מה אתה לומד על החיים עם הזמן?
לצחוק, בוכה, לקפוץ, למעוד, להיפרד, לחזור, לחכות, להתמודד עם החיים, להתאהב, לאכול שוקולד, להריח בושם, לעשות טעויות, לתקן אותן, לכתוב מכתב אהבה, לרפא לב שבור, להקשיב לאהוב עליך שיר, להיות מופתע, לכעוס, לחשוב, לנשום...
נוכל להמשיך עוד ועוד, לתת שלטון חופשי לדמיון שלנו ולחשוב על כל מה שכדאי ומשמח. אבל יותר מהכל, המאמר הזה הוא משאלה. משאלה שתחיה כל יום בחייך במלואו.
כל יום צריך לתת לנו עור אווז. אנחנו צריכים לשיר, לרקוד, לדבר ולצעוק. אבל לעתים קרובות מדי, אנחנו הופכים לרובוטים, שמודאגים יותר מלוחות הזמנים העמוסים שלנו מאשר למלא את חיינו בצבע.
החיים חולפים, ולעתים קרובות מדי אנחנו מבזבזים אותם
אל תשלה את עצמך; אינך צריך לקבל את המוצר הטוב והעדכני ביותר מהשוק, לצאת לטיול היקר ביותר, להצליח בצורה מהדהדת, או להיות בעל גוף ניתוח פלסטי חטוב בצורה מושלמת. במיוחד כשאתה מגיע לגיל מסוים, זה פשוט לא משנה יותר. אבל למרבה הצער, לוקח לנו יותר מדי זמן להבין את זה.
כמו שג'ון לנון אמר פעם, "החיים הם מה שקורה בזמן שאתה מתכנן תוכניות אחרות." אנו מעמידים פנים כאילו הזמן שלנו אינו מוגבל, כאשר במציאות הזמן הוא הדבר הכי סופי בעולם, והוא תמיד מגיע לסופו.
אנחנו מלאים בספק מתמיד. אנחנו קמים כל יום במחשבה שיש לנו נצח להבין מה זה אומר להתגשם ולעשות עוד צעד לעבר המטרות שלנו.
אנחנו שוכחים שהחול עובר בשעון החול כל כך מהר, ושזה תלוי בנו לעבור לצד השני ולהמשיך לטפס על ההר. ואנחנו גם שוכחים שכרגע זה הזמן היחיד שמובטח לנו ביחד.
מה אנחנו לומדים עם הזמן
זה לוקח זמן ואהבה עצמית להתחיל את המסע הזה, גם אם זה מתוך צורך. בטקסט הבא, חורחה לואיס בורגס דן כיצד הצורך הזה להיות מודע לחלוף הזמן הוא לעתים קרובות מה שמביא לנו יותר מודעות בחיים. אנו מקווים שתיהנו!
עם הזמן, למדתי את ההבדל העדין בין נטילת יד של מישהו לבין כבול נשמתו של מישהו. עם הזמן למדתי שאהבה אין פירושה להישען על מישהו, וחברה זו לא אומרת ביטחון.
עם הזמן התחלתי להבין שנשיקות אינן חוזים, מתנות או הבטחות. עם הזמן למדתי שלהיות עם מישהו כי הוא יכול להציע לך עתיד טוב אומר שבמוקדם או במאוחר תרצה לחזור לעבר שלך.
עם הזמן...אתה מבין שלהתחתן רק בגלל ש"הגיע הזמן" זו אזהרה ברורה שהנישואים שלך יהיו כישלון.
עם הזמן הבנתי שרק מישהו שיכול לאהוב אותך עם כל הפגמים שלך, בלי לנסות לשנות אותך, יכול לתת לך את כל האושר שאתה רוצה. עם הזמן אתה לומד שאם אתה עם האדם הזה רק בגלל שאתה מרגיש בודד, אתה בהכרח תגיע לנקודה שבה אתה לא רוצה לראות אותו שוב.
עם הזמן אתה מבין שחברים אמיתיים שווים הרבה יותר מכל סכום כסף. עם הזמן הבנתי שאפשר לספור חברים אמיתיים על יד אחת, ושאם לא תילחמו עבורם, במוקדם או במאוחר תהיו מוקפים רק בחברות שקרית.
עם הזמן למדתי שמילים שנאמרות ברגע של כעס יכולות להמשיך ולפגוע באדם במשך כל חייו. עם הזמן למדתי שכל אחד יכול להתנצל, אבל רק נשמות גדולות יכולות לסלוח.
עם הזמן למדתי שאם באמת פגעת בחבר, כנראה שהחברות לעולם לא תחזור להיות אותו הדבר. עם הזמן אתה מבין שגם אם אתה מרוצה מהחברים שיש לך, יום אחד אתה תבכה על אלה ששחררת.
עם הזמן אתה מבין שכל חוויה שיש לך עם מישהו היא בלתי ניתנת לחזרה. עם הזמן אתה מבין שבמוקדם או במאוחר, האנשים שהשפילו או הכפילו אחרים יסבלו פי ארבעה מכמות ההשפלה והבוז.
עם הזמן אתה לומד לסלול את כל דרכיך בהווה, כי השטח של מחר לא בטוח מכדי שתוכל לתכנן תוכניות. עם הזמן הבנתי שאם אתה מנסה ללחוץ או להכריח משהו לקרות, זה פשוט לא ילך כמו שציפית או קיווית.
עם הזמן אתה מבין שבמציאות, הטוב ביותר עדיין לא יגיע; זה ברגע שאתה חי עכשיו. עם הזמן תראה שגם אם אתה מרוצה ממה שיש לך, אתה נורא תגעגע לדברים שהיו לך אתמול ועכשיו הם נעלמו.
אבל למרבה הצער, אתה מבין את זה רק עם הזמן.
אנחנו דוחים ושומרים דברים לזמן טוב יותר, כשיש לנו יותר שעות ביממה או כשהצלחנו להשיג את המטרות שלנו. ובכך אנחנו שוכחים שהשעון לא יודע כלום מעבר ל-24 השעות שהוא יכול למדוד, ושהאפשרות להילחם על החלומות שלנו היא מה שנותן לנו את המתנה של היום.
שכחנו שחיים זה להבין שהזמן עובר בלי הפסקה, אבל זה עדיין נותן לנו את האפשרות להעריך את הדברים הקטנים שמאפשרים לנו באמת לאהוב אחד את השני. לחיות זה לדעת לזהות ולהעריך את שובל פירורי הלחם שעוזר לנו להבין שהחצי השני שלנו כבר נמצא בתוכנו, ושאין זה הגיוני לחפש מבחוץ את הדבר החשוב ביותר שיכול לתת לנו חיים.
