ג'וזף קמפבל וכוחו של המיתוס

ג'וזף קמפבל היה, ללא צל של ספק, אחד המיתולוגים הגדולים בכל הזמנים. חייו השתנו כאשר אביו לקח אותו למוזיאון האירופי להיסטוריה לאומית כנער צעיר. שם, הוא גילה את התרבויות האירופיות הילידות שעוררו בו סקרנות שנמשכה עד מותו.

הוא למד מתמטיקה וביולוגיה, אבל תחומי העניין העיקריים שלו היו תרבות והמוח האנושי. זו הסיבה שבמהרה גם השיג לעצמו תואר באנגלית ובספרות ימי הביניים. הם היו אזורים שאפשרו לו להתקרב למה שהוא באמת התלהב ממנו: מיתוסים.

ג'וזף קמפבל נסע לאירופה כדי ללמוד שפות. במהלך שהותו ביבשת העתיקה, הוא גם הכיר את עבודתם של זיגמונד פרויד וקרל גוסטב ג'ונג. הוא התפתה במיוחד לכתביו של יונג. לאחר שהותו שם, הוא חזר לאירופה. הוא הקדיש חמש שנים מחייו לקריאה. כך הוא הגיע להרהר ברעיון שלכל המיתוסים, מכל התקופות, יש מבנה דומה. זה היה הזרע של עבודתו הגדולה.

ג'וזף קמפבל וכוחו של המיתוס

קמפבל נסע הרבה, כולל שני טיולים ארוכים להודו וליפן. לאחר האחרון, הוא האמין שתרבות אירופה הייתה בורה מאוד לגבי תרבויות ומיתוסים שונים. זו הסיבה שהוא התחיל במשימה לחשוף את המידע הזה לאנשיו. הוא עשה זאת עד ימיו האחרונים.

בשנת 1988, החלו הקלטות על ג'וזף קמפבל המיוחד וכוח המיתוס. במקור זה היה סרט תיעודי. כל פרק הכיל שיחה בין ג'וזף קמפבל לעיתונאי ביל מוירס. השיחה התרכזה סביב מיתוסים. סדרת הטלוויזיה השלמה שודרה רק שנה אחת לאחר מותו של קמפבל. ראיונות אלו היוו את הבסיס לספר שכותרתו כוחו של המיתוס.

קמפבל הצליח להחיות את המיתולוגיה. בניגוד למה שאנשים רבים האמינו, מיתוסים לא היו רק סיפורים שאנשים סיפרו סביב מדורה בשביל הכיף. מעבר לזה, הם היו סיפורים חזקים. מטרתם הייתה להנחות את הרוח האנושית. הוא הצליח לבחון את התיאוריה שלו שבעצם, כל המיתוסים האנושיים דומים. קמפבל כינה את הדפוס הנפוץ הזה "המונומית" או "מסע הגיבור".

מסעו של הגיבור

מסעו של הגיבור, או המונומיתוס, מגדיר את המודל הבסיסי שלפיו כל המיתוסים או האפוסים הגדולים בעולם עוקבים אחריהם. קמפבל טען שהמודל הזה תקף גם לאורך זמן. המבנה מורכב מ-17 שלבים. אלה כוללים שלושה שלבים בסיסיים: היציאה, החניכה והחזרה.

כל זה בנוי בצורה הבאה:

• היציאה כוללת את הקריאה להרפתקה, דחיית הקריאה, עזרה על טבעית, חציית הסף הראשון ובטן הלוויתן.
• שלב החניכה. המבחן הזה מורכב מהמבחנים השונים, המפגש עם האלה, האישה כמפתה, פיוס עם האב, הגמר הגדול והמתנה האחרונה.
• החזרה כוללת סרבנות לחזור, טיסת הקסם והחילוץ מבחוץ. הוא מכיל גם את הצלב של הסף המרוחק, את אדון העולמות ואת החופש לחיות.

לסיכום, ג'וזף קמפבל הציע שלכל המיתוסים יש עלילה בסיסית דומה. בעיקרו של דבר, הם היו מעורבים בגיבור שמקבל קריאה להיכנס לעולם מוזר. בעולם החדש הזה, הם צריכים להתמודד עם מבחנים ומשימות שונות. לפעמים הם מקבלים את עזרתה של ישות על טבעית דרך כל זה. אם הם מסוגלים להתגבר על המבחן הגדול, הם מקבלים איזו מתנה או ברכה לא פחות גדולה. לאחר מכן, הם מתמודדים עם הדילמה האם לחזור לעולמם הישן או לא. אם הם יחזרו, הם יתמודדו עם בעיות חדשות, וכאשר יחזרו, הם יביאו את המתנה שלהם לעולמם הישן כדי לשפר אותה.

השפעות כוחו של המיתוס

לבסוף, ליצירתו של ג'וזף קמפבל הייתה השפעה מיוחדת על עולמות הקולנוע והספרות. יצירות כמו שר הטבעות או סאגות סרטים כמו מלחמת הכוכבים עוקבות אחרי מבנה הסיפור של הגיבור (או המונומית) כמעט צעד אחר צעד.

אף על פי כן, התרומה שתרמה עבודתו של קמפבל היא הרבה מעבר לכך. הוא ראה במיתוסים "חוויה של משמעות". במילים אחרות, קירוב לנרטיבים שהעניקו לאנושות חוכמה ומשמעות. הם סיפורים המאפשרים לאנשים לחזור לליבה של עצמם ולקבל מסר עמוק מקודד בסמלים. עם זאת, הם עדיין ממלאים את המשימה להרחיב את התודעה של האנשים.

באמצעות המחקר שלו, קמפבל הגיע לפתח פילוסופיית חיים שרבים מוצאים שהוא סיכם באחד הציטוטים הנפוצים ביותר שלו. הציטוט הזה הוא "עקוב אחרי האושר שלך". זהו מוטו, סינתזה, וגם מטרה. הוא קורא לאנשים להפוך את עצמם לאותו גיבור שמחפש את המתנה שתאפשר להם לשפר את העולם שבו הם חיים.