חרדה והחלטות
כולנו נאלצים לקבל החלטות רבות על בסיס יומיומי, חלקן חשובות יותר מאחרות. גדול או קטן, החלטה רעה עלולה להוביל לתוצאות לא נעימות ואף מכריעות.
לכן, לאחר שנקבל החלטה, תהיה אשר תהיה, אנו ממתינים להשלכות. אלה מאפשרים לנו ללמוד מהטעויות שלנו וליישם את הידע הזה למצב הדומה הבא שמופיע.
אבל, מה קורה כשאנחנו מקבלים החלטות תחת רמות חרדה גבוהות? כיצד החרדה הזו משפיעה על האופן שבו אנו מחכים לתוצאות? או יותר טוב, מדוע כאשר אנו מקבלים החלטה במצב חרדה, יש לנו נטייה לבחור באפשרות הגרועה ביותר?
חרדה וקבלת החלטות
מחקר שפורסם במגזין Nature neuroscience על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומאוניברסיטת אוקספורד ניסה לענות על שאלות אלו. מחקר זה מצביע על כך שרמות גבוהות של חרדה יכולות להפריע לתהליך קבלת ההחלטות.
לחרדה ולמתח יש שורה של תופעות לא רצויות שיכולות להפריע לסוגים רבים של משימות. זה אפילו יכול להפוך את המשימות היומיומיות לאתגר אמיתי. זה כולל את המשימה של קבלת החלטות בהקשר של אי ודאות.
אנשים שחווים רמות גבוהות של מתח וחרדה נוטים להתמקד בשלילי. הם אפילו נוטים לחשוב בצורה קטסטרופלית או להפוך בעיות קטנות לאיומי ענק.
לדברי מחברי המחקר, חלק מהנטייה הזו נובעת מהעובדה שאנשים חרדים מאוד מתקשים לקרוא ולפרש את הרמזים הסביבתיים שיכולים לעזור להם להימנע מתוצאות שליליות.
חרדה וחוסר ודאות
במחקר, החוקרים עבדו עם 31 משתתפים עם רמות שונות של חרדה (ממינוריות לרמות גבוהות בהרבה). הם השתמשו במשימות קבלת החלטות, מדידות פיזיולוגיות והתנהגותיות ובמודלים ממוחשבים כדי למדוד את כישוריהם בקבלת החלטות הסתברותית.
משימות אלו דורשות שימוש בלוגיקה והסתברות כדי לנהל מצבים של אי ודאות ולהפיק מסקנות מאירועי העבר כדי לקבוע את האפשרות הטובה ביותר.
"מיומנות חשובה לקבלת החלטות יומיומית היא היכולת לשפוט אם תוצאה גרועה בלתי צפויה היא התרחשות אקראית או שסביר להניח שמשהו יקרה שוב אם הפעולה שהובילה לתוצאה זו תחזור על עצמה", אמרה סוניה בישופ, המחברת הראשית. של המחקר.
החוקרים גם מדדו את תנועת העיניים על מנת לזהות הרחבות אישונים, אינדיקטור לכך שהמוח שחרר נוראדרנלין. כימיקל זה עוזר לשלוח אותות לאזורים מרובים במוח כדי להגביר את הערנות והנכונות לפעול.
המשתתפים התבקשו לקחת חלק במשחק ממוחשב בו היה עליהם לבחור שוב ושוב בין שתי צורות. אם נבחרה צורה מסוימת, היא תפלה התחשמלות קלה עד בינונית.
כדי להימנע מלהיות מופתעים, המשתתפים קיבלו באופן קבוע מכות חשמל קטנות המשתרעות מתדרים נמוכים לגבוהים יותר. המשתתפים שהיו חרדים מאוד התקשו יותר מהפחות חרדים להסתגל לכך, והם נמנעו מהזעזועים.
תגובת האישונים לזעזוע הייתה קטנה יותר גם אצל המשתתפים הפחות מודאגים במהלך החלק הלא יציב של המשחק. בדרך כלל, האישונים מתרחבים כאשר אנו רוכשים מידע חדש ובסביבות המשתנות במהירות. החוקרים מעירים כי הפחתת התלמידים מעידה על כישלון בעיבוד מידע שמשתנה במהירות רבה.
" הממצאים שלנו עוזרים להסביר מדוע אנשים חרדים יכולים למצוא קושי בקבלת החלטות תחת אי ודאות, בשל המאבק שלהם לקלוט רמזים לגבי האם הם נמצאים במצב יציב או משתנה", אמר בישופ.
מצבים יציבים לעומת לא יציבים
החוקרים מציעים שזה מצביע על קשר בין חרדה ליכולת ירודה לקבל החלטות.
כאשר אנו עומדים בפני החלטות בעולם האמיתי, חשוב לקבוע אם המצבים והיחסים המעורבים הם יציבים או הפכפכים. לאחר מכן, אנו מחליטים כיצד להגיב על סמך מידע זה.
ברוב המקרים, אנשים טובים בזה. אבל אנשים עם נטייה לחרדה גבוהה מתקשים יותר לקרוא רמזים סביבתיים שיכולים לעזור להם להימנע מתוצאות רעות.
תוצאות המחקר מצביעות על פגם במעגלי המוח ברמה הגבוהה של קבלת החלטות שיכולים בסופו של דבר להיות המוקד של טיפולי חרדה עתידיים.
"התוצאות שלנו מראות כי חרדה יכולה להיות קשורה לקושי בשימוש במידע לגבי אם המצבים שאנו נתקלים בהם מדי יום, כולל דינמיקה של מערכות יחסים, יציבים או לא ולהחליט כיצד להגיב", אמר בישופ.
כאשר אנו חרדים, אנו פחות מסוגלים לצפות במדויק ולשפוט את הסבירות של השלכות מסוימות למעשינו. לכן, עולה מהמחקר, אלו שחשים לעתים קרובות מאוד חרדה עשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לקבל החלטות גרועות על בסיס קבוע.
