כאשר נתתי לאגו שלי להפסיד, הרווחתי את כל השאר

האגו שלנו הוא תוצר של חינוך רגשי לקוי, שהתמקד ברעיון אחד: הצלחה פירושה להראות לאחרים תמונה של עצמך ללא פגמים, פחדים או ספקות. זוהי למעשה חובה לעלות על עמיתיך. אנחנו חייבים לעשות זאת גם אם זה אומר להאפיל על מה שאנחנו באמת מרגישים, על מה שאנחנו באמת רוצים. לפיכך, לעתים קרובות אנו מבלבלים בין הערכה עצמית לשמירה על ביטחון האגו שלנו.

האגו הפצוע שלך מגלה שאתה סובל מכל סימן של השפלה או תבוסה בעיני אחרים. וזה משהו שאתה לא סובל היטב וגורם לך להרגיש עצוב וכעס בו זמנית. מלמדים אותנו לנצח, אבל כדי לנצח אנחנו צריכים להיות מוכנים ללמוד. זה מרמז על תחושת פגיעות, נפילה וקימה חזרה אינספור פעמים. לשחרר את האגו שלך כדי לקבל שיעורי חיים.

במחזור הזה, אתה חייב להיות מוכן לא תמיד להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמך. קבל שאחרים יוכלו לראות בך את הדברים שאתה תמיד מנסה להסתיר. אם אתה רוצה לעבור מהמקום שבו אתה נמצא, אתה צריך לקבל את הסיכון לאבד את היוהרה שלך בנסיבות רבות. אנשים רבים צורכים את עצמם בכך שהם לא מקבלים סיכונים שיכולים לשים אותם על "קרח דק" או על "חבל מתוח". הם נותנים לאגו שלהם לנצח ומפסידים את כל השאר.

המאבק על האגו שלנו גוזל מאיתנו את השלווה

חלל קיומי אולי מכלה אותך, אבל אתה מעדיף להמשיך להעמיד פנים במקום להיראות פגיע. בגלל מזל או חוסר מזל, אתה לא סובל ממחלה ספציפית כלשהי. פשוט יש לך תכונה משותפת שלמרבה הצער משפיעה על מספר רב של אנשים: יהירות, אגו, נטול "אני".