שלוש גישות לחקר האישיות
כולם יודעים מהי אישיות, אבל אף אחד לא יכול להסביר אותה במילים. זוהי אחת הבעיות העיקריות בחקר האישיות. לכל מחבר יש הגדרה מדעית משלו למושג. למרות זאת, ידוע כי אישיות היא מבנה המורכב ממאפיינים התנהגותיים מסוימים.
מה הבעיה עם חקר האישיות?
חקר האישיות נתקל בבעיות מתודולוגיות רבות. אחד מהם הוא שאין כלים שיכולים למדוד את זה.
במאמר זה, נדון בגישות או במודלים השונים אשר אומצו בחקר האישיות. שלוש הגישות העיקריות הן תורת התכונות, סיטואציה ואינטראקציוניזם.
תורת התכונות
תיאוריה זו מאמינה שאדם הוא גורם פעיל ומגדיר ביסודו של התנהגותו. המאפיינים העיקריים שהוא לומד הם המשתנים האישיים של הנבדק. לכן, תיאוריה זו מדגישה את תכונות האישיות של כל אדם.
תיאוריה זו קובעת כי אישיותו של אדם תמיד תהיה זהה במצבים שונים. לכן, אם נוכל לזהות ולבודד תכונות מסוימות, נוכל לחזות את התנהגותו העתידית של אדם. תיאוריה זו היא הבסיס למבחני אישיות רבים, כמו מודל חמשת הגורמים (FFM).
התיאוריה הזו קצת מיושנת ולא מציאותית. אפילו לעין לא מאומנת, ניכר שאנשים משנים את התנהגותם בהתאם לכל מצב. לדוגמה, אנחנו לא מתנהגים באותו אופן עם המשפחה מאשר כשאנחנו עם חברים.
בנוסף, הניסיון לסווג את אישיותו של הנבדק על ידי ניתוח רק כמה גורמים יציבים הוא באמת עניין מסובך. הנתונים המתקבלים ממבחני אישיות מראים את התפיסה העצמית של הנבדק, יותר מאשר את אישיותו האמיתית.
סיטואציוניזם
הסיטואציוניזם קובע שסובייקטים הם פסיביים ומגיבים למצבים ספציפיים. לפיכך, משתני מצב הם אלו המשפיעים על התנהגותו של אדם. גישה זו אינה מתחשבת בתכונות של אדם. גישה זו מבוססת על ההנחה שכל התנהגות נלמדת.
למרות שתיאוריה זו מציאותית יותר, היא גם פגומה מכיוון שהיא לא מתחשבת במשתנים אישיים למרות שברור שהגישה של אדם משפיעה על התנהגותו. אם זה לא היה נכון, כל האנשים היו מתנהגים באותה צורה באותם מצבים.
אינטראקציוניזם
גישה זו מנסה לשלב את הקודמות. הוא קובע כי התנהגות נקבעת על ידי האינטראקציה בין נטיות פנימיות שונות וגורמים מצביים. תיאוריה זו קובעת שהאישיות היא תוצר של האינטראקציה של הסובייקט עם ההקשר שלו.
גישה זו קובעת שאדם הוא סובייקט פעיל המתבונן ובונה את עולמו באמצעות התפיסה וההתנהגות שלו. לפיכך, האינטראקציה בין משתני אישיות וגורמים מצביים היא זו שגורמת להם להתנהג בצורה כזו או אחרת.
הבעיה עם זה היא שקשה ללמוד או לחקור. למרות עובדה זו, זו בהחלט גישה מעניינת לחקר האישיות.
