עשר אסטרטגיות המניפולציה התקשורתית של סילבן טימסיט
התקשורת יכולה לעצב את דעת הקהל. התקשורת החדשותית סייעה ליצור או להרוס תנועות חברתיות, להסתיר משברים פיננסיים, ואפילו להצית את הלהבות של מגמות אידיאולוגיות. ישנם מחקרים ותיאוריות רבות ושונות על השפעת התקשורת. אחת מהן, המכונה אסטרטגיות מניפולציה במדיה, הגיעה מהסופר הצרפתי סילבן טימסיט.
לעתים קרובות אנשים טועים לזכות את נועם חומסקי על הרעיון הזה, אבל טימסיט הוא הסופר המקורי. כוונתו הייתה להראות כיצד התקשורת משתמשת בכלים פסיכו-סוציאליים כדי להסיח את דעתו של הציבור ממה שחשוב באמת. התקשורת עושה מניפולציות על דעת הקהל על ידי צמצום הבעיות האמיתיות. המטרה של זה היא להפוך את החברה ליותר כנועה ופחות ביקורתית.
עשר אסטרטגיות מניפולציה במדיה
1. האסטרטגיה של הסחת דעת
זהו אחד המרכיבים הבסיסיים ביותר של מניפולציה תקשורתית. הסחת דעת היא כאשר התקשורת מנסה להפנות את תשומת הלב הציבורית הרחק מבעיות חשובות.
התקשורת מפציצה את הציבור בהסחת דעת מתמשכת ומידע על דברים שטחיים כך שהם לא יתעניינו בשאלות חיוניות על פוליטיקה, תרבות, כלכלה או נושאים חברתיים. הרעיון הוא להרחיק את מבטם של אנשים מבעיות אמיתיות ולמשוך אותם אל דברים שלא באמת חשובים. כך הציבור יישאר ממוקד בזוטות ולא יהיה לו מקום או זמן לחשוב.
2. צרו בעיות, ואז הציעו פתרונות
האסטרטגיה הזו מורכבת מיצירת בעיה שתגרום לציבור להגיב בצורה מסוימת ואז לקבל או אפילו לבקש "פתרון" שהממשלה רצתה לכפות כבר מההתחלה. למשל, יצירת משבר כלכלי כדי שהציבור יקבל פגיעה בזכויות העבודה שלו או ירידה בביטחון התעסוקתי כ"רעות הכרחיות". דוגמה נוספת היא לתת לאלימות עירונית להתרחש או להתעצם כך שאנשים ידרשו מדיניות דיכוי יותר.
3. האסטרטגיה ההדרגתית
המטרה כאן היא לגרום לציבור לקבל צעדים שנראים בלתי מקובלים בבת אחת על ידי הצגתם לאט לאט. זה יכול לקרות אפילו במהלך מספר שנים. יש אנשים המאמינים שכך נכפו אסטרטגיות סוציו-אקונומיות רדיקליות כמו ניאו-ליברליזם במהלך שנות השמונים והתשעים. לאט אבל בטוח, יותר ויותר תעשיות הופרטו והביטחון התעסוקתי ירד.
4. דחיה
דרך נוספת לגרום לאנשים לקבל רעיון לא פופולרי היא להציג אותו כמשהו כואב אך הכרחי שיקרה בעתיד. הרבה יותר קל לאנשים לקבל קורבן עתידי מאשר קורבן מיידי כי הם לא יושפעו כאן ועכשיו. זה נותן להמונים יותר זמן להתרגל לרעיון השינוי ולקבל אותו בחוסר רצון בבוא העת.
5. דיבור כלפי הציבור
רוב הפרסום משתמש בדיבור ילדותי, ויכוחים, דמויות ואינטונציות. זה כאילו הצופים לא היו בוגרים מספיק או לא היו להם את היכולת להבין רעיונות מסוימים. כך, כשהתקשורת מנסה לרמות את הציבור, הצופה עשוי להגיב בצורה ילדותית עוד יותר.
6. פנייה לרגשות של אנשים
הפעלת הצדדים הרגשיים של אנשים היא אסטרטגיה קלאסית להרתיע אותם מניתוח רציונלי של מצבים. בנוסף, פנייה לרגשות של אנשים היא מניפולציה של ההתנהגות האינסטינקטיבית שלהם, שבדרך כלל מבוססת על תשוקה או פחד.
7. שמירה על אנשים בחושך
אסטרטגיית מניפולציה נוספת בתקשורת היא לוודא שהציבור אינו מסוגל להבין את הטכנולוגיה המשמשת לשליטה בהם. לשם כך, הסמכויות עשויות לבצע קיצוץ תקציבי בחינוך, במלגות, בתואר שני בעלות גבוהה, במסלולי קריירה קשים וכו'.
8. לגרום לציבור לקבל את הבינוניות
הרעיון כאן הוא לקדם את האמונה שטוב להיות אדם חסר השכלה, לא אינטלקטואלי. אתה יכול לראות הרבה דוגמאות לכך בתוכניות טלוויזיה.
9. חיזוק האשמה עצמית
אסטרטגיה זו מורכבת מלגרום לאנשים להאמין שהם היחידים שאשמים באסון שלהם. דברים מסתדרים להם רע כי הם לא אינטליגנטים, אין להם הרבה כישורים, או שהם לא עובדים מספיק קשה. כך אנשים יאשימו את עצמם במקום למרוד במערכת.
10. מכירים אנשים טוב יותר ממה שהם מכירים את עצמם
אסטרטגיה אחרונה זו מבוססת על פיתוח מערכת המאפשרת לרשויות להכיר אנשים טוב יותר ממה שהם מכירים את עצמם. ניתן להשיג זאת באמצעות ביולוגיה, מדעי המוח ופסיכולוגיה. אסטרטגיה זו יעילה מאוד לשליטה בהמונים.
לסיכום, ידיעה על אסטרטגיות המניפולציה של התקשורת הללו תאפשר לנו להחליט עד כמה ניתן לתקשורת להשפיע עלינו או כיצד נגיב כשנזהה אותן.
