תעשה מה ששווה לעשות, תילחם על מה ששווה שיהיה לך
שווה לצחוק על שטויות, ומדי פעם גם לצחוק על הדברים הרציניים. לכולם מגיע לפחות רגע אחד של רוגע בכל יום, וגם רגע אחד של כאוס. תעשה רק מה ששווה לעשות וקבל מה ששווה.
מי שעשה לך טובה היום ראוי לכמה מילים, כמו גם מי שעבר את אחד הימים הכי גרועים שלו ובמקרה הוציא את זה עליך, כי כשאנחנו הכי זקוקים לאהבה אולי כשאנחנו אצלנו הכי גרוע.
לאדם שאליו אנו כל הזמן מספרים לו את הבעיות שלנו, גם אם אותו אדם הוא עצמנו, מגיעות כמה שאלות. לגוף שלנו מגיע הליכה נעימה אחרי שביליתי כל כך הרבה שעות בישיבה בשקט והמתנה בסבלנות לתורו.
האוויר, השמש, הרוח והגשם ראויים להכרה על כך שהם מתחלפים מדי יום לטפל בנו ולחבר אותנו לטבע, למרות העובדה שאנו מסתתרים בבניינים גבוהים שאפילו לא נותנים לנו להישען את הראש החוצה.
החלומות האלה שאנחנו סוגרים בקופסת עץ קטנה, מתוך מחשבה שהם מחזיקים את המפתח להפוך לאדם שאנחנו באמת רוצים להיות, ראויים להזדמנות.
זה לא רע להיות מודעים למה שאנחנו מוותרים בתמורה לכסף; אנחנו לא מאבדים את העבודה שלנו או את הידע שלנו, אבל אנחנו מוותרים על הזמן המוגבל שלנו, שבא והולך ולא חוזר. בדרך זו אנו מתים, אך יחד עם זאת יש לנו הזדמנות להתאושש בכל רגע, למרות אלו שמגנים אותנו ומזכירים לנו את הטעויות שלנו רק כדי לגרום לנו כאב, כי גם עבורנו החיים שווים את זה.
כדאי יותר לבחור, בצורה אינטליגנטית, איפה אנחנו נהנים מהזמן שלנו במקום לדאוג איפה אנחנו מוציאים את הכסף שלנו.
למי שעוזר לאחרים מגיע עזרה לעצמם, ולפחות, כמה מילות עידוד. אלה האנשים שעדיין מאמינים שהכל לא אבוד ולמרות הזוועות שביצענו, לחלק של האנושות שסובל עשויה להיות תשובה.
מי שעשה צעד בכיוון הנכון ראוי להצבעת אמון, גם אם יחזור על אותה טעות. עלינו לזכור שאם הם יכולים להבין היכן אנחנו נמצאים, הם יהיו הרבה יותר חכמים וחזקים מאיתנו.
כשמשהו שווה לעשות, זה שווה את זה גם אם אנחנו עושים את זה לא נכון.
הרעיונות של כל אדם ראויים לכבוד, ובמיוחד אלה שמקדישים יותר זמן לחיות ולהתנסות, בין אם זה דרך מדע או דרך התנסויות אישיות. הרעיונות הטובים ביותר שלנו נולדים מהחתיכות של כל הרעיונות האחרים שלנו.
הפתעות, במיוחד לתת להן, שווה את זה כי סוג כזה של התרגשות אי אפשר לקנות. וכמובן, שווה לתת את ההפתעות האלה למי שמעלה את החיוך הכי גדול על פנינו.
שיר טוב, ספר טוב, ציור נחמד או סרט טוב, כולם ראויים לתשומת לב, כי כל דבר עשוי להכיל סיפור שנוכל להתחבר אליו, ואם לא, הוא לפחות יכול לגרום לנו לצחוק, לבכות, לאהוב, או שנאה...למרות זאת, האם עדיין לא שווה את זה לחוות את זה?
אנשים שמרגישים שיש להם את הכוח לקבל החלטות על חייהם של אחרים, אלה שחוסמים אחרים מלהתבטא בחופשיות על ידי שימוש בפחד ואיומים כמו נשק קטלני במקום להתחיל דיאלוג המבוסס על כבוד כנה והקשבה אקטיבית, ראויים להתמרמר שלנו, לא משנה. באיזו תדירות זה יכול להיות.
האדם שמתחרט אך אינו יודע כיצד להביע זאת ראוי לסליחה יותר מאשר האדם שיכול לומר זאת אך אינו מתכוון לכך בפועל. ראשית, זה קשור לאי הטעות שוב, ושנית זה קשור לשאלה של גאווה שבסופו של דבר כולנו צריכים להשתחרר ממנה.
ולבסוף, אותם גיבורי יום-יום שנשארים חבויים ועושים מאמץ לשמור על מבנה בעולם חלש בצורה יוצאת דופן מול יכולתנו להרוס ולגרום לכאב.
יש לנו כוחות מדהימים: זה של נתינה, של בנייה, של שיתוף פעולה, של שיתוף, של ביטוי, של הגנה על עצמנו ואחד על השני, ושל ליהנות... החלק הכי טוב הוא שכל אחד יכול לעשות מה שהוא מרגיש ששווה לעשות.
התמונה הראשית באדיבות danilag
