אתה חייב לאהוב את עצמך לפני שאחרים יוכלו לאהוב אותך
אהבה היא נקודת המוצא של כל רווחה רגשית, אבל היא גם מה שמאפשר לנו להרגיש בנוח עם אחרים ולהיות במערכות יחסים עם אחרים. אי אפשר באמת לאהוב מישהו אם לא עברנו תהליך של קבלה עצמית וזנוח את ההרגל להתנתק מהחלקים בחיינו שאנחנו לא אוהבים. אם אתה לא אוהב את עצמך, אף אחד לא יעשה את זה בשבילך.
הערכה עצמית היא היכולת האנושית להוקיר או לאהוב את עצמנו למרות כל הכישלונות שאנו יכולים לבצע.
אדם עם הערכה עצמית בריאה יודע שאדם הוא הרבה יותר מהטעויות שלו. היא גם מודעת לכך שאנחנו כל הזמן משתנים ושאנחנו יכולים להחיל מעט מאוד תוויות על עצמנו כי אנחנו פועלים בדרכים שונות בהתאם לזמנים והקשרים. אנו יכולים, למשל, לומר שמישהו התנהג באופן שלילי או רע, אך איננו יכולים להסיק שאותו אדם רע.
לעבור את החיים ולהקצות תוויות זו גישה מסוכנת. קחו בחשבון שהאדם שסימנתם כנה יספר שקרים והאדם שסימנתם כשקרן יספר אמיתות. חייו של אדם ארוכים מספיק, ועוברים מספיק תנאים, כדי שהם נוגעים בשני הקצוות של גישות רבות.
אם נשתמש במערכת התיוג הזו עם אחרים, סביר שנשתמש בה גם עם עצמנו. לפיכך, נהיה מאוד קשים עם עצמנו כשלא נפעל כפי שהיינו חיים. חומרה זו מגדירה אותנו לעצב. כשזה קורה לך, זכור שאתה צריך לאהוב את עצמך לפני שאחרים יוכלו לאהוב אותך.
הבעיה מתעוררת כאשר אנו מנסים לכסות את חוסר האהבה העצמית באהבת הזולת. בגלל הטענות העצמיות שלנו, אנחנו לא מסוגלים לראות כמה אנחנו טובים ולהגיב רק כשאחרים מציינים לנו את זה. לפיכך, הבעיה היא שהאם נהיה מרוצים מתוצאה או לא תלוי בהכרה שאנו מקבלים מאחרים, הכרה שכמעט ולא מגיעה כי אם אתה לא אוהב את עצמך, אף אחד אחר לא יעשה זאת עבורך.
חוסר אהבה עצמית ואהבה במערכות יחסים
מדוע חוסר אהבה עצמית יגרום לכך שאף אחד אחר לא יוכל לאהוב אותך? התשובה לא מסובכת מדי. כשאדם לא אוהב או מעריך את עצמו, או נוטה להיות אדיב רק לעצמה כשהיא פועלת נכון, היא נוטה להתייחס לאנשים אחרים באותה צורה.
אין לנו ברירה אלא לפרנס את עצמנו, כי איננו יכולים לברוח מעצמנו. אבל ברור שאחרים לא צריכים לסבול את הדרך שלנו לשפוט אותם, את הקנאה שלנו או את הפיחות שלנו.
לכן, כשזה המצב ואנו בוחרים בן/בת זוג שימלא את הצורך הזה באהבה שאיננו יודעים לטפל בו בהערכה העצמית שלנו, אנו מפתחים תלות. תלות היא התקשרות למשהו או למישהו כי אתה פשוט מאמין ש"האדם הזה ישמח אותי", "האדם הזה ישלים את חיי", "האדם הזה חיוני לרווחתי" וכו'.
תלות או התקשרות רגשית מובילה אדם להתנהג בצורה קיצונית עם בן הזוג. אם אתה חושב שאתה צריך את בן/בת הזוג בחייך, אתה תניע כל מיני התנהגויות קיצוניות שבסופו של דבר גורמות לך לאבד את בן/בת הזוג, וזה בדיוק מה שאתה לא רוצה. אם אתה לא אוהב את עצמך, קשה מאוד למישהו אחר לכסות את הפער הזה.
התנהגויות אלו, שיכולות להתחיל בתמימות דיה, עלולות להיות מכריעות, מלחיצות ומזיקות לבן הזוג, שבסופו של דבר יקבל את ההחלטה לעזוב את הקשר.
איך להתחיל לאהוב את עצמך
המפתח להשגת מטרה זו הוא קבלה ללא תנאי. זה נשמע קל, אבל זה לא. לקבל את עצמך ללא תנאי מרמז לאהוב את עצמנו ללא תלות בכל מה שמחוץ לו. עבודה, הצלחה, מערכות יחסים, יופי או כסף הם מרכיבים חיצוניים.
אדם הוא הרבה יותר מכל מה שבבעלותה ואפילו יותר מהמחשבות, הרגשות או ההופעות שלה.
כדי להגביר את האהבה שלך לעצמך, טוב לחשוב ששלמות היא מושג שעוצב על ידי אדם. זה לא קיים ולעולם לא יתקיים. אנחנו לא מושלמים. יש לנו הרבה כישלונות, אבל גם מעלות.
בנוסף, קשה מאוד לכל התחומים החיוניים שלנו להיות שלמים בכל עת. לפעמים יהיה לנו בן זוג, אבל נהיה מובטלים. לאחרים תהיה בריאות אבל לא כסף. נסו לוודא שמה שחסר לכם לא יעיב על השמחה שאתם חשים על מה שיש לכם.
איך מודדים את ערכו של אדם? האם זה אפשרי? האם האדם החתיך ביותר שווה יותר? או האם מישהו שווה יותר אם יש לו הצלחה מקצועית?
אי אפשר למדוד בן אדם. אנשים הם יצורים פשוטים, כל אחד עם היכולות והאיכויות שלו, אבל אף אחד לא נעלה או נחות מהאחר. אנחנו תקפים - לא בעלי ערך - לדברים רבים ויש הרבה סיבות לאהוב אותנו. אנחנו אפילו מחזיקים בידינו את היכולת לייצר עוד יותר סיבות.
בכל יום שאתה קם, אתה צריך להגיד לעצמך שאתה הולך להחליט לאהוב את עצמך בלי קשר לאופן שבו יעבור היום שלך.
אם אתה מסוגל להשיג את זה, לאהוב את עצמך למרות הטעויות שלך או חילוקי הדעות שלך, לא תצטרך את האהבה ה"נוספת" שמישהו אחר נותן לך. אתה בוחר באדם האחר, בחופש, כי אתה רוצה להיות איתו, כי החיים לצידו טובים יותר. אם אתה אוהב את עצמך, אתה תעריך את אהבתם של אחרים, אבל לא תזדקק לה.
אתה לא תבחר את בן/בת הזוג על סמך צורך שמתאים לחור שאתה מרגיש. בתורו, זה בהכרח יגרום לאותו אדם להרגיש בנוח איתך, והקשר הופך למקור נוסף לרווחה.
