ננסי אנדרייזן: ביוגרפיה וחקר סכיזופרניה
ד"ר ננסי אנדראסן היא פסיכולוגית מאירופה. היא נושאת את הקתדרה לפסיכיאטריה של אנדרו ה. וודס והיא ומנהלת את מרכז המחקר שלו לדימות נוירולוגיות והמרכז הקליני לבריאות הנפש באוניברסיטת איווה קארבר קולג' לרפואה.
למרות שאולי לא שמעת עליה, ד"ר ננסי אנדרייזן היא חוקרת ידועה שתרמה תרומה חשובה לחקר הסכיזופרניה. אבל היא לא תמיד עסקה ברפואה. לד"ר אנדראסן יש למעשה Ph.D. בספרות אנגלית, עם התמחות בספרות הרנסנס. היא עבדה כפרופסור בתחום הזה עד שחייה קיבלו תפנית בלתי צפויה. לאחר לידת בתה הראשונה, לאנדראסן היו כמה בעיות בריאותיות חמורות שהעניקו לה השראה ללמוד רפואה.
המחקר שלה, לעומת זאת, אינו מוגבל לפסיכיאטריה. אנדראסן חוקר יצירתיות, רוחניות, הדמיה עצבית, גנומיקה, היסטוריה טבעית והמנגנונים העצביים של סכיזופרניה. המשיכו לקרוא כדי לגלות את התרומות המדעיות של האישה הזו.
"הראשונות" של ננסי אנדרייזן
ד"ר ננסי אנדראסן היא חלוצה במובנים רבים. הקריירה שלה מסומנת בסדרה של "ראשונות" חשובות:
- היא ביצעה את מחקר ה-MRI הכמותי הראשון של סכיזופרניה.
- היא פיתחה את סולמות המדידה הראשונים של התסמינים החיוביים והשליליים של סכיזופרניה.
- ד"ר ננסי אנדראסן ביצעה את המחקר האמפירי המודרני הראשון של יצירתיות שבדק גורמים כמו משפחה, קוגניציה סביבתית והקשר שלהם עם מחלות נפש.
- היא ביצעה את המחקר הראשון ששילב טכניקות גנומיות והדמיה עצבית.
ד"ר אנדראסן תרם גם לאבחון פסיכיאטרי בקבוצות המשימות DSM-III ו-DSM-IV. למעשה, היא הייתה אחראית לבניית הבסיס לחקר הפרעות דחק עם ההגדרה שלה להפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) עבור ה-DSM-III.
אנדראסן היה גם נשיא האגודה האירופית לפסיכופתולוגיה והחברה למחקר פסיכיאטרי. כיום היא חברה במכון לרפואה של האקדמיה הלאומית למדעים ובאקדמיה האירופית לאמנויות ומדעים.
חקר סכיזופרניה
ד"ר אנדראסן הוא מומחה מוביל בתחום הסכיזופרניה. היא ביצעה מחקרים רבים ותרמה להבנת המנגנונים והטיפול במחלה זו.
סכיזופרניה היא אחת מבעיות בריאות הציבור המובילות שאנו מתמודדים איתנו כיום. זה משפיע על 1% מהאוכלוסייה. לפי ארגון הבריאות העולמי, הוא נמצא במקום התשיעי בקטגוריית המחלות הרפואיות במונחים של נטל המחלות העולמי. זה מעל סרטן, איידס, מחלות לב, סוכרת ומחלות חשובות אחרות.
הסימנים והתסמינים של סכיזופרניה מגוונים. הם כוללים הפרעות תפיסה (כלומר הזיות), חשיבה הסקתית (כלומר דלוזיות), חשיבה לא מאורגנת והתנהגות מוטורית מאוד לא מאורגנת או חריגה, בין היתר. עם זאת, אף אחד מהסימנים והתסמינים אינו פתוגנומוני (ספציפי לאותה מחלה).
לפיכך, אף אחד מהמטופלים לא סובל מכל התסמינים. כתוצאה מכך, סכיזופרניה שונה ממחלות נפש אחרות שבדרך כלל משפיעות רק על מערכת מוח אחת. כמה דוגמאות הן אלצהיימר, המשפיעה על הזיכרון, והפרעה דו-קוטבית, המשפיעה על מצב הרוח.
ההמשגה מחדש של סכיזופרניה
ההמשגה מחדש המודרנית של ד"ר ננסי אנדרייזן של סכיזופרניה מחלקת את הסימפטומים לשתי קטגוריות: חיוביות ושליליות. היא מגדירה סימפטומים חיוביים כהגזמה של תפקודים נורמליים (נוכחות של משהו שצריך להיעדר) ותסמינים שליליים כאובדן תפקודים נורמליים (היעדר משהו שצריך להיות נוכח).
- תסמינים חיוביים כוללים אשליות, הזיות, דיבור לא מאורגן והתנהגות לא מאורגנת.
- תסמינים שליליים כוללים דיבור ומחשבה לקויים, אובדן מוטיבציה, אנהדוניה, אדישות וחוסר תחושה רגשי.
בשפת מדעי המוח, סכיזופרניה היא מחלה המשפיעה על מעגלים עצביים מבוזרים במקום תאים בודדים או אזורים בודדים. לרוב האנשים עם סכיזופרניה יש תחושה סובייקטיבית שהיכולת שלהם לחשוב ולהרגיש אינה מאורגנת או מנותקת בדרך כלשהי.
הדמיה עצבית אפשרה למדענים לחקור כיצד מוחותיהם של חולים סכיזופרניים פועלים בצורה שונה. מחקרים אלו הוכיחו כי חוויות ה"ניתוק" או ה"חוסר הארגון" הסובייקטיביות משקפות בעיה ביכולתם של אזורי מוח מבוזרים לשלוח מסרים הלוך ושוב בצורה יעילה ומדויקת.
האטימולוגיה של המילה סכיזופרניה היא תיאור מושלם של המחלה. הפירוש המילולי הוא "מוח מקוטע או מנותק". זה בדיוק מה שמדענים ראו באמצעות הדמיה עצבית.
חיים המוקדשים למחקר
בימים אלה, ד"ר ננסי אנדרייזן ממשיכה במחקר שלה כדי להרחיב את הידע שלנו בסכיזופרניה כדי שנוכל לשפר את הטיפול במחלה. היא עוסקת במחקרי הדמיה מבנית ותפקודית, מחקרי קורס אורכי ותוצאות, ומחקרים הבוחנים גורמים גנטיים וגנומיים ומשלבים אותם במחקרי הדמיה.
ד"ר ננסי אנדרייזן היא, ללא ספק, דמות מפתח בתחומי הפסיכיאטריה והסכיזופרניה.