גועל נפש: הרגש הנשכח
אנחנו לא מדברים הרבה על גועל למרות שזה אחד הרגשות הבסיסיים. כשאנחנו רוצים לאכול משהו אבל קולטים ריח לא נעים, אנחנו אוטומטית מחליטים לזרוק אותו. אותו הדבר קורה כאשר אנו מריחים משהו לא נעים במטבח ויודעים אוטומטית שמשהו השתבש ואנחנו צריכים לזרוק אותו כדי להגן על הבריאות שלנו.
אתה זוכר את הפעם האחרונה שחווית גועל? איך הרגשת? זה קרה עם האוכל? ניסית את האוכל שוב? האם תוכל לאכול חרק? האם לדעתך להגעיל מדבר כזה או אחר זה דבר תרבותי?
מגיל צעיר, גועל נשאר נוכח בחיינו. מסיבה זו, חשוב לדעת מה מסתתר מאחורי הרגש הזה. לפעמים, משהו נוסף, כמו האופן שבו אנו תופסים את העולם, מסתתר מאחורי הגועל. בואו נסתכל מקרוב.
מתי אנחנו חווים גועל?
אנו חשים גועל כאשר אנו אוכלים משהו שהתקלקל או קרוב אליו. גועל הוא תגובה אדפטיבית המונעת מאיתנו לפגוע בבריאותנו במצבים מסוימים. אבל הרגש הזה יכול לנבוע גם מרעיון שמגעיל אותנו. לכן, הכוונה להימנע מזיהום עומדת מאחורי הרגש הזה.
לדוגמה, כשאנחנו פותחים את המקרר מוכנים לאכול פרוסה טובה של אבטיח ומוצאים אותו חצי רקוב, אנחנו פשוט זורקים אותו. מצבו הרקוב הודיע לנו שהוא עלול לגרום לנו לחלות. דוגמה נוספת עשויה לכלול את הרצון למזוג חלב לקפה שלנו, אבל להריח משהו חמוץ כשפותחים את הקרטון. זה גורם לנו פשוט לשפוך את החלב לביוב.
המראה והריח הרעים של מזונות רבים אומרים לנו שמוטב לזרוק אותם במקום לאכול אותם, מכיוון שהם עלולים לגרום לנו לחלות. באותו אופן, אנו יכולים לראות בגועל רגש מסתגל המגן עלינו ממצבים מזיקים.
על פי מחקרים שונים, גועל קשור לקליפת המוח האיסולרית. למעשה, פציעות במבנה זה מונעות מהפרט גם לחוות את הרגש הזה וגם לזהות אותו אצל אחרים.
האם הגועל הוא תרבותי?
חווית הגועל עשויה להשתנות בין התרבויות. למרות היותו רגש שעוזר לנו להימנע מפגיעה גופנית, זה נכון שדברים מסוימים תלויים בתרבות. לדוגמה, מאכלים מסוימים עלולים לייצר גועל למרות היותם לא רעילים. אבל חשוב לציין שרגש זה מלווה בהבעת פנים אופיינית שניתן לראות אצל אנשים עיוורים מלידה, בנוסף לתגובה פיזיולוגית, פסיכולוגית והתנהגותית טיפוסית.
לדוגמה, המאכל הלאומי של ספרד הוא פאייה, המכילה שרימפס או סרטנים. למרות שהמנה הזו נחשבת למעדן באותה מדינה, מעטים הספרדים היו מתלהבים מהסיכוי לאכול צלחת של חגבים או צרצרים. עם זאת, במדינות מסוימות, חרקים מייצגים מעדן אמיתי, ממש כמו פאייה. באחרים הם מעוררים את הסלידה העמוקה ביותר.
מתכון יכול להיות טעים לחלק ונורא לאחרים, אפילו באותה מדינה. חלזונות מייצגים דוגמה ברורה לכך. לכן, רגש זה תלוי גם באישיותו של הפרט ובחינוך שהוא מקבל.
נכון שיש נושאים בסיסיים יותר שנוטים לגרום לנו לחוש גועל, כמו ריח מבחיל, אבל חשוב לקחת בחשבון את השפעת התרבות. בהתאם לתרבות שלנו, אנחנו יכולים להרגיש פחות או יותר נגעל ממשהו.
גועל נפש אידיאולוגי
אין ספק שחווית הרגש הזה עוזרת להגן עלינו מפני רעילות. אבל הרגש הזה חורג מאוכל. אנשים רבים גם מביעים את הגועל שהם חשים כלפי תרבות אחרת, גזע, דת ומדינה, בין היתר.
יש אנשים שתופסים אידיאולוגיות אחרות כרעילות לעצמם. הם חושבים שהאידיאולוגיות האלה עלולות לפגוע באמונות שלהם או בחיים בכלל. סלידה מסוג זה תורמת, למשל, לגזענות ולשנאת זרים. אם אנו מחשיבים גזעים ואנשים אחרים רעילים, אנו דוחים אותם ונמנעים מהם.
על פי תוצאות המחקרים שביצע פול רוזין, פסיכולוג שהתמסר לחקר הרגש הזה, גועל הוא דחייה של אירועים שגורמים לנו לזכור את הטבע החייתי שלנו.
רוז'ין ושותפי הפעולה שלו ציינו כי למרות שגועל הוא מנגנון הגנה שמקורו כדי להימנע מאוכל רע, לאט לאט הוא התנתק מהגורמים הללו. לפיכך, אנו יכולים להרגיש גועל מאדם שמפר את כללי המוסר שלנו.
בנוסף, לטענת המחברים הללו, העובדה שאנו חשים גועל מאנשים שהם גזענים, פוגעניים או מציגים התנהגויות שליליות אחרות יכולה להיות משמעותה שאנו מגנים על כבוד האדם בתוך הסדר החברתי. מה אתה חושב?
