלך יש תיאבון גדול
המוח מהווה 2% ממשקל הגוף הכולל שלך. עם זאת, הוא משתמש בכ-20 אחוז מהאנרגיה של הגוף שלך. צריכת הגלוקוז שלו, הדלק העיקרי של המוח, היא רבע מהצריכה הכוללת. כשמסתכלים על זה ככה, אפשר לומר שהחשיבה מתישה. על אחת כמה וכמה כשלוקחים בחשבון שאנחנו יכולים להסביר רק 10% מהאנרגיה שהמוח צורך. שאר 90% הם עדיין בגדר תעלומה...
אף על פי כן, המוח האנושי התפתח הרבה יותר מהר מהמוח של יונקים אחרים. תוך 25 מיליון שנים בלבד, היו מוטציות מרובות בגנום. הניאוקורטקס ראוי לתשומת לב מיוחדת. זה החלק המפותח ביותר במוח האנושי. בהתחשב בכל הדברים, כדאי לשאול מדוע המוח הפך לאיבר מורכב כל כך.
מורכבות קוגניטיבית וחברתית
יש הרבה תיאוריות שמנסות להסביר את הקפיצה ממוח פשוט למוח מורכב. מכל התיאוריות הללו, תיאוריית האינטליגנציה המאצ'יאוולית היא עדיין אחת החשובות ביותר.
השערה זו טוענת שהתפתחות מוחית זו נובעת מעלייה בדרישות הקוגניטיביות של הסביבה שלנו. זה, בתורו, תוצאה של החיים החברתיים שלנו. תחרות עזה, המספר ההולך וגדל של אינטראקציות חברתיות, דו קיום ומורכבות בין אישית הם הטריגרים והמנועים ללחץ האבולוציוני.
מחברים אלה, מגובים בראיות נוירואנטומיות משמעותיות, מאמינים שיש לכך השלכות על התפתחות האינטליגנציה הכללית.
אסטרטגיות נדרשות
מגיני הרעיון הזה מאמינים שאתגרים חדשים דורשים אסטרטגיות חדשות כדי להסתגל לסביבתנו. ישנן בעיות חברתיות גדלות וחדשות הדורשות שנשפר את ההסתגלות שלנו לסביבה הדינמית שלנו. למעשה, נוירופיזיולוגיה מספקת עדות לכך שכושר ההמצאה הזה קשור בציפייה לאירועים עתידיים וקבלת החלטות.
משם, בני האדם לומדים את אמנות ההונאה, השקרים והמניפולציות במטרה סופית להגיע להצלחה חברתית. משאבים אלה נקראים "מקיאווליים" מכיוון שהם מרמזים על כל מיני התנהגויות שאינן בהכרח אתיות. כאן ניתן לראות את הקשר בין אדם מקיאוולי (אישיות המאופיינת בסוציופתיה) לבין התיאוריה המוסברת.
על פי התיאוריה של האינטליגנציה המקיאוולית, להיות רמאי ולהיות מועיל נחשבות להתנהגויות אינטליגנטיות חברתית.
התפתחות המוח (תוצר האבולוציה החברתית) מאפשרת לנו לנהל את הרגשות שלנו ולזהות רגשות של אחרים. כמו כן, זה מקל על זיהוי מבנים חברתיים, להתייחס לאנשים אחרים ולדעת איזה תפקיד הם ממלאים במצבים שונים. זה גם מאפשר לנו לפרש את מעשיהם על ידי הקלה על הבנת העמדות והכוונות של אחרים.
ברירה טבעית
כדי להסביר את התיאוריה הזו, איננו יכולים לשכוח את עקרון הברירה הטבעית של צ'ארלס דרווין. שתי התיאוריות באות יחד עם הרעיון שאותם אנשים המסוגלים לפתח אסטרטגיות חברתיות ורבייה מוצלחות הם אלה המשגשגים. במילים אחרות, לאנשים עם יכולות חברתיות טובות יותר יש סיכוי גבוה יותר לשרוד.
לתיאוריית האינטליגנציה המקיאוולית אין הרבה קשר לתיאוריות גדולות אחרות שמצדיקות את התפתחות המוח מסיבה מעשית כלשהי. היא מאמינה שהמוח נעשה גדול יותר בגלל הצורך להתמודד עם בעיות חדשות: שימוש במכשירים, מציאת מחסה או מציאת מזון.
התיאוריה של האינטליגנציה המקיאוולית היא קריטית. זה עוזר לנו להבין את הקשר בין התפתחות המוח לרמת ההתפתחות החברתית במינים שונים. היא טוענת שהאינטליגנציה קשורה למערך של יכולות המאפשרות לגברים להסתגל כל הזמן למצבים חדשים שבהם הממד החברתי שולט. תודה לך אבולוציה, תודה לך פלסטיות המוח!