אגמיה: דרך חדשה לחיות מערכות יחסים

הדרך לחיות מערכות יחסים
למעשה, זה מראה לנו נושא שחוזר על עצמו: הדרך לחיות מערכות יחסים.

סוגים חדשים של מערכות יחסים מציפים כיום את התחום החברתי. פוליאמוריה, מערכות יחסים פתוחות ואנרכיה ביחסים הם רק חלק מהמושגים החדשניים ביותר. בהקשר הזה, זה עתה צץ מונח חדש שנותן לנו הרבה על מה לחשוב ושעוקף את הטיפוסים שהזכרנו. המונח הוא "אגמיה".

מושג זה הומצא בשנת 2014. הוא נוטש את רעיון הגמוס (איחוד, נישואין) ומתמקד במודל חברתי ומערכת יחסים חדש. אלה שנהנים מהרעיון הזה דוגלים במשהו שחורג מאהבת חינם, ללא תחושת צורך בלעדית ומסרסת.

אגמי בעצם מגנה על אי-ביסוס מודלים של מערכות יחסים. הוא קובע כי מודל האהבה השולט בחברה שלנו הוא תת-מערכת אידיאולוגית המשרתת אינטרסים פטריארכליים. המשמעות היא שהמערכת כפתה עלינו את התחושה הזו כצורה של ניכור כדי לשמור עלינו תחת שליטה. מצופה מכולנו שנרצה אותו הדבר. המערכת רוצה שנחשוב שהגדרות מסוימות הן הגיוניות, גם אם הן משעבדות אותנו וגורמות לנו אומללות.

הרבה מהאנשים שמתרגלים אגמיה עושים זאת מתוך אכזבה. חלקם יוצאים ממערכות יחסים עקב רמות מסוימות של רעילות שהם לא יכולים להתמודד איתן. קנאה, החזקה, התעללות ותלות חונקת הם לעתים קרובות סימנים מסוכנים המרמזים שהקשר אינו מבוסס על אהבה אמיתית.

מצד שני, יש אנשים שפשוט נהנים להיות אוטונומיים וחופשיים לחלוטין. זה נכון שיש אנשים שאוהבים לחוות מיניות איך שהם רוצים. המבקרים טוענים שזה מעמיד את המשכיות האהבה המסורתית בסכנה. ניתוח העקרונות הבסיסיים של אגמיה יכול לעזור לנו להבין טוב יותר את המודל החברתי הזה.

החלפת מיניות בארוטיזם

אגמי לא מחשיבה סקס כמשהו קדוש שהוא בלעדי למערכות יחסים (בין אם מונוגמיות או פוליאמוריות). זה משהו טבעי ובריא שכל אדם צריך לחוות. עם זאת, היא צריכה להתעלות כצורה של חופש ואהבה עצמית.

אגמיה מחליפה את המיניות בארוטיזם מכיוון שהיא מתנגדת ליצירת סוגים חדשים של מערכות יחסים לא ספציפיות שמתעלות מעבר להטרוסקסואליות. עם זאת, חשוב לציין שלעולם אל לנו לעשות משהו שאיננו רוצים לעשות, שלא לדבר על לעשות זאת כמחויבות.

ויתור על אהבה ועל הדיכוי שהיא מביאה איתה

אגמי לא מחשיבה סקס כמשהו קדוש שהוא בלעדי למערכות יחסים (בין אם מונוגמיות או פוליאמוריות)
אגמי לא מחשיבה סקס כמשהו קדוש שהוא בלעדי למערכות יחסים (בין אם מונוגמיות או פוליאמוריות).

מנקודת מבט זו, האהבה הרומנטית והאידיאליזציה שלה הם אשליה. לקנאה, רכושנות ואובססיה אין מקום בבני אדם רציונליים. רגשות שליליים אלו מסכנים ומקטינים את רווחתנו. אגמי מסכימה להתנתק מתחושת הבלעדיות בתמורה לחברותיות הרמונית.

לאחר שאמרנו זאת, לעולם אסור לנו לקשר דיכוי למושג אהבה. הסיבה לכך היא שהחוכמה והדחפים הטבעיים שלנו גוברים על קריאות הסירנות והדרמה המקבילה להן.

חלופות למשפחה מסורתית

מודל זה מציע הגדרה מחדש של רעיון המשפחה. אגמי רואה במשפחה אישור של קבוצת אנשים עם מערכות יחסים אירוטיות בהסכמה, חברה ושילוב של אינטרסים. חשוב גם לציין שמנקודת המבט של המודל הזה, הורות היא יותר מסתם להביא ילד לעולם. אהבה, כבוד ואכפתיות צריכים להיות הדברים היחידים שצריך לשפוט כאשר מעריכים את יכולות ההורות של מישהו.

חסידי הפילוסופיה הזו מתרחקים מהמוסכמות החברתיות. במקום זאת, הם מחליטים להקים משפחה בהתאם לצרכיהם.

זה לא פוליאמוריה

פוליאמוריה מגינה על הרעיון של שני בני זוג או יותר או מערכות יחסים. אגמי לא מסכימה עם המושג 'שותף' כי היא רואה בו ריק ולא מציאותי. אין לזה שום קשר לפוליאמוריה, סקס מזדמן או מערכות יחסים ספורדיות. למעשה, זה יותר מסובך מזה.

היחסים שלנו עם האנשים שאנו מכירים מתחילים להיות מכריעים ככל שעובר הזמן. פילוסופיה זו מאפשרת לנו ליצור כל סוג של קשר עם האנשים שסביבנו מבלי צורך לתייג או להגדיר את הקשרים הללו.

אגמיה היא יותר מסתם אידיאולוגיה או דרך חיים. למעשה, זה מראה לנו נושא שחוזר על עצמו: הדרך לחיות מערכות יחסים. בהקשר זה, כל סוג של מגע עם אחרים מרמז על הקמת מערכת יחסים. להכחיש את זה לא יגרום לזה להיעלם. עם זאת, עלינו גם לכבד את האופן שבו אחרים מגדירים את עצמם ולהתחבר לאנשים אחרים.