איך מטפלים בהפרעת דחק פוסט טראומטית?
כולנו שמענו על הפרעת דחק פוסט טראומטית ויודעים כמה סבל היא טומנת בחובה. אונס, שוד, מלחמות והתקפות טרור הן רק כמה דוגמאות לסוג האירועים שעלולים לעורר הפרעת דחק פוסט-טראומטית. אבל PTSD לא נגרמת רק ממצבים מעשה ידי אדם. גם אסונות טבע, כמו הוריקנים או רעידות אדמה, יכולים לגרום לכך. השאלה היא איך מתייחסים לזה?
"כל מלחמה היא הרס של הרוח האנושית."
-הנרי מילר-
טיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית: פסיכו-חינוך ונשימה
כאשר אתה סובל מ-PTSD, הדבר הראשון שאתה צריך לעשות הוא לפנות לפסיכולוג טוב. לגישות קוגניטיביות-התנהגותיות יש את התמיכה האמפירית ביותר. לכן, אנו ממליצים למצוא פסיכולוג CBT מוסמך.
הם יבצעו הערכה ראשונית, שהיא חלק חיוני בהבנת הבעיות של המטופל. לאחר מכן, חשוב שהוא יבצע פסיכו-חינוך. הוא יסביר למטופל מה קורה במונחים שהמטופל יבין. עליו להדגיש את התסמינים שהאדם חווה ולציין מדוע הם מופיעים, מה מקיים אותם וכיצד יטופלו.
המטרה היא שהפרט יבין מה קורה לו ככל האפשר. עליו להבין מדוע וכיצד ינסה איש המקצוע לפתור זאת. זה חיוני למטופלים כדי לדבוק בטיפול שלהם. השלב הבא הוא ללמוד כיצד להירגע.
אם תאמנו את המטופל בתרגול של נשימות בטן, תספקו לו כלי פשוט ושימושי מאוד בו יוכלו להשתמש בכל פעם שהחרדה תופיע. חרדה היא סימן מסחרי של ההפרעה. לאחר שהמטופל למד את הטכניקה הזו ומרגיש איתה בנוח, חשוב שיתרגל אותה ברציפות מכאן ואילך.
"לפעמים, הדבר הכי פרודוקטיבי שאתה יכול לעשות הוא להירגע."
-מארק בלק-
השלבים הבאים בטיפול ב-PTSD
מלבד לתת להם כלים לשימוש כאשר החרדה שלהם עולה, חשוב לעבוד על היבטים אחרים. עם זאת, ייתכן שהם לא תמיד יהיו גלויים. כאן אנו מתייחסים למחשבות ואמונות הקשורות לאירוע המעורר. אם לא תתייחס לזה, הטיפול לא יהיה שלם. זה יהיה כמו פלסטר.
מכאן החשיבות ללמד את המטופל לזהות את הרעיונות שעוברים במוחו. כלומר, עליהם ללמוד לאתר את המחשבות האוטומטיות והאמונות הלא רציונליות שלהם. הם עשויים להסתובב סביב הודעות כמו הבאות:
- מה שקרה היה באשמתי.
- לעולם לא אצליח להתגבר על זה.
- העולם הוא מקום מסוכן והאירוע עומד לחזור על עצמו.
זה לוקח אותנו לשלב הראשון של ארגון מחדש קוגניטיבי. ואז, באמצעות דיאלוג סוקרטי, כל זה יוטל בספק. בדרך זו, מפגש אחר מפגש, הפרט ילמד להפיל את הרעיונות המקיימים את ההפרעה.
השלמת טיפול
כדי שהטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית יהיה שלם, יש להוסיף עוד משהו. מכיוון שהם נוטים להימנע מכל מה שקשור לסיטואציה או לאירוע המסוכן, חשוב לעבוד על חשיפה, הן בדמיון והן בחיים האמיתיים.
באמצעות זה, הם יצליחו להוריד את החרדה על ידי התרגלות למצב. כמו כן, הם ילמדו שלזכור את הפרק לא אומר שהם צריכים לחיות אותו מחדש. בדיוק כמו שהם לא בהכרח צריכים לאבד שליטה. מצד שני, זה יאפשר להם להבדיל בין האירוע הטראומטי לאירועים אחרים, בטוחים.
הרעיון הוא שמה שקרה להם היה קונקרטי וספציפי, לא עובדה סבירה או כללית. לבסוף, זה יגביר את תחושת השליטה העצמית שלהם, כמו גם יעזור להם לראות את עצמם כמסוגלים יותר לנהל את המצב.
לסיום, כמו בכל נושאי החרדה, חשוב לכלול מניעת הישנות בטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית. השלב האחרון הזה הוא מהותי. זה יעזור לגבש את ההתקדמות ולהעצים את המטופל.
