אימון יתר הופך אנשים לאימפולסיביים יותר
לפעילות גופנית יתרונות רבים עבור הגוף והנפש שלך. זה משפר את רמת הכושר שלך, מחזק את השרירים, מחדד את העור ובנוסף, זה מצוין למערכת הלב וכלי הדם שלך ואפילו ליכולת הקוגניטיבית שלך. עם זאת, אימון יתר הופך אנשים לאימפולסיביים יותר ועלולות להיות השלכות שליליות.
ישנן בעיות רבות שיכולות להיות לך כאשר אתה מתאמן יתר על המידה עם מעט מנוחה בין לבין. ראשית, פעילות גופנית יכולה להפוך להתמכרות. הפרעות נפוצות נוספות הן דיסמורפיה בשרירים והתמכרות לריצה. כמו כן, זה יכול גם להוביל לפציעות שרירים, בעיות לב ונשימה, החמרה של המערכת החיסונית, הזדקנות מפרקים ותסמונת אימון יתר.
אימון יתר הופך אנשים לאימפולסיביים יותר - התסמונת
מדי פעם, אימוני ספורט הולכים מעט רחוק מדי ומסלימים לכדי אימון יתר או תסמונת עיפון. התסמונת דומה לשחיקה בעבודה ויש ירידה חדה בביצועי הספורטאים, גם כאשר הם נחים. זה מתבטא בשורה של סימפטומים פיזיים ופסיכולוגיים.
אתה יכול להבדיל בין אימון יתר פיזי ונפשי רק על ידי הסתכלות על הסימפטומים:
אימון יתר פיזי
התסמינים הפיזיים והפיזיולוגיים שעלולים להתבטא בתסמונת זו הם:
- עלייה בלחץ הדם ובקצב הלב.
- טמפרטורת גוף גבוהה.
- לחץ יתר.
- ירידה במשקל ותיאבון.
- הפרעות במערכת העיכול.
- כאבי שרירים.
- פגיעות לזיהומים והגנות מופחתות.
- קורטיזול מוגבר.
- עלייה בחומצות שומן.
- ירידה בברזל, המוגלובין ו/או גליקוגן.
- אימון יתר מנטלי.
בנוסף, התסמינים הפסיכולוגיים הבאים עשויים להופיע:
- שינויים במצב הרוח.
- עייפות ותשישות.
- חרדה.
- נרגנות.
- חוסר ריכוז.
- דימוי וביטחון עצמי נמוך.
- אובדן חשק המיני
- הפרעות שינה.
בנוסף, במחקר שנערך לאחרונה, התגלה שאימון מוגזם עלול להוביל להגברת האימפולסיביות. עובדה זו אינה משפיעה על תכונה זו פשוט, אך עשויות להיות לה השלכות שליליות מאוד על התנהגות ובריאות.
אימפולסיביות היא תכונה שמובילה לפעולה מהירה, בלתי צפויה ומוגזמת כאשר מתמודדים עם גירויים פנימיים או חיצוניים. לכן, האדם פועל מבלי לחשוב או להתחשב בהשלכות.
המחקר
בספטמבר האחרון פרסמה קבוצת מחקר צרפתית תחקיר על ההשלכות של אימון מוגזם על אימפולסיביות. באופן ספציפי, כיצד אימון יתר משפיע על שליטה קוגניטיבית.
לשם כך הם גייסו בסך הכל 37 טריאתלטים, שאותם חילקו לשתי קבוצות: האימונים מעל הראש וקבוצת הביקורת. כך, 19 מהם הגדילו את משך האימונים ב-40% בכל מפגש במשך שלושה שבועות בעוד 19 האחרים התאמנו כרגיל באותה תקופה.
לפיכך, לאחר שבועות הניסוי של האימון (בעצימות רגילה או עמוסה מדי), המשתתפים נכנסו לפגישת הערכה. החוקרים חילקו את המפגשים האלה באופן הבא:
- במשך 50 דקות, בתוך מכונת תהודה מגנטית פונקציונלית, הספורטאים ביצעו משימות בקרה קוגניטיביות, משולבות בשלושה קבלת החלטות. שם היה עליהם לבחור בין שני תגמולים כלכליים: מיידי וטווח ארוך.
- רכיבת אופניים של 45 דקות במהירות מירבית כדי להפעיל את ההשפעות של אימון עומס יתר. כלומר חיפשו סימני עייפות.
- עוד 50 דקות ביצוע אותן משימות קוגניטיביות וקבלת החלטות כמו אלו שבבלוק הראשון.
לפיכך, החוקרים צפו ברגשנות של קליפת המוח, בביצועים במשימות ספציפיות ובהעדפה לתגמולים מיידיים או מושהים.
מה הם מצאו?
החוקרים התעניינו בפעילות קליפת המוח הקשורה לאימפולסיביות ובתוצאות במשימת ההחלטות הזמניות. משימות קוגניטיביות נכללו, בעיקר, כדי להפעיל את אזור המוח האמור.
כאשר השוו את הפעילות המוחית לאחר 45 דקות של פעילות גופנית חריפה עם הפעילות בחלק הראשון של הפגישה, הם מצאו ירידה בפעילות של קליפת המוח הקדם-מצחית הצידית במהלך קבלת החלטות, ולא בביצועים קוגניטיביים.
המשמעות היא שלאימון יתר יש השפעה שלילית על משימות קבלת החלטות סובייקטיביות, צורכת משאבים ומעכבת אותן.
כמו כן, הם הבחינו שטריאתלטים שאומנו יתר על המידה הראו העדפה גדולה יותר לתגמולים בכמות נמוכה יותר, אך מוקדם יותר באותה משימה בהשוואה לקבוצת הביקורת ולרמה שלהם לפני העמסת יתר.
אימון יתר הופך אנשים לאימפולסיביים יותר - השלכות בריאותיות
תוצאות אלו רלוונטיות בכמה אופנים:
- מצד אחד, שליטה קוגניטיבית מול אימפולסיביות עוזרת לאנשים לבצע משימות בצורה מכוונת ומודעת. בספורט, פחות שליטה קוגניטיבית מובילה לתחושת ביטחון גדולה יותר, שדוחפת את הגוף אל מעבר לגבולותיו. לפיכך, אי עצירה או מנוחה בעת הצורך או הערכת תגמול מיידי יותר, עלולה להוביל את הספורטאי להתנהגות מסוכנת יותר ולפציעות רבות יותר.
- מצד שני, ההעדפה לסיפוק מיידי דומה לסימום. זה גבוה שפוגע באורגניזם ופוגע במטרות ארוכות טווח. מסיבה זו, יש לה השלכות ישירות על בריאותו הפיזית והנפשית של האדם.
לסיכום, כמו ברוב הפעילויות, לעייפות מצטברת עקב אימון יתר עלולה להיות השפעה שלילית, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. לכן, חשוב לאמץ הרגלים בריאים הכוללים למידה לקבל החלטות מתאימות וידיעה לא לדחוף את הגוף והנפש מעבר לגבולותיהם.