דרך החיים

"נודד אין שביל, כי הוא נעשה בהליכה..." מילים אלו מתארות בצורה מושלמת את החיים; דרך החיים. אין דרך אמיתית, אין נתיב מסויים, כל אחד מאיתנו הולך ופורש את הדרך שלו, השביל שלנו, יוצר את ההיסטוריה האישית שלנו מלאה בבחירות טובות, בחירות רעות, רגעים מאושרים וזמנים קשים.

אבל אלה החיים; אפשר ללמוד את זה רק דרך לחיות את זה, פשוט לחיות, לחיות בלי פחד, להמשיך בלי סוף למרות הסלעים והמהמורות בדרך שלפעמים גורמות לנו למעוד וליפול שוב ושוב רק כדי לקום שוב, במרץ ובכוח, בלי במבט לאחור. העבר נעלם והעתיד בדרך, קנה אנחנו יכולים לראות רק במעורפל את האופק הרחוק שאליו אנחנו מתקדמים.

בינתיים, אנחנו ממשיכים לעשות את צעדינו בקצב איטי ויציב, ולוקחים כמה כמו חילזון קטן עם ראשו מוסתר בביתו הקטן. אבל אנחנו מורידים את הראש וממשיכים להתקדם, כי "נודד אין שביל, כי הוא נעשה בהליכה."

לפעמים נצטרך להחליט אם עלינו לחצות נהר או לא לעשות קיצור דרך. נהנה מהשמש כשהיא זורחת במלוא תפארתה, ונחזיק מעמד כשגשם יפגע בנו ויפיל אותנו. ובאמצעות הגשם הזה נאסוף דברים קטנים, דברים יקרים, כדי לשמור בזיכרון שלנו כדי להזכיר לנו את כל מה שלמדנו בסערה. זה לימד אותנו איך לכסות את עצמנו, מפחדים שהצמרמורת עלולה לגרום לנו לחלות ותעכב אותנו מלהמשיך הלאה, או שהיא עלולה להרוס לנו את הבגדים או את השיער שלנו, ולגרום לנו להיראות רע מול מישהו שאנחנו עלולים להיתקל בו. בדרכנו...

ונמשיך לצבור דברים וחוויות, להרגיש כבדים יותר ויותר ככל שנלך רחוק יותר. יהיו לנו פנים מוקשות ועור עבה יותר, מהשמש, מהרוח ומהגשם, אבל נהיה קצת יותר חכמים בהליכה, כי... "נודד אין שביל, כי הוא נעשה בהליכה."

כוח הרצון שלנו, האומץ להמשיך ללכת, הענווה כשאנחנו צריכים את זה, והגאווה כשהגענו לפסגת ההר בעיצומו של המסע הארוך שלנו... כולם עוזרים לנו לאורך המסע הארוך הזה שהם החיים. הם שם גם עבור מי שלא מוצא תשובות נחרצות, כי החיים נלמדים רק על ידי התקדמות, ומכיוון שטעויות יכולות להיות גם הדרך הנכונה. פגיעות, פחד וחוסר ודאות מול לילה חשוך; אנחנו לבד בנתיב הזה שבו הכל יכול להפוך לצללים מוזרים ומסתוריים שמבלבלים אותנו ומערפלים את הנוף שלנו, אבל גם אז יש לו קסם מסוים.

כי...

אנו מזמינים אתכם לצפות בסרטון זה שבו השיר הספרדי המקורי, שנכתב על ידי אחד מטובי המשוררים של זמננו, מתורגם לשירה.