הפרח היפה ביותר - אגדה יפנית
היפנים מעריצים מאוד את היכולת לטפח ולטפח דברים חדשים, בין אם זה פרח, ידע, ידידות או כל דבר בעל ערך אחר. עצם הפעולה של השקעת שעות של מסירות וסבלנות בעיסוק באומנות זו נחשבת לתכונה שראויה להרבה כבוד. ובדיוק על זה האגדה היפנית הזו: אמנות הטיפוח.
בכפר נידח במזרח הרחוק חי זוג ותיק שהיה מבוגר מהזמן עצמו. גם האיש וגם אשתו היו בני כמעט מאה. כולם זכו להערצה כי הייתה להם הגן היפה ביותר בעולם. שם, הם גידלו פרחים שאף אחד אחר לא ידע איך לגדל והצמחים מילאו את האוויר בניחוח משכר שניתן היה להריח קילומטרים מסביב.
לפי האגדה, בני הזוג הזקנים ידעו שחייהם יגיעו בקרוב לקיצו. החרטה הגדולה ביותר שלהם הייתה שהם יצטרכו להיפרד מהגן האהוב שלהם. מכיוון שלא רצו להפקיר את מפעל חייהם לגורל לא ברור, הם הסכימו להעביר אותו לגנן שהכי ראוי לו. אבל מי?
"הטעות הגדולה ביותר שכל אחד מאיתנו יכול לעשות היא לנסות לאלץ אחרים לרכוש מידות טובות שאין להם, במקום לטפח ולטפח את אלו שיש להם."
- מרגריט סנטר שלך-
תחרות מדהימה
לאחר ששקלו את העניין במשך מספר ימים, הגיעו בני הזוג למסקנה שהפתרון הוא קיום תחרות לכל הגננות בארץ. זו הייתה הדרך היחידה לדעת בוודאות מי מהם ראוי לרשת את הגן היפה שלהם. לפיכך, הם ביקשו מאנשי הממלכה להפיץ את בשורת התחרות.
הזוג הוותיק שלח את המסר שלהם למרחקים: מי שרוצה לרשת את הגן צריך להתייצב בפניהם מאוחר יותר באותו החודש, בלילה הראשון של הירח המלא. מי שייכנס לתחרות יקבל משימה. כמה טוב הם ביצעו את המשימה הזו יקבע את המנצח. החדשות על התחרות התפשטו כמו אש בשדה קוצים, והגיעו לאוזניהם של הגננים היוקרתיים ביותר במזרח.
כעת, לזוג הזקן הייתה עוזרת בית, שבתה אהבה את הגן מאוד, אך לא ידעה דבר בגינון. כששמעה על התחרות הקרובה, העוזרת הייתה עצובה מאוד. היא הייתה בטוחה שהזוכה לא תאפשר יותר לבתה לבקר במקום הקסום הזה, שישבור את ליבה.
האישה סיפרה לבתה על התחרות כדי שתוכל להיפרד מהגן היפה. עם זאת, כפי שאומר האגדה, הילדה החליטה להשתתף בתחרות בעצמה, למרות שלא היה לה סיכוי לזכות.
התחרות
כשהגיע יום התחרות, היו שם כל הגננים המפורסמים ביותר בארץ. בתה של המשרתת נכחה גם היא, וביקשה לראות את הגן בפעם האחרונה. לבסוף, הגיח הזוג הזקן והודיע לגננות כי יתנו לכל אחד מהם זרע. המשימה שלהם הייתה לטפח את הזרע הזה, ובתום שלושה חודשים, מי שיביא להם את הפרח היפה ביותר יזכה בתחרות.
לפי האגדה, כולם התרגשו מאוד, כולל בתה של המשרתת. זו הייתה תחרות הוגנת, וכל אחד מהם התכוון לעשות כמיטב יכולתו כדי לנצח. הילדה התחילה לטפח את זרעה כבר למחרת בבוקר. היא ידעה שהיא בעמדת נחיתות בהשוואה לרוב הגננות בתחרות, אבל האמינה שמה שחסר לה בידע, היא השלימה לה באהבתה העמוקה לגן הזוג הוותיק. היא תעשה כל שביכולתה כדי לגדל את הפרח היפה ביותר.
ובכל זאת, חלפו הימים וזרעיה לא נבט. היא השקתה אותו בסבלנות, לקחה אותו החוצה לשבת בשמש, ונתנה לרוח לנשב עליו בעדינות. שום דבר. לא משנה כמה אהבה ואכפתיות הרעיפה הילדה על זרעה הזעיר, שום דבר לא קרה. אבל למרות שהיא הייתה נסערת, הילדה הייתה נחושה.
הפרח הכי יפה בגן - אגדה יפנית
הזמן חלף, והיום האחרון של התחרות הגיע. למרות מאמציה, הזרע של הילדה היה זהה לזה שהיה ביום הראשון. למרות זאת, היא עדיין רצתה ללכת לתחרות להיפרד מהגן היפה שכל כך אהבה. עם כל מה שידעה, זו בהחלט יכולה להיות הפעם האחרונה שהיא תראה את זה אי פעם.
גננים החלו להגיע מכל ארבע פינות הארץ, כל אחד מביא עמו פרחים מרהיבים עם ניחוחות מעולים וצבעים עזים להפליא. הילדה נדהמה. רבים מהמינים היו כל כך נדירים שהיא מעולם לא הביטה בהם קודם לכן.
בזה אחר זה התחילו בני הזוג הזקנים לבדוק כל אחד מהפרחים. הם בחנו כל אחד מהם בפירוט, העריכו אותם בקפידה. כשהגיעו לזרע של הילדה, הם בקושי נתנו בו מבט שני לפני שהמשיכו אל הבא.
כשהגיע הזמן לפסק הדין הסופי, קבעו בני הזוג הזקנים כי בתה של העוזרת היא הזוכה. אף אחד לא האמין לזה. נשמעו קולות זועמים שדרשו הסבר. לבסוף, בני הזוג הזקנים גילו שכל הזרעים שנתנו להם היו סטריליים. הילדה הוכתרה כמנצחת כי החזיקה בפרח שהיה הכי יפה וקשה לטיפוח: כנות.
